בלעדי לכלכליסט
הרווחים שוב כלואים: 70 מיליארד שקל יצטברו עד 2015
הוראת השעה לשחרור הרווחים הכלואים היתה תקפה רק לרווחים שנצברו עד שנת 2011, אך חברות רבות ימשיכו לצבור רווחים כאלה לפי חוק עד 2015. לפיד יצטרך למצוא לכך פתרון
הוראת השעה של הממשלה בנוגע לרווחים הכלואים אמנם הסתיימה, אך בינתיים חברות הענק ממשיכות לצבור רווחים כלואים בסכום שלפי הערכות יגיע עד 2015 ל־70 מיליארד שקל - כך נודע ל"כלכליסט". חלק משמעותי מהרווחים שייך לענקית התרופות טבע, שבקופתה כבר נאגרו 30 מיליארד שקל בשנים 2012–2013 בלבד.
- התרגיל המסריח של הרווחים הכלואים
- דיון סוער בכנסת: "להקים ועדת חקירה על הרווחים הכלואים"
- מבצע הרווחים הכלואים: 214 חברות שילמו מס בהיקף 4.3 מיליארד שקל
שר האוצר יחליט איך לטפל ברווחים החדשים
מושג הרווחים הכלואים מתייחס לרווחים שצברו חברות גדולות במסגרת החוק הישן לעידוד השקעות הון. בשנת 2011 שונה החוק באופן שלא מאפשר יותר לצבור רווחים כלואים. יחד עם זאת, בגלל מבנה החוק הקודם, החברות הגדולות עוברות בהדרגה לחוק החדש ועד שיסיימו לעבור אליו הן ממשיכות לצבור רווחים כלואים בהיקפים גדולים, תופעה שצפויה להמשיך ולהתרחש עד שנת 2015.
במקביל חוקקה לפני שנה הוראת שעה שתימרצה חברות לשחרר רווחים כלואים בתמורה להטבה משמעותית במס, הטבה שתמה לפני כשבועיים אולם בכל מקרה התייחסה רק לרווחים שנכלאו עד סוף 2011 ולא לרווחים שנכלאו לאחר מכן, המוערכים כאמור בעשרות מיליארדים ואשר ממשיכים להצטבר גם בימים אלה. כיל, נייס, אורמת ואלביט לא הסכימו למסור ל"כלכליסט" את היקף הרווחים הכלואים שנצברו בקופתן לאחר שנת 2011.
רשות המסים מודעת להצטברותם של עשרות מיליארדי שקלים שאין לחברות אינטרס לחלק, אולם על מנת שתוכל לפעול מול החברות ולשחרור הרווחים האלה נדרשת התערבות חקיקתית מצד שר האוצר בניסוח הוראת שעה חדשה או חקיקה חדשה. בינתיים נמנע שר האוצר מלטפל בסוגיה הבוערת למרות שהדבר עשוי להניב הכנסות ניכרות נוספות לקופת המדינה.
באופן עקרוני עומדות בפני שר האוצר מספר אפשרויות: הראשונה היא לא לעשות כלום, ולחכות ולראות אם החברות יחליטו לשחרר את הרווחים במס מלא או להשאירם כלואים לנצח בקופתן.
שר האוצר, יאיר לפיד. רואה במבצע הצלחה אישית צילום: אוראל כהן
האפשרות השנייה היא לקחת את הוראת השעה הקיימת, ולהחיל אותה תחת אותם תנאים גם על הרווחים שנצברים עד 2015. בהינתן שהמדינה תחליט זאת, ותחיל הנחת מס של עד 60%, הכספים הנוספים שיכולים להיכנס לקופת המדינה משחרור אותם רווחים נעים בין 4.2 ל־7 מיליארד שקל.
האפשרות השלישית היא להחיל הוראת שעה בתנאים אחרים - להגדיל או להקטין את הטבות המס. עם זאת, צריך לזכור כי אם הטבת המס לא תהיה מספיק משמעותית, יירדו הסיכויים שהחברות ירצו להצטרף אליה.
יש לציין כי בעת שטיפל בסוגייה בעבר נתקל שר האוצר הקודם יובל שטייניץ בביקורת ציבורית חריפה על היקף ההטבה שהוענקה לחברות הגדולות.
ברשויות המס מסבירים כי אחת הסיבות האפשריות לעיכוב בטיפול ברווחים הכלואים החדשים היא העובדה שקיים חוסר ודאות ביחס להיקף הסכומים שייצטברו בעתיד. יחד עם זאת, ככל שעובר הזמן יותר ויותר חברות מצטרפות לחוק החדש לעידוד השקעות הון, זה שלא מאפשר לצבור רווחים כלואים, ולכן ההערכות הן שמירב הסכום החדש כבר "נכלא" בשנת 2012 ובשנת 2013 שעומדת להסתיים - כך שיש אפקטיביות לביצוע מהלך גבייה כעת.
המבצע הקודם הצליח רק ברגע האחרון
הוראת השעה הקודמת בתחום העניקה הקלות מס בשיעור של עד 60% לחברות שבחרו לשחרר את הרווחים הכלואים שהצטברו אצלן. החברות יכלו לקבל פטור מלא ממס כל עוד שמרו על הכספים בתוך ישראל, לדוגמה באמצעות השקעות שונות במדינה.
עם זאת, ברגע שחברה רצתה להוציא כסף מחוץ לגבולות ישראל או לחלקו כדיבידנד לבעלי המניות (וזה גם המצב היום) עליה לשלם מס מלא המגיע ל־25% בהתאם לגודל החברה ולהטבות שאותן קיבלה בעבר.
בפועל נוצר מצב שבו החברות שמרו על הרווחים מבלי לחלק אותם כדי שלא יצטרכו לשלם את המס, ובכך "כלאו" את רווחיהן והמס שהן היו אמורות לשלם עליהם לא הגיע לקופת המדינה.
על פי נתוני רשות המסים, היקף הרווחים הכלואים שהצטברו עד להוראת השעה הקודמת עמד על כ־122 מיליארד שקל. רוב החברות המשמעותיות, כמו כיל, טבע וצ'ק פוינט, בחרו לשתף פעולה עם הוראת השעה שהסתיימה ב־11 בנובמבר ולשחרר חלק מרווחיהן הכלואים, אך הן קיבלו את ההחלטה ברגע האחרון.
לפני כן חששו ברשות המסים ובמשרד האוצר שלא יעמדו ביעד הגבייה שהציבו לעצמם במסגרת הוראת השעה, שעמד אז על 3 מיליארד שקל. בסופו של יום 214 חברות שחררו את רווחיהן ושילמו מס בהיקף של 4.38 מיליארד שקל. במסגרת המהלך כולו שוחררו רווחים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל.
