יוסי שגב: "נושי אי.די.בי הציעו לי תפקיד שנמנע ממני בגלל כתב האישום נגדי"

פרקליט הצמרת יוסי שגב, המואשם בבית משפט השלום בתל אביב בהתחמקות מתשלום מע"מ של 2.8 מיליון שקל בגין שכר טרחה שקיבל על פועלו בסכסוך הירושה של שאול אייזנברג, ביקש מבית המשפט לפני חודשיים להורות בדחיפות על ביטול כתב האישום נגדו, שמתברר כבר 3.5 שנים, בנימוק שהוצע לו תפקיד בתיק אי.די.בי.

בדיון שהתקיים בדצמבר במשפטו של שגב הוא סיפר לבית המשפט שהוצע לו לייצג את נושי אי.די.בי בתביעתם נגד נושאי משרה בחברה. שגב ביקש מהשופטת יעל פרדלסקי שבפניה מתנהל התיק הפלילי נגדו לשקול את ביטול כתב האישום. שגב חשף בפני השופטת שבעבר קיבל פנייה מקבוצת אלשטיין, שמאז הפכה לבעלת השליטה בקבוצה. הוא אף טען באותה עת שהנושים צפויה להגיש בקשה רשמית בעניין מינויו לאישור השופט אורנשטיין. עם זאת, בקשה למינוי כזה לא הוגשה מעולם.

עו"ד יוסי שגב צילום: אוראל כהן

טענות חוזרות על "אכיפה בררנית"

כתב האישום נגד שגב הוגש ביוני 2010 ונחשף ב"כלכליסט" בינואר 2011. הוא מתייחס לסכסוך המתוקשר בין יורשי המיליארדר אייזנברג, שנפטר ב־1997. לטענת רשות המסים בכתב האישום, שגב קיבל שכר טרחה של 15 מיליון שקל תמורת ייצוגה של ליז הרדי, בתו של אייזנברג ותושבת ישראל, אך כדי להתחמק מתשלום מע"מ הוא טען בפני הרשות שהלקוחה היתה האלמנה לאה אייזנברג, שהיא אזרחית ותושבת יפן, ומשום כך העסקה הזאת פטורה ממע"מ. טענת ההגנה של שגב היא שמי שנהנתה בפועל משירותיו היתה האלמנה, מפני שכך גדל דרמטית הנתח שקיבלה מהירושה ולכן לדעתו פעל כדין.

מאז תחילת המשפט הוא האשים פעמים רבות את התביעה באכיפה בררנית, וטען שהוא "היחיד אי פעם" שהוגש נגדו כתב אישום בנסיבות כאלה, שבהן הנישום מדווח על שכר הטרחה שקיבל ומציין ששיעור המע"מ שחל על העסקה הוא אפס, להבדיל ממצב שבו ההכנסה אינה מדווחת כלל.

השופט איתן אורנשטיין. האם קיבל בקשה למנות את שגב? צילום: ענר גרין

ב־12 בדצמבר, כששלב ההוכחות כבר התקרב לסיומו, מסר שגב בפתח הדיון הודעה דרמטית. הוא ביקש מהשופטת "לקבוע שכתב האישום מבוטל", והנימוק שלו נקשר בגורלה של אי.די.בי. "קבוצת אלשטיין ביקשה שאני אתמנה לתפקיד", שאמור להכריע בתביעות הנושים נגד בכירים באי.די.בי. "קיומו של כתב האישום יגרום כמעט בוודאות לקושי במינוי", הסביר שגב.

שגב מונה לפני כשנה למפרק טאו, ולטענתו, בעקבות זאת הגיעו לכנ"ר ולמשרד המשפטים פניות נגד מינויו למפרק משום שאין זה ראוי, לדעת הפונים, ששגב יכהן בתפקיד כזה בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום. הפעם הדגיש שגב כי "המינוי באי.די.בי, שזו הקבוצה הגדולה במשק, הוא לא פרנסה למשך שנים, אלא הפסגה המקצועית בתחום שאני עוסק בו, והמינוי הוא שאיפת חיים שלי, לתרום להלכה של נושים מובטחים ומלווים בפירוק חברה, וזה חלק מעבודת הדוקטורט שלי".

אמילי פורמן ולאה אייזנברג, בתו ואלמנתו של שאול אייזנברג. שגב טוען כי ניתקו כל מגע איתו צילום: אורן אגמון

הטיעון המשפטי שעליו התבסס שגב היה שהתביעה לא זימנה את העדה המרכזית והחשובה ביותר לאה אייזנברג, שלטענת התביעה לא היתה הלקוחה של שגב. "לדעתי, הוכחתי למעלה מכל ספק שנתתי את השירות ללאה. מדובר כאן בעינוי דין שאין כדוגמתו. אם אפסיד את המינוי בגלל קיומו של כתב אישום זה עינוי דין שאין גדול ממנו מבחינתי".

המדינה כמובן התנגדה לבקשה המפתיעה ואף טענה ששגב הבטיח עוד בתחילת המשפט לזמן את לאה אייזנברג לעדה אך הדבר לא יצא לפועל למרות שאייזנברג יכולה להעיד גם דרך וידיאו קונפרנס אם היא בחו"ל. השופטת אפשרה לתביעה להגיש תגובה בכתב, וזו טענה ששגב הצהיר כל העת שאייזנברג היא תושבת יפן ושאיתורה מצריך "מאמצים בלתי סבירים". לטענת המדינה, רק בדיעבד ורק באמצעות שגב התברר לה שגם אייזנברג היא אזרחית ישראל, עובדה שלפי המדינה הוצנעה על ידי שגב, "על מנת לבסס את טענתו שחל מע"מ אפס על השירותים שהוא טוען שסיפק לגברת אייזנברג". כעת הוא טוען שהרשות החוקרת כשלה וגרמה לו נזק כשלא זימנה אותה לחקירה. עוד טענה התביעה שנגבו עדויות משלושה גורמים רלבנטיים ביותר לתיק: ליז הרדי, עו"ד וינרוט (שייצג את לאה אייזנברג) ועו"ד גיל אוריון (שעבד אז במשרד וינרוט וייצג את האלמנה), וגרסתם של השלושה סתרה את גרסת הנאשם.

עמדת התביעה הסתכמה בהימנעות מהבעת עמדה בעניין האפשרות שהנאשם שגב ימונה לתפקיד בתיק אי.די.בי, אך טענה שראוי "להציף את השאלה אם בשם היתכנות פוטנציאלית למינוי לתפקיד מטעם נושי אי.די.בי אין האינטרס הציבורי מחייב דווקא בירור של האמת עד תומה".

שגב הודיע בתגובה שהוא חוזר בו מהבקשה, אך אמר שטענות המדינה "מגוחכות וחסרות שחר". הוא טען שיש אפשרויות רבות לברר היכן לאה, אך הוא מעדיף לוותר על בקשתו, שכן "אפילו אם בית המשפט יבטל את כתב האישום, הרי שהמדינה תערער, ואז יש סכנה שההליכים יימשכו זמן נוסף".

שני עדים מפתיעים לפני הסוף

בדיון שהתקיים לפני שבועיים חשף שגב שכיום גם הוא אינו מצליח ליצור כל קשר עם האלמנה ושבתה אמילי פורמן מסרבת לשוחח עמו. הבת השנייה, ליז הרדי, הלכה לעולמה כמה חודשים לאחר שכתב האישום הוגש ולאחר שמסרה עדות בחקירה נגד שגב. שגב: "אני מקווה שעודנה בחיים היום. היא בת 91. לא ניתן לאתר אותה, אף שפניתי לנכד, לאבא של הנכד, למישהו שעבד איתה ולעורכי הדין וביקשתי בכל לשון של בקשה שייתנו לי לדבר איתה או לאתר אותה".

לדבריו, "מפי השמועה היא אינה מתפקדת והיא גם לא רוצה לדבר איתי. הרמתי טלפון לבת שלה אמילי, ענה לי גבר, שלדעתי זה בעלה פורמן, ואמר שאמילי לא רוצה לדבר איתי".

בינתיים, כאמור, הולך המשפט ומתקרב לרגעי ההכרעה. משרוב הסוגיות המשפטיות שבמחלוקת כבר התבררו ונחקרו עד תום, החל שגב שוב להתמקד בטענות לאכיפה בררנית. רגע לפני ששגב מוסר את ההצהרה "אלו עדיי", שפירושה שכל העדים שביקש לזמן כבר העידו, וכך מסתיים שלב ההוכחות, הוא ביקש לזמן שני עדים מפתיעים מטעם ההגנה - התובע במשפט נגדו עו"ד אורי שפיגל, ופרקליט המדינה שי ניצן.

באשר לזימונו של ניצן טען שגב שברצונו להוכיח באמצעותו שמעולם לא הוגש כתב אישום בנסיבות דומות נגד איש. המדינה התנגדה בנימוק שהסכמה משמעה פתח לכל נאשם לזמן את פרקליט המדינה. כמו כן נטען שלמדינה אין מאגר מידע שמאגד בתוכו את כל כתבי האישום שהוגשו ואת הנסיבות של כל תיק, ולכן גם אין אפשרות לערוך חיתוכים סטטיסטיים וחיפושים כבקשת שגב.

השופטת יעל פרדלסקי דחתה את הבקשה וקבעה שכתב האישום הוגש ב־2010, ואילו שגב בחר לא לפנות בבקשה לקבל את החומר בהליך לפי חוק חופש המידע, אלא המתין לסיום השמיעה של רוב עדי ההגנה ולא פירט בבקשתו על איזו הוראת חוק היא נסמכת. לדברי השופטת, העבירה המיוחסת לשגב לפי סעיף 117(ב) לחוק היא עבירה נפוצה והנסיבות העובדתיות שונות מתיק לתיק. עוד לדבריה, משמעות הדרישה מטילה למעשה על המאשימה הקצאת משאבים בלתי סבירה.

גם את התובע במשפט אורי שפיגל ביקש שגב לזמן כעד במטרה להוכיח אכיפה סלקטיבית, מחדלים חקירתיים וטענות נוספות. המדינה התנגדה גם כאן בטענה שהזימון ייצור עימות אישי ולא רצוי בין תובע לנאשם, וגם בקשה זו נדחתה.

"מאזן האימה ברור"

עו"ד ששי לוי, בעל משרד המתמחה במסים ולשעבר מפקח ברשות המסים, העיד מטעם ההגנה וסיפר ששגב ביקש שייצג אותו בתיק ושהוא אף פנה בשמו לרשות המסים והציע פשרה. "הצעתי מה שנקרא 50־50, ללא קנסות וללא הליכים פליליים", אך לדבריו סגן מנהל מע"מ 3 דחה את הבקשה ו"הציע לשלם 100%, ובתמורה לא ייפתחו הליכים פליליים".

כשהתובע שאל את לוי אם התלונן על הפקיד, השיב: "לא, יש כאן שאלות לא לגיטימיות. זוהי פרנסתי, מאזן האימה ברור. אני לא יכול להתלונן על אנשים או לנקוט הליכים שיפגעו בי ובפרנסתי ובאנשים אחרים. (הפקיד) ממשיך לשבת על אותו כיסא, ואני מבקש שעדותי תשאר חסויה". בהמשך שאל התובע את לוי אם איימו עליו בקשר לעדותו. לוי: "לא במפורש, אבל בגלל יחסיי עם הנאשם, אני לא מופיע בתיקים מסוימים בפקיד שומה ת"א 3". מי אמר לך? שאל התובע. לוי: "דברים כאלה לא צריכים להיאמר. אתה רואה בשטח".