ועידת החינוך
"העתיד טמון במורים שישלבו תקשוב"
ד"ר קובי גל, חוקר באוניברסיטת בן-גוריון בוועידת "כלכליסט": "בין אם תרצו או לא, הצורה שתלמידים לומדים כיום מתווכת על ידי טכנולוגיה". גיא לוי מנהל החדשנות במט"ח: " מי שלא תהיה לו מוטיבציה יישאר מאחור"
"העתיד טמון במורים שישלבו תקשוב, כי בין אם תרצו ואם לא, הצורה שתלמידים לומדים כיום מתווכת על ידי טכנולוגיה. יש ים של מידע שמסתובב שם, וזה לא רק עכבר של מחשב ופעולות תוכנה כי יש אלגוריתמים שרצים ברקע שמנסים להוציא תובנות שמעבר, כאלו עם תהליכי לימוד שיעזרו לתלמידים ולמורים" - כך אמר היום (ג') ד"ר קובי גל, חוקר במחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון. הדברים נאמרו במסגרת הרצאה על "כוח הבינה המלאכותית" בוועידת עתיד החינוך של "כלכליסט" ומיזם "סיסמה לכל תלמיד" שנערכה בתל אביב.
לדבריו, אם משווים את השיטה שהוא למד בתיכון לשיטה שמלמדים כיום אזי בזמנו הלימוד נעשה בקבוצות למידה. "בתיכון חיפשתי מישהו יותר טוב שימשוך אותי הלאה, ואחר כך חיפשתי מישהו שפחות טוב ממני בשביל ההרגשה הטובה", אמר גל בבדיחות, והסביר שהיום ישנם אלגוריתמים שמחפשים עבור התלמידים מי שייך לרמתו ככל שניתן ליצור קבוצות למידה וירטואליות לנושאים שונים. "כשלמדתי פיסיקה בתיכון ירדתי מ-5 ל-4 יחידות בגלל העיסוק עם המעבדה. מי שהיה צריך ללכת 'הבריז' משם ומי שהלך גילה שלא תמיד הכל עובד וזה היה זוועה. המעבדות היום מספקות אפשרות לחקר וירטואלי. כך למשל מעבדה וירטואלית לכימיה נותנת להם חופש ופעולה של מעבדה אמיתית להוציא מבערים לחמם, לראות תגובות, להריץ מודלים ולנתח מידע כי יש מנוע בפנים שעושה סימולציות של מעבדה. אפילו אפשר לפוצץ דברים בלי לגרום נזק", אמר.
העתיד - המורה ידע במה התלמיד מתעניין
לדברי גל, ישנם שלושה כיוונים אפשריים בלימוד. בעתיד תהיה אפשרות להבין מה קורה עם התלמיד בזמן אמת ובשעת הלימוד. "כיוון ראשון הוא תוכנות חקר לתלמידים כך שתהיה אפשרות ליצור מודלים של עולם חדש כך שיהיה די הרבה חופש לתלמיד. הכיוון השני הוא אלגוריתם חכם על מחשב שם ניתן לראות את כל התנועות של התלמיד וננסה להבין איך הוא עובד - האם הוא עושה טעות שכדאי להתריע למורה או לסקרן אותו עם משהו אחר"
לדבריו, הכיוון השלישי הוא שניתן לראות מה מעניין תלמיד בזמן אמת ולסקרן או לאתגר אותו תוך כדי למידה. "תארו לעצמכם מורה שבא בבוקר ויש לו תשובות או ניתוח על איך התלמיד עבד אתמול עם אפשרות לעשות לו התאמה שתשנה עבורו את הסביבה הלימודית. אני לא רוצה להחליף את המורה אלא לשלב אותו עם טכנולוגיה בחינוך", סיכם.
"אנחנו עוברים היום מההוראה הרגילה ללמידה האדפטיבית"
"האתגר הגדול בחינוך לפי תומס פרידמן שדיבר על מבחני הפיזה הוא שהפער הדיגיטאלי out. עוד מעט לכולם יהיה מסך, הבעיה תהיה פער המוטיבציה. מי שלא תהיה לו המוטיבציה יישאר מאחור", כך לדברי גיא לוי מנהל החדשנות במט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית. "המוטיבציה והאתגר היו עוד הרבה קודם, אבל היום בעזרת הכלים יש לנו כאנשי חינוך את היכולת להגביר או לצמצם מוטיבציה בעזרת הלמידה האדפטיבית Adaptive Learning".
לוי מפתח בשיתוף עם חברת הסטארט-אפ self-lab שמפתחת אלגוריתמים ללמידה אדפטיבית, פרויקט שיהפוך למוצר שכרגע נמצא בעיצומו של פיילוט. "אנחנו עוברים היום מההוראה הרגילה ללמידה האדפטיבית", אומר לוי. "אנחנו אוספים ומנתחים בעזרת מאגר נתונים גדול את משימות הלמידה, רמות קושי, סוגים של בעיות. כל תלמיד ממופה בדרך אישית. אנחנו מזהים את יכולת התלמיד ומתאימים לו את המסלול האישי".
"התהליך מספק למורים דוחות הרבה יותר מדויקים שמאפשרים לו לשנות את האופן שבו הוא מלמד. במאה הקודמת השתמשנו בתהליך הלמידה, בתוכן מודפס מלווה באמצעי המחשה פיזי. תחילת המאה הנוכחית אמצעי ההמחשה הפכו וירטואליים, התוצאות לא לגמרי יותר טובות אולי אפילו פחות טובות באמצעי ההמחשה הישנים".
לוי מספר על ניסוי משווה שערכו בכיתות ד'. כיתה אחת השתמשנו באמצי המחשה פיזיים ובכיתה השנייה באמצעים וירטואליים. הנושא שנבחר היה נושא חדש עבור התלמידים – שברים. "התוצאות בפעילות הוירטואלית והאינטראקטיבית לא פחותות בכיתות שלמדו באמצעים הפיזיים ובמקרה הספציפי הזה היו טובות יותר".
התוכנה מביאה למורים תוכן ממוחשב ומנותח ובניית ניסוי למידה אישי. "שלב א' של הפיילוט הסתיים עכשיו. אנחנו רואים סוגים שונים של שאלות. כל התוכן תוקשב והפך להיות אינטראקטיבי בענן והשאלות שיש להן מספר פתרונות וסוגים שונים של המידע נאסף מנותח ומנותב. המורה עובדת עם קבוצת מיקוד כששאר התלמידים עובדים באופן אישי פרסונאלי".
התוכנה מייצרת דו"חות למורים, חיתוך של קבוצות על מנת לייצר קבוצת מיקוד - קבוצות הומוגניות שיודעות ברמה זהה את אותם הנושאים. בניסוי שנעשה של שתי כיתות שבאחת המורה מלמדת את כולם נושא באופן פרונטלי מול לימוד בקבוצת מיקוד שיצרה התוכנה הביאה לתוצאות הבאות: ממוצע הציונים של הכיתה שהחומר נלמד בה עם קבוצת מיקוד היה 86 מול 73 בכיתה הרגילה. סטיית התקן בכיתה עם קבוצת המיקוד הייתה 6% מול 11% בכיתה הרגילה. "מעבר לציונים ההצלחה בצורה הזו של קבוצת המיקוד שמייצרת הלמידה האדפטיבית הוא בסטיית התקן הנמוכה".
משבוע הבא, הפיילוט אמור להתאים לכל תלמיד את המסלול שלו בתהליך הלמידה. "התפקיד של המורה הוא קריטי פה", אומר לוי, "משום שהחלק של האינטראקציה הבלתי אמצעי הוא קריטי אם מספקים לה את היכולת ללמד בצורה ממוקדת גם המוטיבציה שלה תעלה וגם של התלמידים".