נחשף בכלכליסט
נפסל הסדר הנושים של בורגר ראנץ': "המפרקים שכחו את תפקידם"
בהחלטה יוצאת דופן בחריפותה, פסלה הערב השופטת מיכל אגמון-גונן את הסדר הנושים שגיבשו שלושה מהמפרקים הבכירים בישראל, לאחר שקבעה שהוא משרת בעיקר את חברת פז ולא את הנושים הרגילים; הפגמים בהסדר נחשפו בתחילת השבוע ב"כלכליסט"
"מתקבל הרושם כי נשתכחה מבעלי התפקיד העובדה כי עליהם לפעול למען כלל ציבור הנושים, ונראה כי הם פועלים בעיקר מטעם פז" - כך כתבה הערב השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, בהחלטה יוצאת דופן בחריפותה, במסגרתה היא ביטלה את הסדר הנושים של בורגר ראנץ' שגיבשו עו"ד שלמה נס, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אלי שפלר, ומתחה עליהם ביקורת נוקבת.
- ארוחת קומבינה: נאמנים למי?
- עשו מהנושים קציצות: מה הסתירו המפרקים מהנושים בתיק בורגר ראנץ'?
- לא חותמת גומי
ביום שני השבוע נחשף ב"כלכליסט" המצב האבסורדי בו כונס הנכסים, עו"ד נס, שהתמנה מטעם פז (שהיתה בעלת רשת ההמבורגרים עד 2006) והמפרקים שפלר וברגרזון, הודיעו שהחברה "מסכימה" להפוך לנושה רגילה ולא לנושה מובטחת, אך חישוב פשוט גילה כי בכך היא שיפרה את מצבה.
ב"כלכליסט" פורסם כי חודשיים וחצי לאחר החלטתה הקודמת של השופטת שפסלה את הסדר הנושים הראשון שהציעו בעלי התפקיד - בנימוק כי הסתירו מהנושים את הספקות שהיו להם לגבי מעמדה של פז והציגו אותה כנושה מובטחת אף שתביעת החוב שלה מעולם לא נבדקה - הם הודיעו כי גיבשו הסדר "משופר" בו פז מוותרת על מעמדה כנושה מובטחת ותהיה נושה רגילה. אלא שכאמור, בדיקת "כלכליסט" חשפה כי בהסדר "המשופר" פז מרוויחה אפילו יותר.
בהחלטתה הדרמטית מהערב כותבת השופטת אגמון-גונן כי "לא ניתן לאשר גם את ההסדר השני, מאחר שמהות ההבדלים בין ההסדרים והבעייתיות במעמדה של פז (הפעם כנושה רגילה) לא הוצגו לנושים גם הפעם. עולות תהיות מדוע הולכים המנהלים המיוחדים כברת דרך כה ארוכה כדי לאשר הסדר דומה עד מאוד עבור פז, כאשר הם משמשים בתפקידם מטעם ולמען כלל ציבור הנושים, ובעיקר למען הנושים הבלתי מובטחים".
עו"ד שלמה נס צילום: עמית שעל
השופטת הוסיפה כי "מאופן הצגת ההסדר השני ניתן היה לטעות ולחשוב שפז מוותרת על סכום משמעותי ביחס להסדר הראשון", אלא שלא כך הם פני הדברים. לדבריה, "גם על פי ההסדר השני מעמדה של פז טוב ממצבה מקום בו תביעת החוב שלה היתה מוכרעת לגופה, שכן היא עדיין נהנית ממעמד של נושה רגיל וזאת מקום בו, על פניו, הכרעה בתביעת החוב שלה היתה מביא לתוצאה שלפיה החברה היא נושה נדחית".
לדברי השופטת, "חרף האמור, ותוך הצנעת פרטים המצביעים על תוכן ההסדר האמיתי, הציגו המנהלים המיוחדים את ההסדר השני כ'משופר' ביחס להסדר הראשון, כאשר גם פנייתם לנושים לבוא ולהצביע על תוכן ההסדר היתה נגועה בכשלים. באופן זה, אושר הסדר, שייתכן כי לו היה מוצג כראוי, לכלל הנושים, לא היה לו רוב מספיק".
השופטת מיכל אגמון-גונן. החלטה יוצאת דופן צילום: אוראל כהן
השופטת אגמון-גונן הוסיפה כי על אף שבידי המפרקים נמצאים כל הפרטים של הנושים, הם לא טרחו לשלוח לנושים שתביעות החוב שלהם אושרו הודעה בדבר ההסדר המוצע, אלא פרסמו הודעות לקוניות בעיתונות; כתוצאה מכך, לא הגיע אף נושה לאסיפת הנושים. "הלכה למעשה, קולם של מרבית הנושים, ובוודאי של כל אותם ספקים קטנים המשוועים לקבלת כספם, כלל לא נשמע בשל אופן הפרסום", כתבה.
לדברי השופטת, היא הורתה למנהלים המיוחדים בהחלטתה על פסילת ההסדר הראשון "להבהיר לנושים את הקשיים בהסדר לפיו פז מקבלת חלק מקופת הפירוק כנושה מובטחת או רגילה, בעיקר לאור העובדה שתביעת החוב שלה לא נדונה ולא הוכרעה".
בהחלטה מציגה השופטת את החישוב לפיו במקום לקבל 8 מיליון שקל כמוצע בהסדר הראשון, בפועל לפי ההסדר השני אמורה פז לקבל 8.64 מיליון שקל. "למעשה, ולמרבה האבסורד, מצבה אף מוטב בהסדר הנוכחי", נכתב בהחלטה. "אכן הסדר משופר הוא זה המונח לפני, אך זאת ככל שמדובר בפז, דווקא".
בהתייחס לטענת בעלי התפקיד שנחשפה ב"כלכליסט" כי פז היתה אמורה לקבל 9.5 מיליון שקל לפי ההסדר הראשון, כותבת השופטת כי "יש לציין, כי סכום זה, של 9.5 מיליון שקל, לא הופיע מעולם בהקשר להסדר הנושים הראשון".
לפי השופטת, "למעשה, קיבלנו את אותה גברת בשינוי אדרת. פז עדיין מקבלת שליש מקופת הפירוק ומעל למחצית מהכספים שנותרו לחלוקה לנושים הרגילים, וזאת מבלי שהיתה הכרעה בתביעת החוב שלה, מבלי שכל הנושים שתביעות החוב שלהם התקבלו על ידי המנהלים המיוחדים קיבלו הודעה על אסיפת הנושים, מבלי שהנושים מודעים לקשיים שבמעמדה כנושה רגילה - ומבלי שהובהר להם ההבדל בין ההסדרים".
לדבריה, "התנהלות זו של יצירת מצג מסוים, לא על ידי אמירות מפורשות אלא על ידי אמירות כלליות, תוך הצנעת פרטים שמצביעים, בעקיפין, על תוכן ההסדר האמיתי - חוזרת על עצמה". היא הוסיפה כי "בהקשר זה מן הראוי להזכיר מושכלות יסוד באשר לבעל התפקיד, מעמדו ואחריותו".
השופטת אגמון-גונן כתבה עוד כי בעלי התפקיד משמשים כ"ידו הארוכה של בית המשפט", וחבים בחובות אמון "לכלל הנושים כאשר הם פועלים במסגרת תפקידם ועליהם לגלות לנושים כל מידע מהותי, כחלק מחובת האמון שלהם". היא הוסיפה כי "למרבה הצער, התנהלות בעלי התפקיד בתיק זה אינה עולה בקנה אחד עם חובותיהם המיוחדים לפעול בזהירות, בתום לב ובאמון. חובת האמון מחייבת, כאמור, גילוי מלא ומפורט".
