ה-OECD על ישראל: תעשיית ההייטק פורחת, רמת החיים נמוכה

ביום ראשון יציגו שר האוצר יאיר לפיד ומזכ"ל ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) אנחל גורייה, את הדו"ח שהכין הארגון על ישראל. תמצית הדו"ח: תעשיית ההייטק פורחת, רמת החיים נמוכה. 

ישראל זוכה לשבחים בזכות שיעור הצמיחה הגבוה יחסית ותעשיית ההייטק המפותחת שבה, אך ביקורת מפורשת נמתחת על רמת החיים הנמוכה מאוד ביחס למדינות אחרות בארגון. ה-OECD מדגיש את שיעור העוני בישראל, שהוא הגבוה מבין המדינות החברות בארגון, ומגיע לכ-20%.  

מתחם ההיי-טק ברעננה צילום: תומי הרפז

עוד מציין הדו"ח את שיעור העוני הגבוה באוכלוסייה החרדית והערבית, שם אחד מכל שני משקי בית הוא עני.

מנגד, מציין הארגון כי מספר משקי הבית בהם יש שני מפרנסים הוא נמוך יחסית, וכי מיעוטם של משקי בית בקרב הערבים והחרדים הוא הגורם העיקרי לשכיחות העוני בהן.

בית חולים רמב"ם. מצוקת אשפוז (ארכיון) צילום: אלעד גרשגרון

ה-OECD בחר לשים דגש מיוחד על מערכת הבריאות בישראל, וחוזר על אזהרתו ממצוקת כוח אדם חמורה הצפויה לשרור בה בשנים הקרובות, עם הגעתם של רופאים רבים לגיל פרישה וכן בשל המספר הנמוך של בוגרי בתי ספר לרפואה ביחס לאוכלוסייה.

הארגון קורא גם לשמור על הליבה הציבורית של המערכת, ולהגביר את התחרות בין קופות החולים.

"להעלות את גיל הפרישה לנשים בישראל"

היבט נוסף במגזר התעסוקה שזוכה לטיפול בדו"ח הוא מערכת הפנסיה. שלא במפתיע, ה-OECD קורא להעלאת גיל הפרישה לנשים בישראל וכן לביצוע התאמות במיסוי המערכת לסביבה הכלכלית המשתנה.

מערכת המס היא עוד מוקד לשינוי שנדרשת לבצע ממשלת ישראל. לפי הדו"ח, בית עסק בישראל נדרש למלא 235 טפסים הקשורים למס מדי שנה, מספר גבוה בכל קנה מידה וגבוה בהרבה מהממוצע במדינות OECD. לפיכך, הארגון מפציר בממשלה לפשט את מערכת המס, ולהפוך אותה לסבוכה פחות וידידותית יותר לאזרחים.

המחירים הגבוהים בשוק הדיור לא נעלמו מעיניהם של עורכי הדו"ח, והם מציינים אותם לרעה. למרות הצעדים האחרונים של המפקח על הבנקים, ב-OECD סבורים שיש להחמיר עוד יותר את התנאים לנטילת משכנתאות בסיכון גבוה, במיוחד לנוכח הריבית הנמוכה.

לפי הדו"ח, היעדר תחרותיות במשק הישראלי היא גורם מרכזי ליוקר המחייה הגבוה יחסית בו, ונדרשת רגולציה יעילה יותר שתעודד תחרות בין התאגידים העסקיים. עידוד התחרותיות הוא גם אחד משלושת היעדים שלשיטת ה-OECD ממשלת ישראל צריכה להגביר את הפניית המשאבים אליהם. יעד נוסף הוא טיפול בבעיות חברתיות כלכליות, ובמיוחד בעוני, כאשר קידום העניינים הסביבתיים גם הוא אינו מתוקצב באופן מספק על ידי הממשלה.

בחזית זו, קורא הארגון להגברת השימוש בכלים כלכליים לקידום מטרות סביבתיות, ולהפיכת המיסוי הירוק בתחום הרכב לירוק יותר.

ציון לגנאי מעניק הארגון לתחבורה הציבורית בישראל ובמיוחד לרשת הרכבות, שאינה ענפה ויעילה ביחס למדינות אחרות בו.