רשות החשמל מגלגלת עלויות, יצרני החשמל מאיימים בקריסה
בעוד כחודש משרד הביטחון וחברות ענק צפויים להתחיל להשתמש בחשמל פרטי. רשות החשמל רוצה לגלגל עלויות על היצרנים הפרטיים, ואלו טוענים שמדובר בניסיון לשמר את המונופול של חברת החשמל, שמצדה טוענת כי מדובר בצעד הוגן
בתחילת 2014, אם לא יחול שינוי, אמורה להתחבר לרשת החשמל תחנת הכוח הפרטית של חברת דוראד, שתספק כ־840 מגה־ואט של חשמל. מדובר בתחנת הכוח הפרטית הכי גדולה במדינה, עם כושר ייצור ששווה לכ־7% משיא הביקוש לחשמל בארץ. מדובר בציון דרך היסטורי במשק החשמל.
- תחנת הכוח דוראד חוברה לרשת הולכת הגז
- יצרני החשמל הפרטיים: "לרשות החשמל אינטרס לנפח תעריפים על חשבוננו"
- בעלי תחנות הכוח הפרטיות דורשים להוזיל את הסכמי הגז מול תמר
העלייה בתעריף תגולגל על בעלי תחנות הכוח
מבחינת בעלי תחנות הכוח הפרטיות, ההתחברות לחברות הגדולות במשק היא הצעד הראשון לרפורמה בחברת החשמל.
עיון בנתוני רשות החשמל, כפי שהוצגו לוועדת יוגב, מעלים את הנתון המבהיל הבא: עד 2016 תאבד חברת החשמל כ־34% מהלקוחות שלה לשוק הפרטי. עבור גוף שסיכם את שלושת הרבעונים הראשונים של 2013 בהפסד, מדובר בבשורות רעות.
רשות החשמל פותחת בשבוע הבא במהלך לבחינת עלויות המערכת שניתן לקזז מחברת החשמל, ולהשית על בעלי תחנות הכוח הפרטיות. בתחילת השבוע פרסמה הרשות את הרשימה המלאה של הסעיפים שבגינם היא מתכננת לבדוק אם יש מקום להחיל תעריף חדש, כזה שיתווסף על העלויות הידועות עד היום של בעלי תחנות הכוח הפרטיות. מדובר בלא פחות מ־14 סעיפים שסך הכסף שייגבה מהם ויועבר לחברת החשמל עשוי להגיע לעד מיליארד שקל בשנה.
ציום: בני מור
האינטרס של רשות החשמל הוא למנוע מצב שבו בעלי תחנות הפרטיות משתמשים בתשתיות לאומיות כגון הולכת חשמל או חיבור סופי ללקוחות, כאשר מי שמרוויח מזה הוא בעל התחנה הפרטית והלקוח שלו, אולם מי שמממן את זה הוא האזרח הקטן שמשלם לחברת החשמל את התעריף הקבוע בחוק (כ־64 אג' לקילו־ואט שעה - ל"ג).
כיום מי שמשלם על עלויות המערכת, הגיבוי שלה, הזמינות על מצבי חירום ועל סבסוד אנרגיה סולארית הם הלקוחות הפרטיים בלבד וחברת החשמל. רשות החשמל תקיים יום עיון שיכלול בחינה של כל תעריפי הפעלת מערכת החשמל הארצית.
ברשות מחדדים כי מטרת התהליך היא לסיים את ההסדרה וחוסר הוודאות של הרגולציה בשוק, והם מסרבים להתייחס לכמות הכסף הדרושה. לדבריהם, הם רק התחילו בבחינת הנושאים, אולם כפי שנחשף ביולי האחרון ב"כלכליסט", הם כבר השיתו עלות ניהול מערכת על בעלי תחנות הכוח בהיקף של כ־0.41 אגורות לכל קילו־ואט שעה שנמכרים.
בחישוב שנתי (אומדן ל־2014) מדובר בכרבע מיליארד שקל שחברת החשמל תקזז מההוצאות שלה, רק עבור ניהול המערכת, אחד מ־14 הסעיפים שפורסמו. אם מכפילים את הסעיפים החדשים בעלויות ואומדנים, יוצא שההתייקרות הצפויה בתעריף החשמל - שנאמדת בשלב זה ב־2%–5%, שהם עד מיליארד ורבע שקל לשנה - עשויה להתגלגל למעשה לפתחם של בעלי תחנות הכוח. רשות החשמל מחויבת לקיים שימוע בנושא, וכאשר זה יפורסם רשמית תהיה לכל הצדדים שחוששים מפגיעה זכות לבוא ולטעון מדוע הצעד שגוי. חלק מבעלי תחנות הכוח מאמינים שמדובר במלחמה אבודה.
יצרני החשמל הפרטי כבר מדברים על רעידת אדמה שמערערת את המודלים הפיננסיים שלהם. הסיבה: חלק מתחנות הכוח טרם הוקמו או טרם השלימו את השגת מקורות המימון להקמה ("סגירה פיננסית"- ל"ג). לפיכך, שינוי של הרגולציה, במיוחד כזה שיגדיל את הוצאות בעלי תחנות הכוח, עלול לערער את המודל הפיננסי שהם בנו עליו ואף יקשה עליהם לקבל מימון חיצוני להקמת התחנה.
לשם השוואה, התקנות מחייבות בעל תחנת כוח להעמיד כיום רק 20% ממימון התחנה ממקורות עצמיים, ואת השאר הוא רשאי להשיג בשוק הפרטי (בנקים ומוסדיים). מאחר שמחיר הקמת תחנה בינונית (440 מגה־ואט, כמו זו שהופעלה ביולי האחרון על ידי החברה לישראל - ל"ג) הוא כ־2 מיליארד דולר, קשה לראות איך בנק שש להעניק מימון לפרויקט שהמבנה הפיננסי שלו לא ידוע.
אלי אסולין, מנכ"ל דוראד הפחד הגדול הוא שמי שכבר ביצע "סגירה פיננסית" יגלה שמודל מכירת החשמל שלו התעוות, ואילו מי שטרם ביצע סגירה פיננסית ייתקע עם בנקים וגופים מוסדיים שלא מוכנים לתת לו גרוש עד שהרגולציה לא תוסדר.
ואם לא די בכך, החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו הקפיאה רכישת חשמל פרטי על ידי בית החולים שיבא, ובכך חסמה את דרכם של בעלי תחנות הכוח לכל החברות הממשלתיות. הנימוק: נזק כספי שייגרם לחברת החשמל. יצרני החשמל הפרטיים טוענים שמדובר בשתי מכות שימוטטו את הרפורמה, כך שהצרכן הפרטי שוב יפסיד כשחברת החשמל תונצח כמונופול.
ההיגיון מאחורי ההתנתקות מחברת החשמל וההתחברות לתחנת הכוח הפרטית הוא פשוט: תחנת כוח פרטית יעילה יותר מחברת החשמל, גוף ממשלתי כבד וותיק שמעסיק 13 אלף איש ו"סוחב" על גבו התחייבויות של כמעט 74 מיליארד שקל (נכון לסוף ספטמבר 2013).
לפי עסקאות המכירה, תחנות הכוח הפרטיות כל כך יעילות, שהן יכולות לחתוך בין 8% ל־10% מתעריף חברת החשמל, ועדיין לרשום תשואה להון שנעה בין 15% ל־20% בחלק מהמקרים.
מבחינת החברות שהתנתקו מחברת החשמל, מדובר בצמצום של הוצאות התפעול שלא היה יכול להתרחש בתקופה שבה רק חברת החשמל כיסתה את השוק.
אסם, על פי הפרסומים בעיתונות, תרכוש בין 20 ל־25 מגה־ואט ושטראוס קרוב ל־30 מגה־ואט. מקורות כבר תצרוך 200 מגה־ואט, ואילו משרד הביטחון כבר מגיע לרכישה של עד 300 מגה־ואט חשמל.
האם ההנחה בחשמל תגיע גם לצרכן הישראלי
השאלה הגדולה היא האם החיסכון הכספי יישאר במערכת או שהוא יגיע גם לגברת ריקי כהן מחדרה. יתרה מזו, בינואר אף מתוכננת ירידה של כ־3% בתעריף המים - עוד תשומת ייצור שחלק מהחברות משתמשות בה, בוודאי בענף המשקאות הקלים.
השורה התחתונה: אותן חברות שהתקשרו עם חברת החשמל צפויות לחסוך עלויות תפעול מהחודש הבא. עלויות שהן יכולות, אם ירצו, לגלגל הלאה ללקוח הסופי ולהוריד את מחיר שקית הבמבה או את מחיר המים שמסופקים למערכת.
מתשובות החברות נראה שזה לא הולך לקרות ככל הנראה. בשטראוס מסבירים שבשנים האחרונות נרשמה עלייה חריגה של 30% בתעריפי החשמל ועוד כ־40% בתעריפי המים, זינוק בעליות שלא קיבל את הביטוי שלו במחיר המוצרים שהם משווקים. לפיכך, גם כאשר יש ירידה בעלויות הייצור, שלדבריהם קטנה יותר מהפרסומים בכלי התקשורת, לא בטוח שהיא תתגלגל לטובת הצרכנים.
מאסם נמסר כי "החיסכון שייווצר נמוך משמעותית מהעלייה במחירי החשמל בשנתיים האחרונות והוא מאפשר להימנע מהעלאת מחירים".
ממקורות נמסר שהם לא קובעים את תעריפי המים, והפנו את התגובה לידי רשות המים. מרשות המים נמסר: "הרשות עושה כל שביכולתה להביא להקטנת העלויות ותעריפי המים, אשר על פי חוק חייבים לשקף את עלותם. הרשות פנתה לחברת מקורות בעניין זה לשם קבלת נתונים לגבי העלויות והתועלות של המהלך, ועם קבלתם תלמד לעומק את הנושא ותבחן את ההכרה העדכנית הנדרשת בגין סעיף האנרגיה".
תגובת פורום יצרני החשמל הפרטיים: "עיון ברשימת העלויות שאותן שוקלת הרשות לסווג כ'עלויות מערכתיות' מלמד כי חלק נכבד מהן אינן 'עלויות מערכתיות', אלא עלויות ייצור שבהן נושא גם היצרן הפרטי. חלק אחר בכלל מצוי היום בעלויות ההולכה והחלוקה, שאותן ממילא משלמים הצרכנים הפרטיים. אם אכן תסווג הרשות את אותן עלויות כעלויות מערכתיות, תהיה בכך משום הטלת עלויות בלתי מוצדקות על יצרני החשמל הפרטיים העלולה לבלום את רפורמת החשמל ולחסל את סיכויי התחרות עוד לפני שהחלה. לא ברור מדוע אצה הדרך לקבוע את אותן עלויות מערכתיות בדחיפות, עוד קודם להתהוות השוק".
