המשימה הבאה: יו"ר

פרופ' שמואל האוזר יכול לרשום לעצמו "וי" אחד ביומן – בעמדת מנכ"ל. המשימה הבאה - בחירת יו"ר - אמורה להיות קלה יותר עבור האוזר מכיוון שהיו"ר נבחר מקרב הדח"צים - שהאוזר, ולצדו שופט ואיש ציבור נוסף חברים בוועדה לבחירתם.  

בנוסף, להאוזר זכות וטו על זהות היו"ר הנבחר. עם זאת, הבנקים ינסו להיאבק בהאוזר גם על זהות היו"ר החדש.

ד"ר רון מלכא, שמכהן כיו"ר זמני ורואה את עצמו כמועמד טבעי לתפקיד - נתפס כמי שלא מזוהה עם הבנקים. אלה מצדם ינסו להביא מועמדים כמו חנה פרי־זן, יו"ר חברת ניהול התיקים פעילים של בנק הפועלים.

אלא שחשוב מכל שהיו"ר והמנכ"ל יידעו לעבוד יחד כיוון שללא גיבוי מהדירקטוריון, המנכ"ל לא יוכל להוביל מהלכים מהפכניים. יוסי ביינארט שלא מזוהה עם מוקדי הכוח בישראל יעדיף, כמובן, יו"ר ממלכתי שלא יעשה לו חיים קשים כשינסה לבצע שינויים שלא יעלו בקנה אחד עם האינטרסים של מוקדי כוח שונים כמו הבנקים או אפילו הברוקרים הפרטיים.

מעבר למארג האינטרסים - הבורסה זקוקה לדמות ייצוגית בעלת קשרים חזקים בקהיליית שוק ההון הבינלאומית. להבדיל מהמנכ"ל שאמור להיות ביצועיסט - היו"ר אמור לשמש כפנים של הבורסה.

שמואל האוזר צילום: אוראל כהן