תפילו את העט - החברות שמכריחות את העובדים להתנתק מהמשרד

גל ההתחשבות הזה של חברות בעובדים שלהן, אינו סימן לכך שהן הופכות להיות נדיבות ועדינות יותר, כמו בכל דבר גם פה הכל מסתכם בשורת הרווח. לאחר שבשנים האחרונות מיילים ומכשירי סמארטפון הקלו על המנהלים ליצור קשר עם העובדים בכל שעות היום ולהציב דרישות הולכות וגדלות על עובדי הצווארון הלבן, כמה מהחברות החלו לשרטט גבולות, מתוך הבנה שכדי שהעובדים יצליחו בעבודה הם חייבים להיות מסוגלים גם להתנתק ממנה.

"התעשייה מגיבה כעת", אמר לסוכנות החדשות AP קארי קופר, מרצה לפסיכולוגיה ארגונית ובריאותית באוניברסיטת לנקסטר, שמוסיף כי ההכרח להיות זמין תמידית באייפון או בטאבלט מתחיל להראות אותותיו על העבודה במשרד. "העובדים מגיעים פיסית, אבל לא מצליחים לספק תפוקה".

סקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהמיתון והפיטורים הנרחבים שליוו אותו, גרמו לכך שהעובדים מפגינים נכונות רבה יותר לבוא לעבודה, אפילו אם הם חולים. לאחר שעות העבודה, הנוכחות הפיסית מוחלפת בנוכחות וירטואלית. עובדים רבים פשוט חוששים להתנתק וכך הם מוצאים עצמם עובדים בחופשות, בזמן ארוחה משפחתית ואפילו במיטה לפני השינה.

להתנתק מהמשרד, בחלק מהאירגונים זו לא אופציה, זו חובה צילום: שאטרסטוק

במקביל, כמות המידע אליה אנחנו חשופים גדולה מאי פעם, בין אם אנחנו מעוניינים בכך ובין אם לאו. ב-2010 עומס מידע עלה לחברות האמריקאית קרוב לטריליון דולר בשעות שהעובדים מבזבזים כדי לענות למיילים מיותרים והסחות דעת אחרות, כך לפי נתוני חברת המחקר בסקס.

החברות מודעות גם לעלות של החלפת העובדים שעוזבים לטובת משרה עם תנאי עבודה משופרים. על פי מחקר של המרכז להתקדמות אמריקאית (Center for American Progress) עלות תחלופת העובדים מהווה מעט יותר מחמישית מהשכר של העובדים שמרוויחים עד 75 אלף דולר בשנה. המחיר כמובן עולה במידה משמעותית עבור מנהלים בכירים, שמחיר התחלופה שלהם עומד על 213% מהשכר.

לאחר שחיפשו דרכים לקצץ את כוח העבודה בימי המיתון, כיום המעסיקים מתמקדים בשאלה כיצד לשמור על אותם עובדים שנשארו, ולמנוע שחיקה שלהם. אסטרטגיה אחת, שמיושמת בגולדמן זאקס היא לגרום לעובדים להרגיש שהעבודה שלהם אינה בסכנה. זו לא משימה קלה במרבית החברות, ובוודאי שלא בבנק השקעות שידוע באווירה התחרותית שבו ושעות העבודה המתישות.

בניסיון למנוע שחיקה של אנליסטים זוטרים שמנסים להוכיח את מעמדם, בבנק החליטו להעסיק אנליסטים מההתחלה כעובדים קבועים, וזאת בניגוד לנוהל שהיה קיים, לפיו הם החלו כעובדי קבלן. בבנק גם מנסים לעודד את העובדים הצעירים לא לעבוד בסופי שבוע."המטרה היא שהאנליסטים שלנו ירצו לבסס את הקריירה שלהם אצלנו", מסביר דיוויד סולומון, מנהל בכיר בגולדמן. "זה מרתון, לא ריצה למרחקים קצרים".

תנאי העבודה בבנקים ספגו לא מעט ביקורת לאחר שמתמחה בבנק אוף אמריקה בלונדון מת מהתקף אפילפטי, שככל הנראה נגרם כתוצאה מתשישות. בעקבות המקרה בדקו מחדש בבנק את תנאי ההעסקה של העובדים הזוטרים.

אך הבעיה לא תקפה רק לדרגים הנמוכים. בחודש שעבר התפטר הקטור סנטס, מנהל בכיר בברקליס שגויס כדי לסייע לבנק להתגבר על אחת מהשערוריות אליה הוא נקלע, מכיוון שלטענתו סבל ממתח ותשישות. כמו כן, מנכ"ל לוידס אנטוניו הורטה אוסוריו יצא לחופשה ארוכה.

"אנשי כוח האדם מדברים בחרטה על התחלופה הגבוהה. ההנחה היא שהם אינם יכולים להרשות לעצמם להפסיד את האנשים הכי טובים בגלל שמצבת כוח האדם הצטמצמה", אומר קופר. "החשש הוא שהעובדים הטובים יעזבו לטובת חברות שמציעות איזון טוב יותר בין העבודה והחיים הפרטיים, ולא דורשות שיעבדו 19 שעות ביום".

שיטות נוספות בהן נקטו חברות כדי להקל על העומס הרב על העובדים כוללות ניתוק חשבונות המייל של העובדים בפולקסוואגן לאחר סיום המשמרת שלהם, בעוד שהיריבה BMW צפויה לחשוף בקרוב כללים חדשים לעידוד תרבות ניהול ש"מעריכה את המגבלות של שעות העבודה והנגישות". החברה עוד לא פירטה מה התכנית תכלול, בטענה שרצוי שהעובדים ישמעו על כך לפני התקשורת.

חברות אחרות נקטו גם בצעדים נועזים יותר. הסטארט-אפ הניו יורקי קווירקי, שמתמחה בחדשנות בשוק, השיק שבוע "השבתה" אחת לרבעון, שבו רק נציגי שירות הלקוחות מורשים לעבוד. "כולנו מפילים את העט באותו הרגע", סיפר המנכ"ל בן קאופמן שהחליט ליישם רעיונות חדשניים בחברה עצמה. "אנשים נשחקו. הם היו חייבים לראות עוד דברים מלבד שולחן העבודה שלהם". הרעיון זכה לברכתה של שירין מג'יד, מנהלת חטיבת השיווק הדיגיטלי בחברה, שמספרת שב-17 שנות הקריירה שלה מעולם לא הצליחה להירגע לגמרי בחופשות מחשש שיצלצלו מהמשרד. "אם יודעים שהבוס שם גם גבולות, קל יותר להירגע ולא לבדוק מיילים", היא אומרת. "אפשר פשוט ללכת לישון צהריים".

התכנית כנראה עובדת, כי ג'נרל אלקטריק השקיעה לאחרונה 30 מילון דולר בסטארט-אפ.