באירלנד יודעים מתי משתלם לתגמל חברות

על פני השטח, לאירלנד ולישראל קווי דמיון רבים: אוכלוסייה קטנה, משאבי טבע מצומצמים, פזורה דומיננטית בנכר ומוניטין לא רע בתחומי המדע והרוח. אבל החזית האחרונה שבה מוצאות עצמן אירלנד וישראל זו לצד זו, או יותר נכון זו מול זו, היא החזית הכלכלית. שתי המדינות הן מתחרות דומיננטיות על השקעות מצד חברות טכנולוגיה בינלאומיות בשוק המקומי.

נראה שבסיבוב הנוכחי ישראל תרשום ניצחון. כפי שפורסם ב"כלכליסט" ביום חמישי האחרון, המדינה הציעה לאינטל מענק של עד 3.5 מיליארד שקל כדי שתקים מפעל נוסף בישראל ותשדרג קווי ייצור קיימים, וכעת החברה העולמית אמורה להכריע אם להקימו כאן, באירלנד או בארה"ב. עם זאת, התחרות מאירלנד משמעותית — בזמן שבישראל אין גוף שמרכז את נושא ההשקעות הזרות, באירלנד הוקם גוף מיוחד שכל מטרתו היא למשוך אותן ולוודא את הכדאיות שלהן.

בדיקה מקיפה לפני השקעה

הבנה של מגבלות הכלכלה האירית הביאה את הממשלה המקומית להקים כבר ב־1949 את סוכנות הפיתוח התעשייתי במדינה, או בקיצור IDA, שפועלת בכל העולם כדי למשוך השקעות זרות. הרשות האירית היא בוודאי לא היחידה מסוגה בעולם, אבל היא בהחלט אחת המובילות, והיא מפעילה כיום 20 נציגויות עצמאיות ברחבי העולם - מארה"ב, דרך אמריקה הלטינית ועד המזרח הרחוק.

"יש לנו מנדט מלא בתחום", מסביר שיין נולן, ראש חטיבת שווקים בצמיחה גבוהה בסוכנות, בראיון מיוחד ל"כלכליסט". נולן עובד ב־IDA כבר יותר מעשר שנים; חלק מהתקופה הוא העביר בנציגות בעמק הסיליקון, שם הוא הצליח להביא חברות דוגמת טוויטר ואלקטרוניק ארטס להקים מרכזים באירלנד. החטיבה שאותה הוא מנהל כיום מתמקדת בפיתוי חברות מכלכלות צומחות, כמו דרום קוריאה, ברזיל וגם ישראל, להרחיב את עסקיהן באירלנד.

ב־IDA עובדים לפי מערכת קפדנית של בדיקת שיעור ההחזר על התמריצים שהיא מעניקה לחברות זרות. הסוכנות עובדת עם מערכת BSC - סרגל הישגים מאוזן למדידה וניהול של הביצועים בארגון, שבמסגרתה היא מקבלת מידע מפורט על התוכנית העסקית של המשקיע המועמד. המידע מנותח כדי לגלות את יחס העלות־תועלת של ההשקעה ואת ההשפעה הכלכלית של הסיוע שאירלנד שוקלת להציע. כאשר נולן מתבקש לפרט על השיטה הוא עונה כי מדובר בחומר חסוי שמוגדר כקניין רוחני של הסוכנות.

סרגל ההישגים הוא ההיבט הכמותני של השיטה, אך בד בבד עורכת IDA ניתוח איכותני של ההשקעה שעל הפרק. "אנחנו בודקים את האמינות והמוניטין של החברה כדי לראות את היכולת שלה לעמוד בתוכנית העסקית שהיא הציגה לנו. בעצם אנחנו מבצעים ניתוח פיננסי שלא שונה מניתוח שעושים בנק או קרן השקעות, אשר בודקים דו"חות פיננסיים כדי לוודא שלחברה שהם מתכננים להשקיע בה ישנם המשאבים להצליח עם המיזם", אומר נולן. "הניתוח הוא קפדני מאוד וסיסטמטי. כיוון שאנחנו גוף ממשלתי אנחנו מחויבים לעמוד בתנאים האלה באדיקות. כל חבילת תמריצים שאנחנו מציעים חייבת לעמוד גם בהגבלות של האיחוד האירופי, מפני שאירלנד חברה בו".

מפעל אינטל בלייקסליפ, אירלנד צילום: איי אף פי

השיטה האירית שונה מאוד מהמדיניות הישראלית, שבמסגרתה גופים שונים יכולים להעניק הטבות שונות לחברות מבלי שיש גוף רגולטורי שבוחן את עלותן הכוללת למדינה ואת התועלת מהן. לאחרונה הוקמה ועדה ייעודית בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן לבדיקת הטבות המס שניתנות לחברות, אשר עתידה לעסוק בסוגיה זו. זאת בין היתר בעקבות ביקורת של מבקר המדינה שלפיה המשרדים האחראים לחוק לעידוד השקעות הון לא הציבו יעדים בני מדידה אשר יאפשרו לוודא שמטרות החוק מושגות; לא קבעו מיהם הגופים האחראים למעקב אחר נתוני הטבות המס; לא הגדירו קריטריונים לבחינה שיטתית וסדורה של הנתונים; ולא יצרו מנגנון בקרה אפקטיבי אשר יבחן באופן שוטף את מתן הטבות המס ויסייע בהקצאתן לחברות.

רק הנבחרים מתומרצים

על הגישה העסקית המלוטשת של IDA ניתן ללמוד גם מהאופן שבו הגוף פועל כדי לאתר משקיעים פוטנציאליים. "בכל מדינה שבה אנו פועלים אנו מסמנים את 80 או 100 החברות המובילות שמעניינות אותנו, ועושים עליהן תחקיר מעמיק. במהלך השיחות עם המשקיעים המועמדים אנחנו בודקים אילו עוד מדינות מתחרות איתנו על ההשקעה, ומכניסים את המידע הזה לחישובים שלנו כדי להחליט מה להציע", אומר נולן.

אך למרות התחרותיות ל־IDA יש קווים אדומים ברורים בכל הנוגע לדברים שהיא מוכנה להציע למשקיעים. הסוכנות מחויבת לוודא שההחזר על התמריץ שאירלנד מציעה יהיה גדול ממנו משמעותית, אחרת המדינה לא נכנסת להשקעה.

הסטנדרטים הקשוחים של IDA גורמים לכך שהגוף מעניק תמריצים פיננסיים לפחות מ־50% מהחברות שמשקיעות באירלנד, אך הסוכנות מפצה על התנאים המחמירים לקבלת סיוע בהקלה על המשקיעים בחזיתות אחרות, כמו סיוע בפיתוח עסקי. מענקים, כאמור, ניתנים רק במקרים מיוחדים.

מס חברות נמוך לכולם

מעבר לתמריצים מיוחדים שניתנים לחברות המתאימות, אירלנד מציעה מערכת מס נוחה במיוחד למשקיעים זרים, וגולת הכותרת שלה היא מס חברות של 12.5% בלבד. לשם השוואה, מס החברות בישראל עומד על 25% ויעלה בשנה הבאה ל־26%. מערכת המס האירית זכתה לביקורת קשה בשנה האחרונה, כשמדינות רבות טענו שחברות בינלאומיות מנצלות אותה כדי להימנע מתשלום מס אצלן. כך לדוגמה עמדה אירלנד גם במרכז הדיון על תכנוני המס של גוגל במדינות שונות, כולל ישראל, באמצעות מנגנון שנקרא "אירי כפול". במסגרת המנגנון הזה חברות בינלאומיות ממקמות את המטות שלהן באירלנד, כאשר ההכנסות מפעילותן בעולם נרשמות על שמן של חברות־בנות שרשומות במקלטי מס. במערכת המס באירלנד תשלום מס החברות מתבצע במדינה שבה החברה פועלת, כך ששיעור המס שמשלמות חברות אלה נמוך ביותר.

"מערכת המס שלנו שקופה עבור כולם", אומר נולן. "אין אצלנו יוצאים מהכלל ואף אחד לא מקבל טיפול מיוחד. התחמקויות המס שהזכירו התרחשו מחוץ לאירלנד. למעשה, בניגוד אלינו, המדינות שביקרו אותנו עושות עסקאות מיוחדות עם החברות המובילות אצלן. קחו לדוגמה את צרפת. שיעור המס הממוצע שמשלמות החברות הנסחרות במדד CAC 40 בבורסה שם הוא 8%. אם לוקחים את עשר החברות הגדולות במדד מגיעים לשיעור מס ממוצע קרוב לאפס. גם בבריטניה, שהיתה מאוד קולנית בביקורת שלה כלפינו, יש מדיניות מס דומה. אז אפשר להבין שהמקור של הביקורת הזו הוא פוליטי", הוא מציין.

"יש אצלנו שני מסלולים מקבילים של הטבות למשיכת משקיעים", מסביר נולן. "ישנו מסלול המענקים, ש־IDA מחליטה עליו בעצמו בהתאם לקווים המנחים של הממשלה ולהגבלות של האיחוד האירופי - אלו יכולים להיות מענקים ליצירת מקומות עבודה, מענקי הון או מענקי מחקר ופיתוח. המסלול השני הוא מסלול המס שבו אין החלטות פרטניות לגבי חברות מסוימות. מס החברות הוא 12.5%, ואפשר גם לקבל זיכוי של 25% במס השקעה במחקר ופיתוח. אגב, המדינה היחידה שיש לה זיכוי מס אטרקטיבי יותר על השקעה במחקר ופיתוח היא ישראל".