בידיים של המוסדיים

השבוע, נאלץ ליאור חנס, יו"ר חברת כור, להתרגל למציאות חדשה. מציאות שלא מאפשרת לשכר שהיה אמור להיות מאושר לו בסכום של 4.6 מיליון שקל לעבור בקלות. חנס היה כבר בסיגריה שאחרי, אלא שלפתע פתאום הודיע השופט איתן אורנשטיין שהחברה היא בכלל לא של נוחי דנקנר. 

משום כך, דירקטוריון החברות השולטות בכור הרגיש לא בנוח להצביע בעד שכרו, ולכן יימנע מלעשות זאת. עם הימנעות הדירקטוריון, הרוב של חנס לאישור שכרו לא מובטח, והוא ייאלץ לקבל את אישור המוסדיים לכך. אותם מוסדיים שלא ששים לאשר ליו"ר חברת אחזקות בונוס של 1.8 מיליון שקל, המתווסף לשכר של 2.8 מיליון שקל. לאישור שכרו של חנס מצרפת החברה, כמיטב המסורת בשוק ההון, טבלאות שכר השוואתיות. למה? כדי להראות שחנס הוא בכלל צדיק כשהוא בא לבקש בונוסון של 1.8 מיליון שקל וכי התרומה שלו לחברה היא בבחינת אין דברים כאלו.

בנוסף, חנס הוא בכלל צדיק. הוא ויתר על 15% מהשכר השוטף שלו ועל חלק מהבונוס שבכלל היה אמור לעמוד על 2.8 מיליון שקל. מי שקורא את מסמך ההנמקה לבונוס שמבקש חנס לאשר לעצמו, לא יכול שלא לשאול למה לא לשלם לו יותר. אינסוף טבלאות מקשטות נרטיב אחד: חייבים לאשר לחנס בונוס של 1.8 מיליון שקל אחרת הוא עלול למצוא את עצמו מתחת לקבוצות ההשוואה הרלבנטיות. וכאן הבלוף הגדול: למי מושווה שכרו של חנס?

ליאור חנס צילום: עמית שעל

לשכר של אמיר אלשטיין, יו"ר החברה לישראל הידועה בשכר המופרז שלה, ולעוד שורה ארוכה של חברות שצניעות היא לא השם השני שלהן וחנס הוא לא היחידי. השיטה הנהוגה כיום שלפיה ההשוואה היא לחברות אחרות פשטה את הרגל מזמן. השוואה של משהו מקולקל למשהו מקולקל יותר אולי מייפה את התמונה ,אבל לא מתקנת את העיוות. היא מנציחה אותו. די ברור שלא יהיה המנהל שימצא מתחת לטבלאות ההשוואה. הרי כל אחד הוא משהו מיוחד, ותרומתו לחברה לא תסולא בפז. כלומר – הוא צריך לקבל כמו כל עמיתיו בטבלאות ההשוואה – ועוד כמה מיליונים על ההשקעה יוצאת הדופן שלו. וכך – הטבלה הולכת ותופחת.

לכן המוסדיים צריכים להגיד לחנס שהם מאד מצטערים אבל הפעם זה לא ילך. יו"ר של חברת אחזקות פיננסית לא צריך להשתכר 4.6 מיליון שקל. זה פשוט יותר מדי. מה יקרה אם יאושר לחנס שכר של 2.6 מיליון שקל? כנראה לא הרבה. במקרה הגרוע הוא יעזוב את החברה ויימצא מנהל זול יותר שיהיה מוכן להיות מתחת לקבוצות ההשוואה ועדיין להרוויח 2.6 מיליון שקל בשנה. זה בידיים של המוסדיים.