שוק העבודה מתכווץ: פיטורים, צמצומים והקפאת גיוסים

תחילתו של משבר בשוק העבודה: המערכת הבנקאית צפויה לפלוט 1,000 עובדים בשנת 2014. בסלקום לא מתכוונים לגייס עובדים חדשים במקום אלו שיפרשו ובפלאפון מתכוננים לפיטורים של 300 עובדים. גם בתעשייה לא צופים גידול בכוח האדם בעקבות חולשת הדולר ובכיל מתכוננים לפיטורים של עשרות עובדים. במפעל קניאל 100 עובדים בסכנה."כלכליסט" מסכם את מצב שוק העבודה בחזיתות השונות.

הבנקים מנסים להתייעל ומקצצים מאות משרות

בשנה האחרונה נאלצו הבנקים להתמודד עם ההאטה במשק וסביבת ריבית נמוכה שפגעה בביצועיהם. פעולות רגולטוריות מצד המפקח על הבנקים דודו זקן הקשו על הבנקים להגדיל את תיק האשראי ופגעו ביכולת הצמיחה העתידית. אם לא די בכך, המלצות הוועדה להגברת התחרות בבנקים בראשות זקן הביאו לשחיקה בעמלות, והמשך יישום ההמלצות צפוי לנגוס ברווחי הבנקים. שינויים רגולטוריים אלו הביאו את הבנקים לנקוט פעולות שונות במטרה להביא להתייעלות. את ההתייעלות קיוו הבנקים להשיג באמצעות מיזוג עם חברות־בנות והקטנת ההשקעה בטכנולוגיה, אך גם באמצעות פיטורי עובדים.

בשנה האחרונה החלו הבנקים לקצץ במצבת העובדים. עד כה הוחלט על קיצוץ של 2,000 משרות בסך הכל בחמשת הבנקים הגדולים. האתגר המרכזי שאיתו נאלצים הבנקים להתמודד במסגרת פעולות ההתייעלות הוא הסכמי השכר עם הוועדים המקשים על הנהלות הבנקים לפטר עובדים. לכן עיקר המאמץ של הנהלות הבנקים מתמקד בפרישה מוקדמת של עובדים ותיקים הקרובים לגיל פרישה — העובדים שבאופן מסורתי נהנים משכר גבוה במיוחד, עקב מנגנון הטייס האוטומטי שמאפשר להם ליהנות מעלייה שנתית ממוצעת של יותר מ־5% בשכר.

הבנקים גם נמנעים מאיוש משרות במקום עובדים שעוזבים את הבנק בפרישה מוקדמת, ומעדיפים לנייד עובדים קיימים אחרים, כך שלאורך זמן גם ללא פיטורים מצבת העובדים קטנה. כך לדוגמה, בפברואר 2012 הודיע לאומי על קיצוץ של 800 משרות. עד עתה קוצצו יותר ממחצית המשרות — בעיקר במסגרת פרישה מוקדמת — כשאת יתר המשרות צפוי הבנק לבטל עד סוף 2014. גם קבוצת הפועלים, המעסיקה את כמות העובדים הגדולה ביותר במערכת הבנקאית, לא מתכוונת לפטר עובדים קבועים, ועיקר המאמץ מתמקד בעובדים זמניים. עם זאת, בבנק מבהירים כי הבנק ממשיך לגייס עובדים זמניים בהתאם לצורך במקום חלק מהעובדים הזמניים שיפוטרו. במקביל ממשיך הבנק לפעול לפרישה מוקדמת של עובדים ותיקים.

גם בבנק השלישי בגודלו, מזרחי טפחות, מתנהל בשנים האחרונות הליך של פרישה מרצון ולצדו גיוס של עובדים צעירים וזולים יותר. הליך זה, לצד הצמיחה המרשימה שהציג הבנק בשנים האחרונות, מאפשר לו להציג את יחס היעילות התפעולית (שיעור ההוצאות התפעוליות מההכנסות) הנמוך מבין חמשת הבנקים הגדולים.

בדיסקונט והבינלאומי המצב מורכב יותר. שני הבנקים נמצאים בסכסוך עבודה. בדיסקונט הליך ההתייעלות מוקפא עד לכניסתה לתפקיד של המנכ"לית החדשה לילך אשר־טופילסקי. מוקדם להעריך איך תתמודד המנכ"לית עם הוועד המיליטנטי בדיסקונט, אך העובדה שהיתה ממובילי הליך ההתייעלות בבנק הפועלים עשויה לסייע לה בהליך ההתייעלות הדרוש בדיסקונט. לא מן הנמנע שגם בדיסקונט יסתפקו בסופו של דבר בפרישה מוקדמת של עובדים.

כאמור, גם הבינלאומי בניהולה של סמדר ברבר־צדיק מצוי בסכסוך עבודה, והבנק מנוע לפטר מכורח הסכמי שכר עם העובדים. הבינלאומי מציג יחס התייעלות חלש במיוחד, אולם בהנהלת הבנק מעריכים כי שינויים ארגוניים שונים שביצעו לצד הצמיחה בהכנסות הבנק יאפשרו להם בעתיד לשפר את יחסי היעילות.

שניר הנדלר

הייטק: בסטארט–אפים מגייסים, ב–IT מפטרים

מגמה מעורבת בענף ההייטק: פיטורים המוניים לצד גיוסים ערים

בניגוד לענפים רבים אחרים, ענף ההייטק איננו מתנהג כגוש אחד: בעוד ענף התקשורת סובל מקיצוץ חד במשרות ועובדיו מלקקים את הפצעים, בענפי האונליין, הביג־דאטה, הפרסום והמובייל סופרים דולרים ולא מפסיקים לגייס כסף וכוח אדם. פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה, המתמחה בהייטק וביוטק, מציינת כי מרבית הפיטורים נערכו ונערכים בחברות המפתחות טכנולוגיה לעולם התקשורת. "זהו תחום שבו הצמיחה מצומצמת ואנחנו רואים בו פחות ביקוש לכוח אדם", אומרת צוקר. בין החברות שפיטרו לאחרונה ומצויות בהליך פיטורים ניתן לציין חברות המפתחות ומייצרות טכנולוגיות לחברות תקשורת ומפעילות טלקום. בשבועות האחרונים נודע על פיטורים בכמה חברות כאלה ובהן ECI (300 עובדים), קומברס (עשרות עובדים), סיסקו (עשרות עובדים) פלקסטרוניקס (50 עובדים) ורד בנד (30 עובדים).

(מימין) יו"ר ECI, ג'ון ציימברס ושאול שני. חברות טכנולוגיות התקשורת בקשיים צילום: רמי חכם, עמית שעל

על פי צוקר, הביקוש למהנדסים בתחום התקשורת והתוכנה המשובצת זמן אמת (RT Embedded), מנהלי פרויקטים ומוצרים אינו גבוה כפי שהיה בעבר. מנגד, הביקושים בתחום האינטרנט, האונליין והביג־דאטה מגיע לשיא. "שם נמצא הגידול המשמעותי", היא אומרת. מגמה נוספת שצוקר מתארת נוגעת לתופעת "טיוב כוח האדם": "חברות כיום מחזיקות בכלי מדידה יעילים יותר למדידת עמידה ביעדים וביצועים. הן יכולות להגיע מהר יותר למסקנה שאדם מסוים לא עומד ביעדים, ומבינות שכדי להצליח ולקדם פרויקטים הן צריכות לשפר את כוח האדם שלהן. התופעה הזו מכונה בתעשייה 'טיוב', והיא נעשית בטפטופים בצורה בולטת יותר מבעבר". במקביל, מספרת צוקר, החברות מתגמשות יותר כדי לשמר עובדים והולכים לקראתם בהגדרות תפקיד ובונוסים, כדי לסקל את המעבר למתחרים. לשם השוואה, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד 34% ממחפשי העבודה בהייטק נשארו במקום העבודה שלהם, השנה עלה שיעורם על פי נישה ל־76%.

ענף נוסף שסובל מהתעיילות וקיצוצים הוא ענף ה־IT. גורם בענף מספר כי חדירת טכנולוגיית הענן לחברות גדולות גורמת לפיטורי מנהלי תשתיות שעד כה ניהלו מערכות מחשוב מקומיות, וכי מחשוב הענן, המאפשר הקצאה של משאבים מחשוב דרך הרשת, מייתר אותם. לפי ההערכה פוטרו עשרות מנהלי תשתיות מחשוב בחודשים האחרונים מחברות מערכות המידע הגדולות, הבנקים, חברות הביטוח והמשרדים הממשלתיים בעקבות התקנת מערכות מחשוב מבוססות ענן.

מנגד, את הגידול בגיוס לא ניתן לייחס לסטארט־אפים בלבד. מרכזי הפיתוח הבינלאומיים מגייסים עובדים בישראל במרץ, ובהם אפשר לציין את מיקרוסופט, יאהו, גוגל ו־VMware. אפילו סנדיסק ואפלייד מטיריאלס, חברות שעוסקות בפיתוח מוצרי חומרה, מגייסות עשרות עובדים כל אחת. ראויה לציון אפל, שהולכת לאחד את מרכזי הפיתוח המפוזרים על פני אזור השרון במתחם חדש בהרצליה, שייבנה במרכז גב־ים על שטח של 12,500 מ"ר ויכיל 900 עובדים. אפל מעסיקה כיום 300 עובדים בחיפה, רעננה והרצליה, והיא מצויה בתנופת גיוס משמעותית של עשרות עובדים בכל רגע. "חברות בינלאומיות מינו אישים בכירים כמו אהרן אהרן באפל וארנה ברי ב-EMC לעמוד בראש מרכזי הפיתוח הישראליים שלהן. אלה אנשים שיודעים להביא ארצה פרויקטים, ויודעים להתחרות עליהם מול מרכזי פיתוח מקבילים בעולם", אומרת צוקר.

אסף גלעד

תעשייה: התעשייה המסורתית קורסת מול התייקרות התשומות והתחרות מבחוץ

ההסתדרות ומפעל קניאל מנהלים מו"מ על פיטורי עשרות עובדים ובכיל נערכים לפיטורים

ל"כלכליסט" נודע כי זה כמה שבועות מתנהל בין ההסתדרות לבין אחד ממפעלי האריזות הוותיקים בישראל, מפעל קניאל הפועל בכפר סבא ובפתח תקווה, משא ומתן על הסכמי העסקה מחודשים לעובדים ועל ביטול הסכמי העבודה הקודמים. מהלך זה — שעלותו לבעלי המניות של קניאל, ביג (49.5%), אהוד בן ש"ך (49.5%) ויו"ר החברה עברי גורן (1%), צפוי לעמוד על עשרות מיליוני שקלים — יכלול בין השאר גם צמצום בכוח האדם.

קניאל מעסיקה כ־200 עובדים. פעילות החברה מדשדשת זה זמן רב, וללא טיפול בעלויות ההעסקה של העובדים נראה כי דינה להמשיך ולייצר הפסדים גם בעתיד.

הסיפור של קניאל — מפעל ותיק שמגיע למצב שבו הוא צריך להתייעל משמעותית כדי להמשיך לפעול — הוא ממש לא סיפור חריג. בשבועות האחרונים, לצד העיסוק בהיערכות טבע לפיטורי 800 עובדים, שומעים יותר ויותר על מפעלים שלא הצליחו להשלים מהלכים של צמצום הוצאות ונמצאים כיום בסגירה או הקפאת הליכים. כך למשל, נגב טקסטיל שהעסיק 46 עובדים ונסגר באמצע אוגוסט, ופעילותו לא חודשה לאחר שהמדינה סירבה להעניק לו מענק של 3 מיליון שקל; מפעל הפלסטיקה מריאן פלסט ממגדל העמק, שהעסיק כ־70 עובדים ונמצא כיום בהליך של הקפאת הליכים; מפעל הטקסטיל סלטקס מקריית שמונה, שהעסיק כ־50 עובדים ונמצא כיום בקשיים; ומפעל פלסן מקיבוץ סאסא, שנאלץ לצמצם בכוח האדם בעקבות ירידה בהזמנות מצבא ארה"ב.

נראה כי שילוב של כמה גורמים מקשה כיום מאוד על מפעלים אלה: מעליית שכר המינימום, דרך מחירי החשמל, המים ושאר התשומות, ועד התחזקות השקל והמיתון באירופה שמורידים את כדאיות היצוא. במקביל, כמעט כל המפעלים הקטנים והבינוניים מתמודדים עם תחרות מתעצמת והולכת משווקים כמו טורקיה, צפון אפריקה, הודו וסין.

בחודשים האחרונים רועדת האדמה מסביב לכיל. שוק האשלג העולמי עובר תהפוכות על רקע פירוקו של תאגיד האשלג הרוסי, מה שעשוי להוביל לירידה במחירי האשלג ברחבי העולם. במקביל, נאלצה כיל לרשום עלויות כבדות בשל קציר המלח בים המלח שיעור המס שלה עלה, על רקע החרגתה מחוק עידוד השקעות ההון. כעת, על רקע השינויים במצבה העסקי, כיל מתעתדת להיפרד מעשרות עובדים במפעל הפוספטים של החברה ברותם אמפרט. המפעל עצמו מעסיק כ־1,200 עובדים, כאשר בחודשים האחרונים הונהגה בו תוכנית פרישה מרצון במסגרתה עזבו את המפעל עשרות עובדים. הנהלת החברה עדיין לא החליטה האם היא תאריך את תוכנית הפרישה מרצון או תפטר עובדים בפועל, אך בכל מקרה, היקף העובדים שיעזוב את המפעל לא צפוי לחרוג מעשרות בודדות של עובדים. כיל מעוניינת לפתוח מכרה פוספטים חדש בשדה בריר, הסמוך לערד. כחלק מהלחצים שהיא מפעילה על המדינה לשם כך היא הזהירה כי היא עשויה לפטר עובדים ברותם אמפרט בשנים הבאות אם המדינה לא תאשר את בקשתה.

מכיל נמסר בתגובה: "שוק הדשנים נמצא באחד מרגעי השפל הגדולים ביותר בשנים האחרונות. לאור סירובה של הממשלה לאשר את הכרייה בשדה בריר ועתידה המעורפל של חברת רותם אמפרט נגב אין מנוס מבחינת החברה לשפר את כושר התחרות באמצעות דחיית השקעות והתייעלות תפעולית".

מקניאל לא נמסרה תגובה לידיעה.

גיל קליאן וניר צליק

התעשיות הביטחוניות: מרגישים את החרב על הצוואר

תעשיית הביטחון מאיימת לפטר אם תקציב הביטחון לא יגדל

בתעשיות הביטחוניות, שם מועסקים כ־26 אלף עובדים, כבר יש תוכנית לפיטורים והוצאה לפרישה מוקדמת של כ־1,000 עובדים בתעש, כחלק מתוכנית ההפרטה. עם זאת, המספר עלול לגדול עקב אי־הוודאות לגבי גודל תקציב הביטחון ל־2014.

כיום יש מחלוקת בין משרד הביטחון לבין האוצר על תוספת שנדרשת, לטענת משרד הביטחון, של 4.5 מיליארד שקל לתקציב 2014. באוצר לא מוכנים להגדיל את התקציב, והתעקשות זו מלחיצה את התעשיות הביטחוניות — שבינתיים לא מקבלות הזמנות ממשרד הביטחון לשנה הבאה. למעשה, כיום כל החברות הביטחוניות מכינות את תוכניות העבודה והתקציבים ל־2014 בלי מושג קלוש לגבי היקף רכישות המדינה, המהווה את הלקוחה העיקרית שלהן. מדובר במצב שמדאיג את כל החברות הגדולות, התעשייה האווירית, תעש ורפאל, אך גם עשרות ספקים קטנים ובינוניים שמספקים סוגים שונים של ציוד ביטחוני, והחברות מתחילות לדבר על צמצום פרויקטים וכוח אדם.

את ההחלטה הסופית יקבל ראש הממשלה בנימין נתניהו ונראה כי המצב יכול להימשך עד ינואר 2014 אם לא מעבר לכך.

עם זאת, במשחקים בין האוצר למשרד הביטחון, לא מן הנמנע כי האיומים שנשמעים על הצורך בצמצומים ופיטורים הם עוד אמרה שנועדה לייצר לחץ על קובעי המדיניות להיענות לדרישות מערכת הביטחון. נקודת אור עבור עובדי התעשיות הביטחוניות היא שמדובר לרוב בעובדים מאוגדים, ומי שמנסה לפגוע במספרם משלם פיצויי פרישה מוגדלים. ממסמך הפרטת תעש שנחשף ב"כלכליסט" עלה כי עלות הפרישה למשלם המסים של כל עובד תעמוד על כ־1.2 מיליון שקל, וכי העובדים הפורשים יזכו ל"פנסיית גישור" שתשולם להם עד גיל הפרישה לצד שורת הטבות. על אף שהתחייבות ההסתדרות באותו מתווה היא שההטבות לעובדי תעש לא יחזרו במקרים אחרים, ניתן להניח כי אם אחת החברות הביטחוניות תצטרך להגיע לקיצוץ כוח אדם, אותם פורשים ומפוטרים יזכו לתנאים מפליגים יחסית למפוטרים בתעשיות אחרות.

גיל קליאן

תקשורת: החברות הוותיקות ימשיכו לקצץ כדי להתמודד עם המתחרות החדשות

הוועדים בחברות הסלולר לא יוכלו לעצור את מגמת צמצום כוח האדם

סכנת פיטורי העובדים בחברות הסלולר הוותיקות עדיין לא ירדה מעל הפרק, שנה וחצי לאחר כניסת החברות החדשות לשוק הסלולר. אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי פלאפון צפויה לקצץ 300 עובדים כחלק מההסכם הקיבוצי המתגבש בחברה עם העובדים שהתאגדו בוועד. הפיטורים ייערכו בהסכמת העובדים, שייהנו משיפור בתנאים ויאשרו מראש את שמות המיועדים לפיטורים. הקיצוץ המתוכנן במצבת כוח האדם מוסבר בצורך להתאים את פלאפון להתרחבות התחרות בשוק הסלולר ולירידה במחירים שהגיעה בעקבותיה.

כוח האדם בחברות הסלולר מורכב מאחוז גבוה מאוד של נציגי שירות לקוחות. מדובר בדרך כלל באוכלוסייה צעירה עם שיעור תחלופה גבוה. כתוצאה מכך החברות יכולות בדרך כלל להקטין את מצבת העובדים שלהן בקלות יחסית, פשוט על ידי כך שהן לא ממלאות את השורות. ועדי העובדים שהוקמו בחברות בשנה האחרונה הם גורם חדש שהחברות יצטרכו להוסיף למשוואה, ושיקשה עליהן לקצץ כעת מעבר לעצירת גיוסים.

עובדי פלאפון מפגינים בדרישה להכרה בוועד העובדים

הנהלת סלקום הכירה בספטמבר האחרון בוועד העובדים שהוקם בחברה, והשיחות בין הצדדים נמצאות בשלבים ראשונים. עד להגעה להסכם קיבוצי בחברה אנחנו לא צפויים לראות צעדים חד־צדדיים של פיטורים מצד ההנהלה. אבל גם ללא מהלכים משמעותיים של פיטורים, בסלקום ממשיכים במגמת קיצוצים ובהתאמת כוח האדם לתנאים החדשים בשוק באמצעות אי־גיוס עובדים חדשים במקום עובדים שעוזבים את החברה.

גם בפרטנר הקטינו את כוח האדם בשנה האחרונה באמצעות אי־גיוס מחליפים לעובדים שעזבו. בחברה מדווחים כי הגיעו למידה של איזון מבחינת כוח האדם לאחר ירידה משמעותית במצבת המשרות בשנתיים האחרונות, אך אין לצפות עדיין לגיוס גדול של עובדים לחברה.

HOT היא חברה נוספת שנמצאת במהלך של התייעלות וקיצוץ בכוח האדם בשנה האחרונה. בשנה האחרונה עמדה במוקד תשומת הלב החלטת החברה להעביר את המערך הטכני שלה לחברות קבלן חיצוניות, ובמסגרת המהלך פוטרו כ־200 טכנאים שלא הסכימו לעבור להעסקה דרך חברות הקבלן. לדברי גורמים בחברה, כרגע לא עומד על הפרק מהלך נוסף של התייעלות וקיצוץ בכוח אדם.

בזק נותרה אי של יציבות בשוק התקשורת גם מבחינת כוח האדם — רווחיה לא נפגעו כמו אלה של חברות הסלולר ומצבת העובדים שלה דווקא גדלה ב־2012. בבזק יש ועד חזק, וכל החלטה על פיטורי עובדים מבוצעת בהסכמה איתו. כרגע לא נראה כי החברה עומדת לפני מהלך פיטורים משמעותי. גם ב־yes מצהירים כי אין כרגע תוכניות לקיצוץ בכוח האדם.

אופיר דור

ענף הביטוח: החברות לא חיכו לגל הפיטורים

חברות הביטוח הקפיאו תוספות שכר ובונוסים

חברות ביטוח המספקות שירות למיליוני לקוחות עתירות בכוח אדם, והרגולציה המתהדקת רק מחייבת אותן להגדיל את מצבת העובדים. עם זאת, בקרב בתי ההשקעות, אלה שבבעלות חברות הביטוח וגם הפרטיים, בהחלט מתרחשת מגמת התייעלות. זאת בעיקר על רקע הרפורמה שנכנסה לתוקף ב־2013 וחתכה את תקרת דמי הניהול בקופות הגמל כמעט ב־50%. בתי ההשקעות שמחזיקים בקופות הגמל נדרשו להתייעל, ולכן החל תהליך מיזוגים ורכישות בתעשייה. אין הליכים ישירים של פיטורים, אך רוב בתי ההשקעות מתייעלים באמצעות הקפאת גיוסים ועזיבה טבעית של עובדים.

גם בסוכנויות הביטוח שבבעלות חברות הביטוח ובתי ההשקעות התבצעה בשנה האחרונה התאמה לשחיקה בדמי הניהול, אך גם במקרה זה מדובר בפרידה נקודתית מעובדים.

בתחילת השנה הוקם בכלל ביטוח ועד עובדים יציג, שעשוי לגרום לתסיסה גם בקרב חברות ביטוח מתחרות. עם הגעת מנכ"ל כלל איזי כהן לתפקיד בסוף 2012 הוא פתח בהליך התייעלות אגרסיבי, שכלל קיצוץ בבונוסים ופגיעה בתנאים נלווים. יש הטוענים כי מהלכים אלו, לצד חוסר היציבות ברמת בעל השליטה בכלל, הם שהצליחו להביא להקמת ועד יציג. בשלב זה הוועד מקיים מו"מ עם הנהלת כלל לחתימה על הסכם קיבוצי, שצפוי דווקא להקשות על פיטוריהם.

רחלי בינדמן

אנרגיה: הקיצוצים הם בעיקר נקודתיים

בזן וחברות ההתקנות הסולאריות ישלחו מאות עובדים הביתה

בקרב חברות האנרגיה יש כבר תוכניות לקיצוצים. בזן, שמפעילה את בית הזיקוק הצפוני, הודיעה לפני שבועיים על כוונתה לפטר כ־240 איש.

במגזר ההתקנות של מערכות חשמל סולאריות יוצאים לפועל בימים אלה מהלכים של קיצוצים. מדובר בחברות קבלן שמתמחות בהצבת המערכת עבור הלקוח. בענף פועלים כמה מאות עובדים, שכירים או עצמאים. הצמצום החל לפני כשנה, עם פיטורים של כמה עשרות אנשים בשוק, וביום רביעי האחרון 30 עובדי חברת SBY ביקשו להוביל את החברה לפירוק בשל חובות של כ־45 מיליון שקל.

בשלב זה המגמה הזו לא מגיעה אל חברות הדלק הגדולות. מבדיקת "כלכליסט" עולה שסונול, פז ודלק ישראל מתכוונות לשמר את מצבת כוח האדם שלהן ל־2014, ובחלק מהמקרים אף להרחיבה. כך, למשל, דלק ישראל, שמפעילה את תחנות הדלק ואת רשת חנויות הנוחות מנטה, מתכננת להרחיב את פעילות המכירה והחלוקה של גז טבעי לתחבורה. דלק מתכננת מכירה של צוברי גז גם למערכי התחבורה הציבורית.

בסונול טרם החלו לתכנן את מצבת כוח האדם, אולם ההוראה הכללית היא לשמר את המערך הקיים. בחברה חישבו ומצאו שמספר הפורשים לפנסיה מסתכם בכמה עובדים ספורים, ואילו אלה שמתפעלים כיום את תחנות הדלק יישארו. גם חברת פז מתכננת לשמר את מצבת כוח האדם, ועיקר התוכניות נוגעות להתרחבות מערך הזיקוק והכוונה להקים תחנת כוח שלישית בשטחה. מדור אלון נמסר שהם אינם מתכננים שינויים בכוח האדם.

חברת החשמל אמורה לצמצם את מצבת כוח האדם שלה באופן משמעותי. במסגרת הרפורמה המתוכננת שם, בין 2,000 ל־3,000 איש אמורים לצאת לגמלאות בשנים הקרובות, ועל פי ההערכות המהלך יחל בעוד כשנה.

ליאור גוטמן