הרפורמה בחינוך: מספר בחינות הבגרות יצומצם

האם סוף סוף תצליח המדינה לכרסם בתעשיית הפסיכומטרי, המגלגלת עשרות מיליוני שקלים בשנה? זאת אחת התקוות שנתלות ברפורמת החינוך של השר שי פירון, שהוצגה היום. עם זאת, לא מדובר בניסיון ראשון להחלפת בחינת הפסיכומטרי במנגנון אחר. דליה איציק ניסתה ולא הצליחה ב-2010 וב-2012 להעביר חוק לביטול הבחינה הפסיכומטרית, ניסיונות אחרים שלא נאכפו ניסו להכריח את מכוני הפסיכומטרי לעבור רישוי (במסגרת חוק שהועבר ב-2008) והרשימה עוד ארוכה.

לפי הרפורמה של פירון, עצמאות בתי הספר היסודיים תגדל והם יוכלו להכריע על 25% מתוכנית הלימודים, חלק מהציון לבחינות הבגרות ייעשה באמצעות עבודות או שיטות הערכה אחרות שאינן בחינות, מספר בחינות הבגרות יצומצם, לא ייערכו בחינות בגרות בכיתה י', והקבלה לאוניברסיטה תוכל להיעשות על ידי מספר מצומצם של בחינות בגרות בלבד, ללא בחינה פסיכומטרית.

עם זאת, גם הצעה הנוכחית לא כל הפינות סגורות. בהודעת המשרד נמסר כי "ועדה משותפת למשרד חינוך וההשכלה הגבוהה מגבשת בימים אלה את הקריטריונים אתם יתקבל התלמיד למוסדות ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה קריטריונים, אשר יתייחסו למהימנותה המקצועית של תעודת הבגרות". במילים אחרות: שום דבר עוד לא סגור.

היום לא יצאו אנשי משרד החינוך ישירות נגד תעשית הפסיכומטרי, אך ב-2012 עשתה זאת איציק כאשר כתבה בהצעת החוק שהגישה: "סביב הרצון להצליח במבחן התפתחה תעשייה משגשגת של מכונים פרטיים שגובים ממון רב עבור השתתפות בקורסים. בדרך זו מעמיד המבחן הפסיכומטרי קשיים נוספים בפני מועמדים פוטנציאליים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. ביטול המבחן הפסיכומטרי יתרום להקטנת הפער החברתי-כלכלי בישראל". איציק עצמה כינתה את המבחן "נוראי ומטופש" וגם "מסחטת כספים איומה".

בחינת הנתונים של הבחינה מראה כי פערים אלה מתקיימים בפועל – בתוצאות הבחינה הפסיכומטרית, בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם. לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה תלמידים שהגיעו מרקע כלכלי-חברתי נמוך הגיעו בשנת 2011 לציון ממוצע של 483, לעומת ציון ממוצע של 591 לתלמידים מהשכבה הכלכלית-חברתית הגבוהה ביותר מבין הנבחנים באותה שנה. ניתן להסביר חלק מהפער הזה ביכולת של משקי הבית המבוססים יותר ללמוד באמצעות קורסים חיצוניים ולשפר את הציון.

תלמידים עושים מבחן פסיכומטרי צילום: טל שחר

הרציונל מאחורי התוכנית של פירון הוא לקחת צעד אחורה ממערכת חינוך מכוונת ציונים, ולחזור לערכים של חינוך למחשבה עצמאית, ביקורתיות ויצירתיות. מדובר בערכים שקשה להחדיר באמצעות תוכנית נוקשה, ונראה כי פירון מוכן לסמוך על בתי הספר שיעשו את העבודה ויסתדרו בלי תכנון נוקשה מצד המשרד. במקביל, הזכאות לבגרות תותנה ב-3 שנים של פעילות קהילתית מצד התלמידים, מה שגם אמור לחזק את ההיבטים הערכיים של בית הספר התיכון.

כמו כן התוכנית החדשה קובעת חובה של לימוד מדעים ברמה של יחידת לימוד אחת לפחות, מקצוע אחד שייחשב מקצוע העשרה (שפות, רוח, חברה או אומנות). 30% מציון הבגרות יבוצע באמצעות הערכה שאינה מבחן. כאן מציע משרד החינוך מספר חלופות – לקט עבודות, מצגת, הרצאה, או כל צורה אחרת שתבטא חשיבה עצמאית והסקת מסקנות מצד התלמיד.

כמו כן, התמקדות במקצועות מתמטיקה ואנגלית כמקצועות ליבה, צפויה להעלות את הדרישה למורים במקצועות אלה, כמו גם לשיעורים פרטיים ותגבורים לתלמידים מתקשים – בתשלום, כמובן. במקביל, הדרישה למורים ושיעורים פרטיים במקצועות שלא יהיו מקצועות ליבה בתוכנית החדשה, כמו למשל אזרחות ותנ"ך, תרד.