ומי לא בא?
למרות אקזיטים ב-9 מיליארד דולר מתחילת השנה, המוסדיים נמנעים מלהשקיע בהייטק הישראלי
10:2023.12.13
9 מיליארד דולר הוא הסכום המצטבר והאסטרונומי של האקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בשנת 2013 לבדה. אם מביטים קצת אחורה, המספר הזה מתנפח ל-46.8 מיליארד דולר ב-800 עסקאות שנחתמו בעשר השנים האחרונות.
וויז - אקזיט במיליארד דולר צילום: בלומברג
לא סתם מכנים את ההיי-טק הישראלי "הקטר של המשק" ואת המדינה הצעירה שלנו בשם "Startup Nation".
קראו עוד בכלכליסט:
- חברת ניווט צרפתית: ווייז עוברת על החוק ומציבה תחרות לא הוגנת
- Waze : לקחי הסופה סייעו למנוע הפניית נוסעים לכבישים החסומים
- חדש בווייז: כוכב הקולנוע יספר לך שהגעת ליעד
המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר ממה שאמרה גברת כהן הדמיונית לבעלה בארוחת הערב. רוב הגופים המוסדיים כלל לא נהנו (לא באופן ישיר ולא באופן עקיף) מאותה עסקה גדולה. מנהלי כספים בודדים כמו חברת הביטוח הפניקס, חברת הביטוח כלל, חברת הביטוח הראל ובנק דיסקונט נהנו מהאקזיט באופן עקיף, באמצעות השקעתם בקרנות הון סיכון שהשקיעו ב-Waze. סכומי ההשקעה שלהם, אגב, היו זניחים ביותר ולכן הביטוי לכך בחסכון הפנסיוני שלנו, גם הוא זניח.
בשנת 2013 חזרו קרנות ההון סיכון הישראליות לגייס ולהשקיע בחברות היי-טק צעירות. גם קרנות זרות, קטנות כגדולות, מפגינות נוכחות. הן נעזרות בשירותיהם של אנשי מקצוע ישראלים על מנת לבחון השקעות בחברות ישראליות. אנג'לים ישראלים וזרים, Family Offices מקומיים וגם כאלו מרוחקים יותר לוקחים חלק בקדחת הגיוסים של חברות ההיי-טק הישראליות שהתפתחה כאן בשנה וחצי האחרונות.
רק הגופים המוסדיים הישראלים עדיין לא במשחק.
וויז - אקזיט במיליארד דולר צילום: בלומברג
אין ספק שמנהלי החברות המגייסות ומנהלי קרנות ההון סיכון היו שמחים לראות את הגופים המוסדיים שלנו לוקחים חלק גדול ופעיל יותר בהשקעות. הושקו לשם כך מגוון תוכניות עידוד על ידי משרד האוצר, אך דבר לא השתנה.
באופן פרדוקסלי, בתחילת 2014 אמורות להיכנס לתוקף תקנות, שאת הטיוטה שלהן פרסם אותו משרד האוצר בנובמבר. תקנות אלו יגבילו את גובה דמי הניהול שהגופים המוסדיים רשאים לשלם לקרנות המתמחות בתחומי השקעה שונים. כך למעשה יבטלו כמעט לחלוטין את היכולת של אותם גופים להשקיע בקרנות ההון סיכון (ובקרנות מתמחות אחרות). כך, גם את המעט שהרוויחו הפנסיות שלנו מהאקזיטים בשנה האחרונה דרך ההשקעות של הגופים המוסדיים בקרנות השקעה, לא נקבל בעתיד.
הגיע הזמן שנתייחס ל-"קטר של המשק" באמת כמו לקטר. תכנית לאומית לחיזוק תעשיית ההיי-טק וההשקעות הישראליות בה נדרשת כעת יותר מאי-פעם.
הרגולציה צריכה להיות כזו המאפשרת פיקוח על העשייה ולא מעכבת או מונעת אותה. הגופים המוסדיים חייבים לפתח התמחות מקצועית שהיום חסרה להם לצורך ביצוע ההשקעות בתחום.
קרנות ההון סיכון הישראליות צריכות לתמרץ את המוסדיים להשקיע, ולאפשר להם להשתתף בהשקעות שהן מבצעות באופן ישיר. אם כל אלו יתקיימו, אולי גם החברות עצמן יחליטו ששווה לבלות קצת יותר זמן בסיטי של תל-אביב לפני שהן עולות על מטוס כדי לגייס כסף במקומות אחרים.
אלו זמנים לא פשוטים, בכלכלה העולמית ובכלכלה המקומית. המשק הישראלי נדרש לייצר צמיחה משמעותית על מנת למנוע כניסה למיתון מתמשך. חלקו של ההיי-טק כבר חצה את גבול מחצית סך היצוא התעשייתי של ישראל, וזו בדיוק הסיבה בגינה יש להגדיל את חלקם של המוסדיים בהשקעות לטובת התעשייה – וכך לטובת הצמיחה, ולטובת גברת כהן ובעלה.
הכותב הינו מנכ"ל חברת הבנקאות להשקעות מקבוצת מגדל שוקי הון.
