הפסימיות של הציבור מול האופטימיות של השוק
הפער בין השיאים בשוק ההון לחולשה בכלכלה הריאלית מחייב את המשקיעים לנקוט משנה זהירות
בחודשים האחרונים בא לידי ביטוי ביתר שאת הפער בין המגמות בשוק הפיננסי (שוק ההון בעיקר) להערכות השוק הריאלי (תוצר, צמיחה ורכיבי הפעילות הכלכלית).
מזה מספר חודשים, מסתמנת בשוק הריאלי מגמה של האטה בצמיחת המשק הישראלי, בפרט ביצוא ובהשקעות בנכסים קבועים של הפירמות, וכן האטה הבאה לידי ביטוי בפסימיות ההולכת וגוברת בקרב סקרי אמון המביאים לידי ביטוי את הערכות הצרכנים והפירמות לגבי המצב הכלכלי בעתיד הקרוב.
לעומת זאת, בשוק איגרות החוב הקונצרניות אנו עדים מזה תקופה ארוכה למהלך של עליות מחירים תוך ירידה בתשואות איגרות החוב וברמת המרווחים של אותן איגרות חוב ביחס לאג"ח הממשלתיות המקבילות. ירידת המרווח למעשה מלמדת כי השוק הפיננסי מייחס סיכון הולך ויורד להשקעה באיגרות חוב קונצרניות, ולמעשה נותן ביטוי לאופטימיות לגבי מצב החברות בשנים הקרובות ויכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן.
למעשה נוצרת כאן סתירה כאשר מחד המתבונן בשוק הפיננסי רואה את הכלכלה המקומית צבועה באור ורוד, בעוד שהמתבונן בסקטור הריאלי הכולל את הפירמות והצרכנים, מגלה תמונה שונה לחלוטין ולעיתים אף הפוכה.
מי צודק?
הפרשנות השונה של המצב הכלכלי מזכירה את הסיפור על שני עיוורים שמיששו פיל והיו צריכים לומר למה הוא דומה, העיוור שמישש את הזנב טען כי הפיל דומה לחבל ואילו העיוור שמישש את הרגל סבר כי הפיל דומה לחומה של מצודה. באותו אופן זווית הראייה של שני השווקים מעט שונה.
השוק הפיננסי מושפע בעיקר מרמת הריבית הנמוכה לטווח קצר ולהיעדר אלטרנטיבות אטרקטיביות במבחן סיכוי - סיכון להשקעה, דבר שהביא בשנה האחרונה לנהירה של הציבור להשקעה בקרנות נאמנות המתמחות באג"ח חברות ותרם לעליות המחירים. בנוסף מושפע השוק הפיננסי מרמת ההיצע והביקוש, כך שבעוד בצד הביקוש ניכרת עלייה חדה כפי שהוסבר לעיל, בצד ההיצע הפירמות אינן ממהרות לגייס בשוק ההון (כחלק מהשקפתן הפסימית לגבי העתיד) כך שנוצרים פערי היצע – ביקוש, שבטווח הקצר מביאים לעליות מחירים.
צילום: shutterstock לעומת השוק הפיננסי, החברות והציבור בישראל מתיישרות עם נתוני המקרו, קרי צמיחה נמוכה מהפוטנציאל וסביבת אינפלציה יורדת, המלמדים על האטה, ובעיקר שואבים פסימיות מהירידה היחסית במצבה של ישראל ביחס לעולם המערבי. בעוד שבארה"ב, ובמידה חלשה יותר גם המשקים הגדולים יותר באירופה עברו למגמה של שיפור (גם אם מתון), בישראל המגמה הינה של התייצבות ברמת פעילות הנמוכה מן הפוטנציאל המלא של המשק.
המצב של עלייה במחירי נכסים על רקע קיפאון בפעילות הריאלית הינו מצב היכול להתקיים בכלכלות הנמצאות זמן רב מדי במצב של ריבית ריאלית שלילית. במצב זה נוצרת קרקע פורייה גם להתפתחות "בועות" נכסים שונות כגון עליות מחירים, ובפרט של נכסים פיננסיים וגם של מחירי נדל"ן.
האתגר הגדול שיעמוד בפני בנק ישראל בשנים הקרובות יהיה לנהל מדיניות ריבית כזו שמצד אחד תתמוך בצמיחה באינפלציה ביציבות הפיננסית ויציבות המחירים, ומצד שני תמנע התפתחות במחירי אינפלציה של מחירי נכסים שעלולות להביא את המשק לכיוון משברי.
השוני בין האופטימיות של השוק הפיננסי לפסימיות של השוק הריאלי מחייבת את המשקיעים לנקוט משנה זהירות בעיקר כל עוד מחירי הנכסים הפיננסיים ממשיכים במגמת העלייה בלא "כיסוי" מלא ומוכח מהנתונים הריאליים.
הכותב הוא מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון.
