חלוקה צודקת? 1.8 מיליון ש' לנושים ו-3 מיליון ש' למשרד ליפא מאיר
השופט יעקב פרסקי דחה התנגדות של הכונס הרשמי לכך שנאמן בפשיטת רגל של 4 חקלאים יקבל שכר טרחה כמעט כפול מהסכום שחילק לנושים, וזאת בשעה שבקופה אף נוצר גרעון של 2.5 מיליון שקל. לדברי השופט, לביהמ"ש אין סמכות להתערב בשכר שמחושב לפי התקנות
השופט יעקב פרסקי מבית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר לעו"ד דוד וינשטיין ממשרד ליפא מאיר המכהן כנאמן בפשיטת רגל של ארבעה חקלאים, לקבל שכר טרחה בסכום כמעט כפול מהסכום שחילק לנושים.
- מסתמן: משרדי עוה"ד גרוס חודק וליפא מאיר בדרך למיזוג
- ביהמ"ש הכריע: אינטק פארמה תקצה מניות בשווי 5 מיליון ש' לשלמה כהן
לפי החלטת השופט וינשטיין יקבל 3.07 מיליון שקל שכר טרחה, כשלפי עמדת הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן (הכנ"ר) הנושים קיבלו רק 1.8 מיליון שקל על חשבון החוב כלפיהם, ובקופה אף נוצר גרעון של 2.5 מיליון שקל שהוביל לכך שהנאמן לא יכל לשלם לנושים סכומים שהיה אמור לשלם להם.
הנאמן שמיוצג בהליך ע"י משרד ליפא מאיר ושות', התמנה לתפקידו במרץ 2009 בעקבות תיק פשיטת רגל שנפתח לבקשת 4 חייבים: דוד אוביץ, עמי אסידו, רותם אוביץ וברוך אסידו, אשר ניהלו במושב עמיעוז שבנגב המערבי משק שעסק בעיקר בגידולים ליצוא, בעיקר פלפל וכן מעט עגבניות שרי. המשק נחשב גדול ובשיא העונה הועסקו בו 300 איש והיקף הפעילות היתה עשרות מיליוני שקלים לשנה. בעקבות חובות של 115 מיליון שקל פנו הארבעה לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים ולהסדר פשרה ועו"ד וינשטיין מונה כנאמן.
במהלך הזמן שחלף מאז קיבל הנאמן 2.3 מיליון שקל שכר טרחה. בספטמבר האחרון הוא הגיש בקשה נוספת המתייחסת ל-15 האחרונים לפועלו, ושם ביקש 740 אלף שקל לפני מע"מ, המבוסס על תקנה 7 לתקנות השכר "שכר ניהול". הכונס הרשמי הגיש באמצעות עו"ד ליאור גפן התנגדות נחרצת וכתב בה שהבקשה "איננה סבירה". בעמדה נכתב כי עד כה שולם לנאמן שכר טרחה בסך 2.33 מיליון שקל, כך שלמעשה מבקש הנאמן לגבות סך של 3.07 מיליון שקל מקופת ההסדר בגין שירותיו המקצועיים.
עו"ד ליפא מאיר צילום: עמית שעל
לדברי הכנ"ר, בעמדת הנאמן הוא פירט את הדיבידנד שחולק לכל הנושים המסתכם לסכום של 1.8 מיליון שקל. "מהאמור לעיל עולה כי הנאמן מבקש לעצמו שכר טרחה של כמעט פי 2 מהכספים ששולמו לכל הנושים באופן מצטבר". עוד כתב כי "כך נראה כי הנאמן זנח את אינטרס הנושים. כל זאת כאשר מדובר בתקופת ניהול שבה נוצר גרעון משמעותי בסך של כ-2.5 מיליון שקל. לא ברור לכונס הרשמי כיצד הנאמן מתנכר לחובות ההפעלה והוצאות ההליך ומעדיף את עניינו האישי".
הכנ"ר המשיך במתקפה על דרישת השכר: "הכונס הרשמי סבור כי מדובר בשכר מופרז, חסר כל פרופורציה, שאינו עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס התקנות המסדירות תשלום שכר בעל התפקיד בהתאם לתוצאות". לדברי הכנ"ר, השכר אומנם מבוסס על חישוב אריתמטי בהתאם לתקנה 7 לתקנות החברות אולם הוא סבור "כי השכר המבוקש יוצר עיוות משמעותי". לפיכך המליץ הכנ"ר לדחות את בקשת הנאמן או לפחות להפחית את הסכום שיפסק.
הנאמן הגיש בעקבות זאת תגובה בה הוא טוען כי בכל הכבוד, לא ברור לו על יסוד מה מטיל הכנ"ר ספק בזכותו לשכר בגין עבודתו. לטענתו, בתקנות אין כל התנייה או הכפפה או התליה בין השכר לבין תוצאות הניהול המיוחד. בהמשך אף התבקשה עמדת ועדת הביקורת שמונתה בתיק, ובמסמך שהוגש נכתב כי הועדה בראשותו של עו"ד עמית לדרמן ממשרד שלמה נס, מסכימה לשכר המבוקש.
בשבוע שעבר קיים השופט פרסקי דיון בסוגיה. נציג הכונס הרשמי, עו"ד גפן, הודה בו כי אומנם לא נמצאו עד כה תקדימים משפטיים בהם התערב בית המשפט והפחית "שכר ניהול", אך הוא טען כי יש קושי בפסיקת שכר כאשר ישנו גרעון בפעילות העסקית בסכום של 2.5 מיליון שקל. "מעבר לכך", טען, "יש סתירה לוגית שבעל תפקיד מבקש שכר כאשר במסגרת ההפעלה השוטפת הוא לא משלם לצדדים שלישיים את מה שהתחייב. הגרעון הזה זה כסף שצריך להגיע לנושים ספציפיים והוא לא שולם".
נציג הכונס הרשמי המשיך ואמר כי "במקרה זה היה ניגוד עניינים והנאמן העדיף את האינטרס שלו מאשר אינטרס הנושים... הוא לא עובד בחינם, עד כה קיבל 2.3 מיליון שקל".
הנאמן, עו"ד וינשטיין, טען בדיון כי הכונס הרשמי ידע על הגרעון עוד הרבה קודם לבקשת השכר ושהדברים הובאו בפני ביהמ"ש כבר בחודש מאי. "בכל פעם הנושה נאמר במילים ברורות מאוד, והדו"ח שהוגש במסגרת שכר הטרחה הוא אותו דו"ח שהוצג באסיפת הנושים והוגש לביהמ"ש לאחר מכן והדבר ידוע מזה חודשים ארוכים". וינשטיין סיכם באומרו "מדובר בשכר טרחתי ואין שום סיבה בעולם שלא יפסק השכר המבוקש". נציג הכונס הרשמי השיב לו "מצער שבעל תפקיד מתנכר לחובתו לשלם את הוצאות ההפעלה".
בהחלטתו כתב השופט כי הכונס הרשמי מתנגד לשכר בעיקר מפני שהפעלתה השוטפת של החברה אינה מועילה לנושים שכן היא גרעונית, תוך הבעת חשש להמשך הסדר הנושים. לדברי השופט הוא ביקש שהכונס הרשמי יציג פסיקה במסגרתה התערבו בתי המשפט בפסיקת שכר ניהול, אך לא נמצאה פסיקה כזו. "משמעות הדברים הנה שהתערבות בשכר הנגזר מהתקנות אינה נעשית כדבר שבשגרה", קבע השופט.
לדברי השופט, מהדברים עולה שהתנגדות הכונס הרשמי לשכר "נובעת מטענה אחת ולפיה על בית המשפט להתערב בפסיקת שכר בעלי תפקיד כאשר התוצאות העיסקיות של ההפעלה הניהולית אינם מהטובות". אלא שהשופט קבע כי ועדת הביקורת תומכת בשכר הטרחה, ולכן "לא מצאתי הצדקה להפעלת שיקול דעת בית המשפט, אשר כפי שצוין שמור למקרים חריגים, ובענייננו זכאי הנאמן לשכר המחושב בהתאם לתקנות. לפיכך נפסק לנאמן שכר הטרחה המבוקש במלואו".
