הכלכלה הפלסטינית: אתר בן 2,800 שנה מחכה למושיע
במקום למשוך תיירים מכל העולם, בגן לאומי שומרון המוזנח הדבר היחיד שפורח הוא שוד העתיקות
"גן לאומי שיכול בקלות להתחרות עם קיסריה ומצדה ולא נופל מהן בחשיבותו וביופיו", כך הוגדר בכתבה בשבוע שעבר ב־ynet האתר הארכיאולוגי גן לאומי שומרון (סבסטיה) שמצפון־מערב לשכם. אלא שבניגוד למצדה וקיסריה, הגן הלאומי שומרון עומד חרב ומוזנח. את האתר פוקדים מבקרים מעטים בלבד ויש בו כמה רוכלים, שתי מסעדות שעומדות ריקות, וחנות מזכרות קטנה. הפוטנציאל הכלכלי שבו לא מנוצל, והזמן שעובר רק מחמיר את המצב.
כניסה דרך כפר ערבי ובתיאום עם צה"ל
כמעט בלתי אפשרי להגיע לאתר, המשתרע על פני 700 דונם וכולל שרידים מימי ממלכת ישראל העתיקה (מאות 9–8 לפנה"ס) והיוונים, וכן אצטדיון ותיאטרון רומיים. רוב האתר נמצא בשטח C שבשליטת ישראל, אך כביש הכניסה אליו מצפון להתנחלות שבי שומרון הרוס, כך שניתן להיכנס אליו רק דרך הכפר הפלסטיני סבסטיה שבשליטה הרשות הפלסטינית (שטח B). מי שרוצה לבקר נדרש לתאם זאת עם צה"ל, ורבים מהססים לעבור דרך הכפר. באתר עצמו אין שבילים ברורים או שלטי הדרכה. מה שיש זה בורות, גדרות וחורבה אחת גדולה.
"אין לנו מה לעשות, ישראל לא נותנת לנו להיכנס לשם", אומר הארכיאולוג עאדל יחיא מרשות העתיקות הפלסטינית.
לרשות הטבע והגנים, שאחראית לגן הלאומי שומרון, היה בעבר משרד קטן בסבסטיה. הוא נסגר. תשובות התקבלו ממתאם פעולות הממשלה בשטחים הסביר כי "שימור האתר מוכר ונמצא על סדר היום במינהל האזרחי. הוקצו לכך גם המשאבים הכספיים, בכפוף לאילוצים ובתיאום עם רשות הטבע והגנים".
העסק הכלכלי היחיד שפורח בסבסטיה הוא שוד עתיקות. אחד הרוכלים במקום סיפר ששודדי עתיקות לא מהססים לבוא במשאיות, ומעמיסים עמודים וכותרות עתיקות.
הפסד כלכלי לכל הצדדים
להזנחה בסבסטיה יש גם משמעות כלכלית. מלבד העובדה שאתרי מורשת משמשים מקור תעסוקה למדריכי תיירים, נהגים ועובדי האתרים - כך שחשיבותם ויופיים מיתרגמים לסכומי כסף נרחבים בהרבה - לפי נתוני משרד התיירות ולשם השוואה, ב־2012 ביקרו במצדה 724 אלף איש שהכניסו למדינה 33.4 מיליון שקל; מספר המבקרים בקיסריה היה 670 אלף, וההכנסה מהם היתה 8.1 מיליון שקל. בשטחים דווקא פועלים גנים לאומיים מטופחים כמו הרודיון וחורבות קומראן המוכיחים כי הדבר אפשרי, אך בגן לאומי שומרון התמונה שונה בתכלית.