תקן 10,000 כבר עשית?

יש חברות שרואות את הספקים שלהן כקו אשראי נוסף, ובלי למצמץ הן מושכות את תנאי התשלום משוטף פלוס 60 לשוטף פלוס 90. אחרות רואות בספקים את אלה שיבצעו מלאכות כמו ניקיון ואבטחה ולא יטרידו יותר מדי את העובדים המצוחצחים במשרדים, ויש חברות שרואות בקשר עם הספקים הזדמנות להשפיע ולייצר סביבת עבודה שבה הארגון הגדול תורם לספקים הקטנים שמולו הרבה יותר מצ'ק.

החברות מהסוג האחרון אינן רבות, אך מספרן הולך וגדל. יותר ויותר מתודולוגיות ניהוליות רואות את החברה כאחראית לסביבתה, ואת יחסה לספקים כנקודה קריטית. נקודת המבט שרואה בשיתוף הספקים אינטרס מובהק של החברה עצמה בולטת במיוחד ברפאל, שהחלה תהליך כזה כבר לפני שבע שנים בתקופה שבה מילים כמו "אחריות תאגידית" או "קיימות" היו סינית עבור רוב הארגונים בארץ.

מפעל של רפאל. מחזקת את האחריות החברתית

מה בעצם רפאל יכולה לתרום לספקים? למה הם צריכים אותה? מעבר לעניין הפשוט של להיות הוגן עם הספק שלך, בחברה אומרים שהרעיון הוא לקחת את הערכים שלה כחברה ולהעביר אותם לחברות הקטנות שעובדות מולה. במילים אחרות: להפוך גם עסק קטן ובינוני לאחראי יותר, בטיחותי יותר והוגן יותר כלפי סביבה שלו.

"כפייה לא תעזור"

חברה גדולה יכולה לקחת אחריות על הספק, אבל היא לא יכולה לנהל את העסק במקומו או להכריח אותו לעשות משהו. אלי שטייר, מנהל יחידת הרכשה ולוגיסטיקה ברפאל, וגם אבי התוכנית, נשאל בתחילת היוזמה מתי הוא צופה שהיא תראה תוצאות. שטייר הגדיר עשר שנים כזמן שנדרש עד שהעבודה של רפאל עם הספקים תורגשת בשטח. ברפאל, חברה שלה מנטליות סבלנית וחשיבה לתקופה ארוכה קדימה, היעד התקבל. "זה לא זבנג וגמרנו", סיפר שטייר. "אני לא בא לספק ואומר לו: 'אתה עכשיו מחויב לקהילה'. כפייה לא תעזור. זה בא מעצמך, אתה מאמין בעניין ומחנך לפיו לאורך זמן".

בנוסף, תוכנית אחריות תאגידית אגרסיבית טובה היא נכס כשלעצמו. "בחלק מהמכרזים שאנחנו מקבלים בעולם, מנכ"ל רפאל נדרש לחתום על צ'ק ליסט של אחריות חברתית. זה טרנד בכל החברות הגדולות והמובילות", מודה שטייר.

"דינמיקה טובה"

ב־2006 החלה רפאל להגדיר את המשימה: היא שכרה חברת ייעוץ בשם "שיא האיכות", שעסקה באותו נושא בעיקר בתעשיית היהלומים, שיצא לה שם רע במיוחד בנוגע לקשר מול הספקים שלה, ובנתה תוכנית הדרכה שמחולקת לפרקים - אתיקה, זכויות עבודה, איכות סביבה, קשרי קהילה ובטיחות בעבודה. לאחר שנה בחר שטייר 15 ספקים מתוך ה־4,000 של רפאל, תוך התמקדות בכאלה שלדעתו יהיו מוכנים לקבל על עצמם את התורה. עם ה־15 האלה יצא שטייר לסדנה בת חמישה מפגשים, כל פעם במפעל אחר. "ספקים ששמעו על זה אמרו: 'אנחנו רוצים להתחבר'. נוצרה דינמיקה טובה".

מתוך התוכנית נוצר שאלון "בחן את עצמך" לספקים, ובסוף 2008 הוא הופץ ל־300 ספקים. למה 300 ולא כולם? ברפאל בחרו להתמקד בספקים ישראלים, ורק באלה שיש להם פעילות ייצור. השאלון לא היה חובה והספקים לא נדרשו להחזיר לחברה תשובות. כך הצליחה החברה לא לכפות, אך לתת קריאת כיוון ברורה שקשה להתעלם ממנה.

בספטמבר 2010 ערכה רפאל כנס בקריית מוצקין. מול כ־400 ספקים הציבו אנשי החברה תוכנית עם יעדים ברורים. רפאל הפיצה שאלון חובה לבדיקת ההתקדמות של כל ספק (אם בכלל) בתוכנית, ובמקביל דרשה מכל הספקים להעביר אליה קוד אתי בתוך שנה. "לא כדי לבדוק, אלא כדי לדעת שיש", מסביר שטייר. "המטרה היתה שהמפעלים יגיעו לתקן 10,000 של אחריות חברתית במכון התקנים, וכשקבענו את זה אפילו לנו לא היה תקן כזה". בתוך הארגון יצאו אנשי רפאל להדרכות של קניינים. לדברי שטייר, "באתי למפעל עיבוד מכני והגג היה לוהט. העובדים בתוך המפעל כולם מזיעים. בעל הבית הכניס אותי למשרד הממוזג שלו. אמרתי לו: 'בשנה הבאה לא אעבוד איתך. הקניין שהיה איתי ראה את זה, והפסקתי לעבוד איתו. כשזה קרה, כולם ידעו. זה השפיע על אחרים. להגיד לך שכל המפעלים שאנחנו עובדים איתם נותנים תנאים מדהימים לעובדים? ודאי שלא, אבל למדנו להסתכל וגם להעיר עלכך".

ב־2011 נוסף הקוד האתי למערך בדיקת הספקים ברפאל, וספק ללא קוד אתי קיבל הערה. "זה לא מוריד ציון, כי אנחנו לא רוצים לכפות", הסביר שטייר. ב־2012 התרחבו הבדיקות, וברפאל הציעו לעשרה ספקים לקיים אצלם סקר של יום שלם עם אנשי ביקורת ואיכות של רפאל, שבסיכומו יועברו הליקויים והביקורת למפעל.

ומה עם השוטף פלוס?

בינואר 2013 נרשם עוד צעד גדול קדימה: רפאל הכריזה שמפעל עם תקן 10,000 של אחריות חברתית יקבל העדפה של 2% במכרזי החברה. "במכרז של 10 מיליון שקל זה משמעותי. אנחנו עושים הסכמי מסגרת רב־שנתיים. בעל המפעל יודע שזכייה במכרז שלנו סוגרת אותו לחמש שנים קדימה". התוצאות הן שמתחילת השנה ארבעה מפעלים שעובדים עם רפאל החלו בהליך לקבלת התקן. ומה לגבי שאר הספקים? "אני לא יודע למדוד את התהליך בתפוקות, אבל אני יודע שיש לי ספקים יותר מרוצים", אמר שטייר.

מובן שאי אפשר לכתוב על ספקים בארץ בלי לחזור לנושא התשלום. ברפאל משלמים שוטף פלוס 60. "אנחנו עומדים על קוצו של יוד בתשלומים. ספקים יודעים שהם מקבלים את הכסף בדיוק לאחר 60 יום. אין פספוסים. לפעמים ספק רוצה להקדים תשלום, ותמורת ריבית סבירה אנחנו מקדימים".

מדוע לא לקצר את ימי התשלום כחלק מהאחריות כלפי הספקים? שטייר מסביר ש־60 הימים הם הבטוחה של החברה בין הרכבת המוצר ועד אספקתו ללקוח. כלומר שאם רפאל היתה מקצרת את התקופה, היא היתה נדרשת לקחת ערבות אחרת מהספקים עד שתוודא שהרכיבים שלהם עובדים במערכת לפני האספקה ללקוח הסופי. "אין מחשבות להקדים את זה", אומר שטייר.