לאינתיפאדה הזו יש פתרון פשוט

מתקן התפלת מים בחדרה צילום: ערן יופי

ישראל מתקדמת אל עודף מים

מנתוני רשות המים עולה כי הקמת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל בשנים האחרונות הביאה לכך שישראל כבר אינה המדינה המיובשת שהיתה בעבר. יתרה מכך, בקרוב יסתמן עודף מים בארץ. עם השלמת העבודות בשני מתקני ההתפלה בסמוך לאשדוד, המתוכננת לתחילת 2014, יספקו כל חמשת המתקנים הישראליים כ־50% מצריכת המים בארץ. הצריכה הכוללת בישראל ב־2011 היתה 1,347 מלמק"ש (מיליוני קוב לשנה), ומתקני ההתפלה יספקו בקרוב כ־570 מלמק"ש. אם נתייחס לצריכה הביתית בלבד, הרי שמתקני ההתפלה יספקו בקרוב כ־90% מהצריכה של משקי הבית בישראל. כבר עכשיו מדברים בארץ על אפשרות שעודף המים יצריך סגירה חלקית של אחד ממתקני ההתפלה.

אצל הפלסטינים עדיין שורר מחסור חריף במים. אפשר לראות זאת בכל יישוב בגדה שבו אין זרימה קבועה של מים בצינורות והתושבים נאלצים לאגור מים דרך קבע. שלא לדבר על עזה, שם הבעיה חמורה עוד יותר. ישראל, השולטת ברוב מקורות המים בגדה, מקצה לפלסטינים מכסות נמוכות שנקבעו בהסכם אוסלו. בדרום הר חברון, למשל, הקצאת המים לנפש היא כ־20 ליטר ביום, לעומת כ־300 ליטר ביום בישראל. ועדת המים המשותפת לישראל ולפלסטינים, שמטרתה לקבוע מכסות, לאשר קידוחים ולטפל בבעיות, הפסיקה להתכנס לפני יותר משנתיים. בינתיים הישראלים מתלוננים שהפלסטינים מבצעים קידוחים פיראטיים ללא אישור וללא תיאום, גונבים מים מהצינורות הרשמיים ומזרימים מי שופכין לישראל. הפלסטינים מתלוננים שישראל גוזלת מהם מים ומייבשת אותם.

יש פתרון. רק צריך לבצע אותו

השיפור במשק המים בישראל נוצר לא רק בזכות ההתפלה, אלא גם בזכות התייעלות הטיפול בשפכים. אצל הפלסטינים המחסור מחמיר והטיפול בשפכים נעשה בקנה מידה קטן ונחשל. הביוב, כאמור, זורם לישראל. הם זקוקים לעוד כמה עשרות מיליוני קוב בשנה, כפי שממליץ המאמר שהוגש: "זהו צעד הגיוני כלכלית, אקולוגית, ולא פחות חשוב - פוליטית". כמו כן, יש צורך בבניית מתקני טיהור והמוסדות הבינלאומיים מוכנים לסייע, אלא שהחשדנות ההדדית והקיפאון המדיני מונעים זאת.