הגנה על עובדים או על מקומות עבודה?

עם או בלי ששמנו לב, שוק העבודה בישראל עובר שינוי בתקופה האחרונה. יותר ויותר עובדים מתאגדים ומצטרפים לארגוני ההסתדרות. במחצית הראשונה של 2013 התאגדו בישראל מספר כפול של עובדים מאשר בכל אחת מהשנים 2011-2012. גם האווירה הציבורית משתנה והופכת לפחות אוהדת מעסיקים ויותר תומכת בהגנה על העובדים. הדרישות והלחצים שהופעלו לאחרונה על חברת טבע, שהכריזה על מהלך של פיטורי עובדים, הינם מסימני התקופה.

הגנה על העובדים חשובה לקיום חברה הוגנת וצריכה להיות מעוגנת בחקיקה אפקטיבית. יחד עם זאת, הקשחה מוגזמת של תנאי שוק העבודה עלולה לחזור כבומרנג ולפגוע הן במשק והן בעובדים עצמם. ההגנה צריכה להתמקד בשימור על העובדים ולא בשימור על מקומות עבודה לא נחוצים, ויש הבדל מהותי ביניהם.

על פי מדד קשיחות שוק העבודה שמפרסם הארגון OECD, התנאים בישראל דומים מאוד לממוצע בקרב המדינות החברות בארגון, כאשר בראש הטבלה נמצאות המדינות באירופה ובסופה המדינות האנגלוסקסיות.

התוצאות, בתקופה הנוכחית של המשבר הכלכלי, מדברות בעד עצמן. במדינות כגון ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה בעלות שוק עבודה גמיש המצב אומנם רחוק עדיין מלהיות אופטימאלי אבל הוא הרבה יותר טוב מאשר במדינות האירופיות שסובלות מאבטלה גבוהה וממושכת.

יכולת המשק לשנות הקצאת משאבים ולהניע עובדים ממקומות עבודה פרודוקטיביים פחות לאלה שפרודוקטיביים יותר מהווה תנאי לצמיחה כלכלית, להסתגלות מהירה,לשינויים ולמזעור נזקים בעת משברים.

מנכ"ל טבע ג'רמי לוין ויו"ר ההסתדרות עופר עיני צילום: אוראל כהן

על פי מחקרים רבים, הקשחת יתר של שוק העבודה מובילה לא רק לשיעור אבטלה גבוה יותר, אלא גם לתקופת אבטלה ממושכת יותר. די ברור שגוף עסקי שלא יכול לפטר עובדים בעת משבר ישאף גם לגייס כמה שפחות עובדים חדשים בתקופות טובות יותר.

לא צריכים ללכת רחוק כדי למצוא דוגמאות.מספיק להסתכל על מה שקורה באירופה שסובלת מאבטלה מאוד גבוהה, במיוחד בקרב הצעירים. האפשרות היחידה להתייעל בחברות אירופאיות שאין להן גמישות מבחינת שינויים בכמות העובדים, היא הפסקת גיוס של עובדים חדשים. כתוצאה, לעובדים הצעירים שרק נכנסו לשוק העבודה או למובטלים קיימים אין כמעט סיכוי למצוא מקום עבודה מסודר.

בישראל תופעה זו באה לידי ביטוי בכך שכמות העובדים בענפים מסוימים כמו הבנקאות או חברות ממשלתיות לא עולה בשנתיים האחרונות, אך הוצאות השכר ממשיכות לטפס. למרות שהאבטלה אצלנו עדיין נמוכה, החברות בענפים הללו, שחוות קשיים בסביבה העסקית שלהן, פשוט הפסיקו לגייס עובדים חדשים. הותיקים ממשיכים לקבל תוספות שכר על פי הסכמים.

קשיחות יתר בשוק העבודה היא גם הסיבה לפילוג בקרב העובדים בחלק מהחברות בין אלה הנקראים דור א' ודור ב' אך בפועל הם עובדים מסוג א' ומסוג ב'. הארגונים בהם יכולת התאמה מוגבלת של מצבת כוח אדם להרעה בתנאי השוק, עוקפים את המגבלה ע"י גיוס עובדים זמניים בתנאים נחותים שאותם אפשר לפטר במהירות. בישראל תופעה זו מיוצגת ע"י עובדי קבלן. כדאי לשים לב שחלק מאוד גדול מעובדים אלה מועסקים במגזר הציבורי, שבו עובדים קבועים נהנים מהגנה מלאה.

הפוליטיקאים שיוצאים בלהט להגנה על עובדי חברת טבע, פוגעים בעקיפין במובטלים קיימים ובעובדים או עובדים לעתיד צעירים. "הצלחה" לכופף את החברה ולמנוע פיטורים בישראל עלולה לגרום לה בזמנים טובים יותר להעדיף התרחבות במקומות שבהם יש לה גמישות ניהולית. הניסיון לקשור בין הטבות מס לפיטורים עשוי להוביל באופן פרדוקסאלי למתן הטבות מס גדולות עוד יותר בעתיד, כדי שהחברה תסכים לבנות מפעלים בישראל, שבה שוק העבודה יהפוך לקשיח יותר מאשר במקומות האחרים.

המדינה צריכה לאפשר לעובדים להתאים את עצמם למציאות משתנה ע"י קורסי הכשרה והסבה ומתן סיוע למובטלים שרוצים לחזור לשוק העבודה. שימור מלאכותי של מקומות עבודה מיותרים רק פוגע במשק ובעובדים.

אלכס זבז'ינסקי הוא הכלכלן הראשי במיטב דש בית השקעות.