המשרד להגנת הסביבה: על כיל לשלם מס בגין שאיבת המים במפעלי ים המלח
ההצעה שעלתה לדיון בוועדת ששינסקי 2 היא אחת ממספר הצעות לפיהן יש לקבוע מס על נזקים סביבתיים ולא רק על הרווחים הנוצרים לחברות כתוצאה משימוש במשאבי טבע
- ייחשפו מסמכי הבוררות בין כיל למדינה על תמלוגים בגובה 291 מיליון דולר
- "המדינה מקבלת שקל על כל דיבידנד של 13 שקל בכיל"
- כל אנשי ועדת ששינסקי 2: האנשים שיחליפו תמלוגים במיסים
בנוסף המשרד הציג כי פעילות כריית הפוספאט, הנעשית על ידי רותם, חברת בת של כיל, יוצרת מדי שנה 3 מיליון טון פסולת מסוג פוספוגבס, תוצר לוואי של ייצור חומצה זרחתית. לפי נתוני המשרד, בין היתר נוצר זיהום מי תהום ומעיינות. כמו כן בכ-35 אלף דונם של שטחי כרייה של פסופאט טרם נעשו פעולת שיקום.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה התייחס לכך שאין מנגנון מסודר באמצעותו ניתן לוודא את שיקומן של מחצבות החצץ והחול, וכי כיום "התמלוג הנמוך במחצבות הפטורות ממכרז אינו מתמרץ מעבר לחלופות עדיפות סביבתית", כמו מחזור פסולת בניין.
שר האוצר, יאיר לפיד, טרם הבהיר האם לוועדת ששינסקי 2 יינתן המנדט לקבוע מס על נזקים סביבתיים, בנוסף למס על רווחים שהחברות מפיקו משימוש במשאבי טבע.
השר להגנת הסביבה עמיר פרץ מסר היום בנושא זה כי: "דרישתנו שפרט לדיונים על גובה המיסוי והתגמולים המגיעים למדינה ייקבע תו מחיר גם לעלויות השיפוץ והשיקום והנזקים הסביבתיים הנגרמים לסביבה".
תגובת כיל:
"מדינת ישראל מכרה לציבור ולבעלי מניות נוספים את הזיכיון לשימוש במחצבי ים המלח במסגרתו, יש לחברה זכויות מסוימות שנועדו לתת לה את היכולת לממש את הזיכיון, ובכלל זה שאיבה מים-המלח, שאיבה מבארות והגבהת הסוללות. בנוסף לתשלום עבור הזיכיון, כיל משלמת תמלוגים שנתיים, מהגבוהים בעולם, בגין הזיכיון, כלומר הפקת המינרלים מים המלח. בנוגע לשיקום מכרות, חברת רותם אמפרט נגב משקמת בשנים האחרונות את כל המכרות בהם היא פעילה. חברת רותם אף הסכימה לשקם את מכרות העבר, בהם היא כרתה בעת שהחברה היתה חברה ממשלתית. רותם אף הפרישה את הסכומים הנדרשים לקרן ממשלתית לשיקום מכרות, אולם בשל חילוקי דעות ובעיות בירוקרטיות של משרדי הממשלה לא ניתן לעשות בכסף זה שימוש לשיקום מכרות העבר. השפעת מפעלי ים המלח לירידת המפלס של ים המלח מסתכמת בכ-9% בלבד. שטח הפנים של הבריכות לא השתנה מזה כ-20 שנה ובהתאם לכך גם כמות השאיבה נטו".