קומברס, עוד בלגן: כך פועל מנגנון העברת הכספים הסודי של קומברס
כסף במזוודות טרולי, פגישות בשדות תעופה וחשבוניות פיקטיביות. שתי תביעות שהגיש עודד קופלר, שעבד בשירות קומברס, חושפות כיצד פעל לכאורה מנגנון משומן של תשלומי שוחד של החברה ללקוחותיה ברחבי אירופה
בשלב הראשון סגרה קומברס עסקה עם לקוח, כולל הסכום שישולם כשוחד למקבל ההחלטה אצל אותו הלקוח. בשלב השני ביקשו ממני להוציא חשבונית מפינטרון על הסכום שמיועד לתשלום במזומנים כשוחד... משיכת הכספים הראשונה שלי מפינטרון לתשלום שוחד היתה בתחילת מרץ 2003... ביום 3 במרץ 2004 נדרשתי לטוס לקפריסין ולהוציא מחשבון הבנק של פינטרון 85,700 יורו במזומן. טסתי לקפריסין, ביצעתי את המשיכה, וקיבלתי 170 שטרות של 500 יורו ו־14 שטרות של 50 יורו. את הכסף המזומן נדרשתי להעביר לנשיא קומברס אירופה, באיטליה. טסתי מלרנקה לרומא ומסרתי לו את הכסף. באותו לילה חזרתי ארצה.... סיפרתי ל(מנהל בכיר בקומברס) על החרדות שלי מהמשמעות של נשיאת כספי שוחד. הוא ענה לי שאין ברירה, קומברס נמצאת בתחרות קשה מאוד בשוק, ואם לא ננקוט צעדים דרסטיים עלולים להיות פיטורים של מאות עובדים".
במילים הבהירות והחד־משמעיות האלה תיאר עודד קופלר את השוחד השיטתי והמאורגן שהונהג לטענתו בקומברס בשנים 2003–2007. כשקוראים את התיאורים שלו, המופיעים בכתבי תביעה שהגיש נגד החברה, קשה להאמין שהם מתייחסים לחברת הייטק ענקית, ציבורית וגלובלית; לקומברס - שם נרדף לטכנולוגיה, חדשנות וגאווה לפחות ברוב השנים הללו, טרום כתב האישום נגד קובי אלכסנדר והימלטותו לנמיביה.
בלדר כספי השוחד
הסיפור הבלתי נתפס על מגנון השוחד בקומברס נפרס בתביעה שהגיש קופלר נגד החברה באמצעות עו"ד רויטל נבות לפני כשנתיים וחצי. בסוף 2000 הוא התחיל לספק לקומברס שירותי פיתוח עסקי ומודיעין עסקי ביוון ובקפריסין, ושלוש שנים מאוחר יותר הפך, לדבריו, לבלדר כספי השוחד של החברה ("את רוב הכסף נשאתי במזוודת טרולי ואת חלקו על גופי"). ימים אחדים לאחר ששב מסבב הטיסות השלישי שבו העביר את כספי השוחד לאירופה הוא חטף התקף לב והתפרצה אצלו מחלת הסוכרת.
בתביעה הוא דרש שקומברס תפצה אותו ב־3.8 מיליון שקל על הוצאותיו הרפואיות ועל הפגיעה בהשתכרותו בעבר ובעתיד.
לפני עשרה ימים דחתה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז אסתר דודקביץ את תביעתו, אף שמצאה קשר בין חלקו במתן השוחד למחלות שלקה בהן. "פעילות של בלדרות כספי שוחד היא פעילות לא חוקית רבת־מתח, שבתנאים מסוימים... עלולה לתרום להתעוררות התהליך ולהוביל לאוטם שריר לב... משקבעתי שקיים קשר סיבתי בין האוטם לפעולות השוחד, אזי לפי פרופ' רפפורט די בכך לגרום להופעת הסוכרת", כתבה בפסק הדין. את דחיית התביעה נימקה בעובדה שקופלר לא הוכיח קשרי עובד־מעביד בינו לבין קומברס וכן בחוסר רצונו של בית המשפט לאפשר לתובע ליהנות מפרי מעשיו הפליליים החמורים: "יש להרתיע אנשים כמו התובע מפני התנהגות לא חוקית ולא לתת לגיטימציה להתנהגותו הבלתי מוסרית, לבל 'יהא חוטא נשכר'".
פסק הדין הזה חשף אותנו לראשונה לעומק השוחד המאורגן והשיטתי שהיה נהוג אז בעסקיה של קומברס באירופה: איך קופלר הונחה לפתוח חברה בקפריסין שלא תהיה קשורה לקומברס, פינטרון, שעליה נאמר לו במפורש, לפי כתב התביעה, שהיא "צינור להעברת כספים לצורך תשלום שוחד ללקוחות פוטנציאליים של קומברס ביוון"; ההסבר שקיבל כיצד להוריד חשבונית מהאינטרנט כדי שפינטרון תוכל לחייב את קומברס בסכומי השוחד; הפגישות עם בכירי קומברס אירופה במדינות שונות ביבשת ובשדות תעופה שבהן מסר להם את הכספים; והמקרים המועטים שבהם הוא עצמו נדרש לתת את השוחד ללקוחות. "קודם מסרתי את הכסף לנציגי קומברס והם שילמו את השוחד, ואילו הפעם נאלצתי לראשונה למסור את הכסף אישית למנכ"ל חברה זרה, כלומר לתת את השוחד בעצמי", הצהיר קופלר על אירוע השוחד השלישי, שבו נמסרו לו 10,000 יורו במזומן שהוא התבקש למסור במישרין למנכ"ל חברת תקשורת יוונית.
הקריאה במסמכים האלה שלחה אותנו לתביעה אחרת שקופלר הגיש נגד קומברס במרץ 2012 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בין עמודי התביעה הזאת מתחבאת רשימה ארוכה ומאלפת של 86 אירועים שונים שבהם שיחד קופלר, לטענתו, עבור קומברס ולבקשתה בכירים מחברות תקשורת מיוון, איטליה, רומניה, אלבניה ומקדוניה ופעם אחת מברזיל - בסכום כולל של 3.1 מיליון יורו, כמעט 15 מיליון שקל במונחים של היום. לא ידוע היקף העסקאות שקומברס השיגה בזכות השוחד, אולם קופלר רמז להשערותיו כאשר הטיח במהלך חקירתו בהליך האזרחי: "עשיתם 80 מיליון דולר על גבי ועל גב המשפחה שלי". ואולם, בתביעה בבית הדין לעבודה נכתב כי "היקף העסקאות המשוער שהניבה פעילותו של עודד לנתבעות מוערך בכ־120 מיליון יורו". לפני כשלושה חודשים הודיעו הצדדים לבית הדין לעבודה שהמשא ומתן שניהלו מחוץ לכתליו נכשל, ובחודשים הבאים יחל להתנהל המשפט בפרשה.
קומברס: תביעה סחטנית
הדבר המדהים באמת בשני התיקים הוא שקומברס כלל אינה מתווכחת עם הטענה שבכיריה שיחדו לקוחות. באמצעות עו"ד דוד פורר היא מאירה חורים בעדויות של קופלר, טוענת שהוא לא היה אדם בריא עוד קודם ושלא התקיימו יחסי עובד־מעביד בינו לבין קומברס, מגישה תביעה כנגד, ודורשת שישיב סכומים שנטל לעצמו, ועוד. אולם היא אינה מנסה לסתור את טענת השוחד, ככל הנראה מפני שכבר הודתה בכך.
ההודאה ונטילת האחריות היו חלק מסיום ההליכים המשפטיים בין קומברס לבין הרשויות האמריקאיות שחקרו את הנושא, מפני שהחברה - קומברס טכנולוג'י רשומה בארצות הברית ונסחרת בנאסד"ק (היום לפי שווי שוק של 880 מיליון דולר). שני ההליכים - של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ושל משרד המשפטים האמריקאי והפרקליטות בניו יורק - הסתיימו באפריל 2011, בממצאים ברורים כי "בשנים 2003–2006 הפרה קומברס את הוראות ניהול הספרים, הרישומים והבקרות הפנימיות על פי חוק... בעת שהחברה־הבת הישראלית שלה קומברס בע"מ עסקה בביצוע תשלומים בלתי הולמים לצורך קבלה ושימור של עסקאות", כפי שנכתב במסמכי ה־SEC. "החוזה בין קומברס לפינטרון קבע כי פינטרון תקבל שכר טרחה חודשי ו'עמלות' סוכן עבור כל לקוח של קומברס. במציאות 'עמלות' סוכן אלה היו הסכום שכל לקוח של קומברס יקבל כשוחד בתמורה לעסקים", נכתב בהמשך (המילה עמלות במירכאות במקור).
עוד מתואר במסמכים האמריקאיים מגנון השוחד בדיוק כפי שקופלר תיאר אותו, אך בהיקפים נמוכים יותר. הרשויות האמריקאיות מתעדות לפחות חמישה אירועי "תשלומים לא הולמים" של 536 אלף דולר, בעיקר בהקשר של חברת התקשורת היוונית OTE. הן מעריכות כי התשלומים הללו הניבו לקומברס עסקאות של כ־10 מיליון דולר והתעשרות שלא כדין בסך 1.2 מיליון דולר. המספרים של קופלר גדולים משמעותית: הוא מדבר על 86 אירועי שוחד בסכום כולל הגבוה מ־3 מיליון יורו, ובלפחות תשע חברות שונות.
בתום שני ההליכים שילמה קומברס לרשויות האמריקאיות 2.8 מיליון דולר, חלקם קנס פלילי. במסגרת ההסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, היא גם "מודה, מקבלת ומכירה באחריותה לביצוע המתואר בנספח א'", שבו מתואר מגנון השוחד. במקביל קומברס התחייבה למהלכים ארגוניים שימנעו בעתיד מקרים נוספים של שוחד ואף יזמה אותם.
חרף פניית "מוסף כלכליסט", בקומברס ישראל סירבו להגיב לכתבה.
בכתב ההגנה שהגישה קומברס בבית הדין לעבודה היא טוענת כי זוהי תביעה "קנטרנית וסחטנית... שכל מטרתה להשחיר את שמה של קומברס ולזרות חול בעיני בית הדין הנכבד". לטענת קומברס, בינה לבין קופלר לא התקיימו יחסי עובד־מעביד והוא אף לא טען כך לאורך השנים. למקרה שבית המשפט יפסוק שכן התקיימו יחסי עובד־מעביד, קומברס הגישה נגד קופלר תביעה שכנגד על מעט יותר מ־3 מיליון שקל שיהיה עליו להשיב, שהם כספים שלקח לעצמו בניגוד להסכמים וההפרש בין דמי הייעוץ שקיבל לסכום שהיה מרוויח לו היה עובד החברה.
בהליך האזרחי טענה קומברס שלא ידעה כי קופלר סובל או עלול לסבול מבעיות בריאותיות ונפשיות בעקבות עבודתו, ושהוא לא התלונן ולא התנגד לביצוע הפעולות שלטענתו הסבו לו נזקים. נוסף על כך, המחלות "לא מנעו ממנו, באורח פלא, להמשיך וליתן במשך למעלה משלוש שנים תמימות נוספות את אותם השירותים בדיוק אותם סיפק עובר להתקף הלב, וזאת ללא כל שינוי... רובן המוחלט של הטיסות שבהן טס התובע במסגרת מתן השירותים נעשו בכלל לאחר שסבל מ"תשישות גופנית קשה ביותר" ולאחר שאובחן כ"סובל מהתקף לב קשה".