ועידת התחזיות
יאיר סרוסי: "גיוסי האג"ח חוזרים להיות במחירים נמוכים מדי שלא משקפים את הסיכון"
יו"ר בנק הפועלים בוועידת תחזיות 2014 של "כלכליסט": "המשק נמצא בנקודה נוחה שבה גדלה ההשתתפות בכח העבודה והאבטלה נמוכה. היעד שלנו צריך להיות העלאת רמת ואיכות התעסוקה במשק"
"ההייטק, הגז הטבעי ושוק הון הם מנועי הצמיחה של ישראל". כך העריך היום יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי בוועידת תחזיות 2014 של "כלכליסט". "תחזית הצמיחה שלנו היא 3.2%. הכלכלה הישראלית צלחה ללא פגע את המשבר הכלכלי של 2008. בין שנת 2009 ושנת 2013 צמחה ישראל מהר יותר מהממוצע הגלובלי למרות ההאטה בצמיחת היצוא".
יאיר סרוסי צילום: נמרוד גליקמן
"התחום שבו המשק שלנו מצטיין במיוחד - הייטק - חם מאוד וימשיך לייצר הצלחות", אמר סרוסי. "המשמעות היא המשך הגעת חברות בינלאומיות זרות, פתיחת מרכזי פיתוח ובעיקר רכישת חברות סטארט-אפ ישראליות. היזמים הטכנולוגים הופכים ליצרני העושר העיקריים בעולם. מבחינה חברתית כדאי לשים לב כי העשירים הגדולים ביותר במדינות המפותחות הדמוקרטיות, הם היזמים הטכנולוגיים. הגל הזה של יצירת עושר צריך להיות מוקד משיכה לעוד הרבה צעירים לפנות ללימודי המדעים".
"שנית לישראל יש גז משל עצמה", הוסיף סרוסי. "הוא עדיין לא בא לידי ביטוי מספיק לסקטור הפרטי. כדאי להאיץ את בניית תשתית ההולכה כדי שלא רק תחנות הכח ינועו בגז אלא גם מפעלים, שעבורם זו יכולה להיות ההצלה משער החליפין שעובר תיסוף. כושר התחרות של ישראל צריך להעסיק אותנו. ישראל חייבת להיות תחרותית ברמה הבינלאומית, ולעלויות הייצור יש משמעות רבה על יכולת ההתפתחות של חברות ייצור".
"שלישית שוק ההון הישראלי מתאושש", אמר סרוסי. "המחזורים גדלו מאוד בשני הרבעונים האחרונים, גיוסי ההון חוזרים להיות במחירים נמוכים מידי שאינם משקפים את הסיכונים והבנקים מתחרים זה בזה ועם שוק ההון החוץ-בנקאי על כל לקוח. המשק נמצא בנקודה נוחה שבה גדלה ההשתתפות בכח העבודה והאבטלה נמוכה. היעד שלנו צריך להיות העלאת רמת ואיכות התעסוקה במשק. תעסוקה מבוססת ערך מוסף גבוה. העלאת יותר אזרחים למסלול מצוינות שמתבסס על השכלה".
"בשנים האחרונות, הסקטור הפרטי לקח עליו להיות מעורב ביוזמות בתחום החינוך. הממשלה הגדילה תקציבים, ויש תחושה שדברים זזים. אם נדע לנצל את המגמה העולמית של טיפוח הכישרונות שעליהם מתבססת הכלכלה העתידית שהיא כלכלת ידע, יגיעו יותר צעירים להישגים אקדמים ועסקיים. נראה לי, שברור שבריאות ציבורית צריכה להיות המאמץ התקציבי-ניהולי הבא במדינת ישראל".
יאיר סרוסי צילום: נמרוד גליקמן "מבחינתי יש שני נושאים שצריך לשים במרכז העשייה. בזירת העסקים, זה כושר התחרות של התעשייה הישראלית, שחייבת לחזור למרכז הבמה של המדיניות והחברה הישראלית. כושר ייצור תחרותי ותעשייה מבוססת ידע. מבחינת הסקטור הציבורי, תחום החינוך - המשך המאמץ".
"בתמצית: יעד הצמיחה צריך להיות לפחות הממוצע הגלובלי של 3.6%. מהם התחומים שפיתוחם יביא את המשק הישראלי לעמידה ביעד הכלכלי? משק בריא נסמך על תשתיות מוצקות – פיתוח תשתיות הוא תנאי הכרחי לחיזוק הכלכלה; המהירות שבה נצליח להפחית את עלות האנרגיה לתעשייה היא קריטית; חיזוק היצוא - התוצר הישראלי מוטה יצוא; ניצול היתרון היחסי של ישראל בהון אנושי ובטכנולוגיה והשתלבותה הגוברת בסחר העולמי תורמים להגדלת התוצר לעובד בישראל ולצמצום הפער בתחום זה בינה לבין המדינות המפותחות; תעסוקה איכותית – אולי המדד החשוב ביותר לטיפוח וחיזוק ההון האנושי הישראלי. תעסוקה איכותית היא המנוף למשק משגשג וחברה בריאה; פיתוח טלנט – השקעה בפרט, במצויינות. תעסוקה איכותית דורשת חינוך איכותי, פיתוח משאב אנושי, מיומנות טכנולוגית, אמביציה להצטיינות ועידוד יזמות".
