מה המדינה יכולה לעשות בשבילכם
גל הפיטורים מחדד את הצורך שהמדינה תגדיל את רשת הביטחון למפוטרים. הנה שני צעדים אפשריים
בנק ישראל העריך לאחרונה כי שיעור האבטלה בישראל יעלה ב־2014 ל־7.4%, ומהשטח עולים כבר עכשיו קולות של התכווצות, עצירת גיוסים ופיטורים. משרד האוצר ומשרד הכלכלה הכינו בשלוש השנים האחרונות מספר תוכניות מגירה להתמודדות עם עלייה אפשרית כזו באבטלה, אבל מכיוון שזו בינתיים לא הרימה ראש, החליטו שלא לבצע צעדים אקטיביים למיגון שוק העבודה.
הנה שני צעדים כאלה, צעדים שמרחיבים את רשת הביטחון שמעניקה מדינה לאזרחים שמאבדים את מקום עבודתם, שני צעדים שבהם אנחנו מפגרים בהרבה ביחס לעולם, צעדים שהיה ראוי לבצע גם בתקופות של תעסוקה מלאה. שתי נקודות למחשבה על איך יכלה להיראות מדיניות נכונה יותר בשוק העבודה.
1. הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה
במרץ 2009 הוציאה חטיבת המחקר של בנק ישראל, אז בראשות קרנית פלוג, הנגידה היום, מסמך המלצות מדיניות המפרט כיצד צריכה הממשלה להתמודד עם המשבר הכלכלי, שבו נכתב: "חוק דמי אבטלה בישראל מחמיר ביותר ולכן האפקטיביות של דמי האבטלה מוגבלת. לפיכך יש צורך להאריך את התקופה המרבית לתשלום, גם ללא קשר למשבר הנוכחי".
פלוג. המליצה להאריך את משך הזכאות לדמי אבטלה, ולקרב אותה לזו שנהוגה בעולם ומגיעה אף לשנה שלמה צילום: אלכס קולומויסקי
פלוג המליצה להאריך את משך הזכאות לדמי אבטלה, ולקרב אותה לזו שנהוגה בעולם ומגיעה אף לשנה שלמה. היא וכלכלני חטיבת המחקר סברו בזמנו כי התועלת במהלך הזה עולה על הסיכון שהמהלך יתמרץ אנשים שלא להשתלב מחדש בשוק העבודה, מכיוון שהגדלת הוודאות של המפוטרים מסייעת להם להמשיך ולנהל משק בית תקין גם במשך תקופת האבטלה, ובכך מסייעת לעידוד הצריכה בתקופה של ירידה חדה הנובעת ממיתון. בכל מקרה הסבירו אז כלכלני חטיבת המחקר מדובר במהלך הכרחי, גם ללא שום קשר למשבר הכלכלי, משום שרשת הביטחון שפורסת ישראל למפוטרים מכווצת מאוד בהשוואה עולמית. זה לא קרה.
2. הגדלת מעטפת הבטחון התעסוקתי
"מדיניות פעילה בשוק העבודה" הוא שם הקוד המתייחס למעטפת הביטחון התעסוקתי שהמדינות נוהגות לספק לאזרחיהן לימים של קשיים בשוק העבודה. דוח"ות ה־OECD מלמדים כי ישראל משקיעה באופן מסורתי שיעור נמוך מהתל"ג במה שנחשב מדיניות פעילה בשוק העבודה: הכשרה מקצועית, מעונות יום, פיקוח על אכיפת חוקי העבודה, מס הכנסה שלילי ועוד.
ישראל משקיעה בנושא 0.15%–0.2% מהתל"ג, בעוד שממוצע ה־OECD עומד על 0.58%, כשבמדינות צפון אירופה הוא מעל 1%, ובצרפת ובגרמניה הוא עומד על כ־1%. למרות ההמלצות החוזרות והנשנות של ארגון המדינות, ממשלת ישראל לא פועלת להגדיל את שיעור ההשקעה במדיניות כזו.
