"איפה היה הכנ"ר כשספגתי איומים בתיק?"
בדיון שנערך בדרישת המנהל המיוחד של נכסי אלי רייפמן לפסוק את שכרו מראש, תקף עו"ד ארז את התנגדות הכנ"ר לבקשה, אך נציגי הכנ"ר בדיון ניצלו את ההזדמנות כדי להכריז שוב על שינוי קרוב בתקנות השכר
משרד המשפטים עדיין לא גיבש הצעת תיקון חקיקה שתעשה סדר מחודש בתקנות שכר הטרחה למפרקים ולכונסי נכסים, אך הכונס הרשמי פרופ' דוד האן ממשיך להכין את הקרקע ואת בתי המשפט לשינוי. בתחילת השבוע קיים השופט איתן אורנשטיין דיון בבקשת עו"ד איתן ארז, הנאמן בפשיטת הרגל של מייסד אמבלייז אלי רייפמן, לאשר לו שכר טרחה של 8% מתוך מה שיצליח בעתיד להשיג לנושים.
- עו"ד איתן ארז: "אם שכר הטרחה שלי לא יוסדר, אתפטר"
- בית משפט בבריטניה חייב אישית את עו"ד איתן ארז בהוצאות
- המנהל המיוחד לנכסי ערן מזרחי דורש מרשות המסים החזר של 800 אלף שקל
ארז טען שלכאורה, לפי תקנות "שכר מימוש" שכרו יעמוד על 1% בלבד מהכספים שיגבה, סכום שלדבריו לא יצדיק את ההוצאות וההשקעה המרובה. הוא הציג הסכמת נושים לשכרו המבוקש. הכנ"ר התנגד בטענה שהבקשה מקדימה את זמנה, משום שעל עו"ד ארז להשיג את הכספים, ורק לאחר מכן יידון שכר טרחתו בעת שיהיה ידוע בכמה כסף מדובר ומה היו ההוצאות שנדרשו לצורך השגתו.
בדיון ייצגה את הכנ"ר עו"ד נטע כצמן, שנשאלה שורת שאלות על ידי השופט אורנשטיין, בין היתר אם אין צורך להבחין בעת פסיקת שכר לבעל תפקיד בין מקרה שבו יש נכס ששייך לגוף חדל הפירעון, לבין מקרה שבו אין כל נכס ובעל התפקיד נדרש להליכים לשם הכרעה שהנכס שייך לחברה.
כצמן השיבה שהנושא צריך להיפסק רק בדיעבד, לאחר שיתבררו תוצאות הפעילות של בעל התפקיד. לדבריה, ייתכן אף שבסוף ההליך יסבור הכנ"ר ש־8% "זה מעט מדי" ויסכים ליותר מכך.
אורנשטיין הוסיף ושאל את נציגת הכנ"ר מה המשמעות של הסכמת הנושים לשיטת הכנ"ר והיא השיבה: "הנושים לא שכרו עו"ד פרטי ויכולים לסגור איתו הסכם שכר טרחה. לפי השיטה הזו, מעכשיו כל בעל תפקיד יתחיל עם קבלת התיק לנהל מו"מ עם הנושים לשם הסדרת שכר טרחתו".
"מדוע הנושים מסכימים?", תהה אורנשטיין לפרוטוקול, והוסיף: "כי מישהו לוקח סיכון והולך להשקיע עבודה, ועו"ד ארז רוצה לדעת שבגין ההשקעה הזו בסוף היום יש סיכון וסיכוי. מדוע לאחר שעו"ד ארז יביא את הכסף יתחילו המלחמות?". נציגת הכנ"ר השיבה: "כפי שבית המשפט ראה, העניין רוחבי מאוד. יש שינוי של התקנות ואנו מוגבלים בהן לטוב ולרע".
עו"ד ארז טען בדיון שמדובר בתיק פשיטת הרגל הגדול בישראל עם חובות מאושרים של 209 מיליון שקל. לדבריו, מטרת התיק לעזור לנושים, ועל התיק עובדים ארבעה עורכי דין ממשרדו ובהם עו"ד יואב בן פורת, שעולה לארז עד 300 אלף שקל מעלות העסקה.
לדבריו, "הנושים שהכנ"ר דואג להם ש־8% זה יותר מדי" הם אנשי עסקים, בנק לאומי, וקרן אמריקאית ש"לא צריכים ייעוץ ושמירה של הכנ"ר".
לדברי ארז, "יש סיכונים בתיק זה. ספגתי איומים והייתי עם נשק ואיש ביטחון. היכן היה הכנ"ר? האם הכנ"ר עזר לי? כל הסיכונים והאחריות הם עליי. הכנ"ר לא אחראי על כלום".
עו"ד כצמן השיבה כי "הכנ"ר שותף לניהולו של תיק רייפמן ככל שתפקידו מחייב אותו", וסיכמה: "כל שאמרנו הוא שהבקשה הקדימה את זמנה".
השופט אורנשטיין הודיע שישלח את החלטתו לצדדים.