האוצר: התגמול של בכירי בנק לאומי גבוה מדי

דירקטוריון החברה הממשלתית נכסים מ.י, המחזיקה 6.03% ממניות הבנק מטעם המדינה, החליט הערב (א') להצביע נגד מדיניות התגמול שתועלה להצבעה מחרתיים באסיפת בעלי המניות.  

מדובר במדיניות תגמול מתוקנת שפרסם לאומי בינואר האחרון, לאחר שהמפקח על הבנקים דרש מהבנקים (למעט מזרחי טפחות) לתקן את ההצעות הקודמות שפרסמו. אף שהתוכנית של לאומי עומדת בדרישות הפיקוח, החשבת הכללית באוצר, שעומדת בראש נכסים מ.י, מאותתת למערכת הבנקאית כולה כי גם לאחר הורדת תקרות השכר לעומת תוכניות התגמול הקודמות, שכרם של בכירי הבנקים עודנו מופרז.

החלטת המדינה שלא לתמוך במדיניות התגמול אינה מפתיעה. באוגוסט האחרון החליטה המדינה להצביע נגד מדיניות התגמול הקודמת, בטענה כי רכיבים במדיניות התגמול של לאומי אינם עולים בקנה אחד עם תיקון 20 לחוק החברות ("חוק שכר הבכירים"). בחוות דעת ששלח המשנה ליועמ"ש אבי ליכט לעבאדי־בויאנג'ו, יצא ליכט נגד הכוונה להעניק מענק שימור לרוסק־עמינח, שנגדו כבר יצא בעבר המפקח על הבנקים דודו זקן בטענה כי מדובר במענק על עצם הגעתה לעבודה.

סיבה נוספת להתנגדות תלה ליכט בהוראה שפרסם זקן, שלפיה התגמול המשתנה (החלק בתגמול שתלוי בביצועים) לא יעלה על 100% מהתגמול הקבוע (שכר בסיס ותנאים נלווים). זאת במטרה שלא לעודד לקיחת סיכוני יתר. בסופו של דבר דרש זקן מהבנקים לבטל את אסיפות בעלי המניות ולא להעמיד את מדיניות התגמול להצבעה, כך שזו לא התקיימה.

בהתאם לחוות הדעת של ליכט, מדיניות התגמול המתוקנת של לאומי אינה כוללת מענק שימור, והתגמול המשתנה בה לא עולה על 100% מהתגמול הקבוע. סעיף נוסף, שעליו ענה לאומי במדיניות התגמול החדשה, הוא היחס בין עלות שכר הבכירים בבנק לעלות השכר הממוצעת בבנק. בחוות הדעת כתב ליכט כי "מדובר בנתון שחובה שיהיה בפני בעלי המניות בעת שהם דנים במדיניות. לכן לא ניתן להסתפק בציון העובדה שהדירקטוריון בחן את היחס ומצא אותו הוגן וסביר". במדיניות התגמול החדשה נקבע כי היחס בין עלות שכר של רוסק־עמינח לשכר לא יעלה על פי 29.5 משכרו הממוצע של עובד הבנק.

התאמה נוספת לחוות הדעת של ליכט ניתן למצוא במענק לנושא משרה בכירה שאינו מנכ"ל או יו"ר. בחוות הדעת קבע ליכט כי ההחלטה אם להעניק מענק לבכיר בבנק על בסיס קריטריונים בלתי מדידים אינה תואמת את תיקון 20 לחוק החברות, ולכן נקבע במדיניות התגמול המתוקנת של הבנק כי רק 20% מהיקף המענק ייקבע על פי שיקול דעת ואילו היתר - על פי נתונים כמותיים מדידים.

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר צילום: עמית שאבי

עם זאת, בדומה לבנקים אחרים, דירקטוריון לאומי החליט לכלול במדיניות התגמול החדשה מרכיב של מענק אי־תחרות -מענק שנועד להבטיח כי בשנה שלאחר פרישת הבכיר הוא לא יעבוד עבור מתחרה של הבנק ולפצות אותו על כך. זאת אף שבחוות הדעת של ליכט הוא כתב כי "אחד המרכיבים הבעייתיים בשכר הבכירים הוא מענקי הפרישה ומצנחי הזהב למיניהם. לפיכך תיקון 20 קבע הסדרה מיוחדת למענקי פרישה אלה. נקבע כי אם תנאי הכהונה כוללים מענקי פרישה, עליהם להתייחס, בין השאר, לביצועי החברה בתקופת כהונתו של נושא המשרה ולתרומתו של נושא המשרה להשגת יעדי החברה ולהשאת רווחיה. הוראות אלה נועדו להבטיח שמענקי פרישה יינתנו רק אם הם משקפים את תרומתו של נושא המשרה לחברה. אנו סבורים כי הסכם אי תחרות, שאין צורך עסקי של ממש להתקשר בו, מהווה למעשה מענק פרישה, וככזה אינו מעוצב לפי הדרישות בתיקון 20".

זה אינו הסעיף היחידי שהמדינה מסתייגת ממנו בתוכנית התגמול המתוקנת של הבנק. באופן כללי טוענת המדינה כי היקפי השכר במדיניות התגמול החדשה שמציע לאומי גבוהים מדי. כך למשל, היא חוששת כי קביעת תקרת שכר של 130 אלף שקל לנושא משרה בכירה, כפי שמתבקשים בעלי המניות בבנק לאשר, תכשיר העלאת שכר לבכירים בבנק שאינם מגיעים כיום לתקרה כזו - ובכך תקפיץ את השכר בכל דרגות ניהול הביניים בבנק. לשם השוואה, במדיניות התגמול החדשה של בנק הפועלים תקרת שכר למנהלים במשרות דומות עומדת על 80 אלף שקל.

כמו כן טוענים באוצר כי תגמול הבכירים ב"משכורת 13", מענקי פרישה מוגדלים בשיעור של 200%–250% מהשכר השנתי, ומענקי חתימה של עד 12 משכורות חודשיות הם מיותרים לאור רמות שכר הגבוהות של שדרת הניהול במערכת הבנקאית המקומית.

גם הרף המינימלי שמציעים הדירקטוריון וועדת התגמול כתנאי להענקת בונוס שנתי - תשואה להון הבנק של 7.5% - זכה לביקורת מצד המדינה, הסבורה כי הוא רף נמוך מדי שאינו מהווה אתגר אמיתי להנהלת הבנק. גם העדכון בסעיף השיפוי הביטוחי (גובה ההגנה מפני תביעות לבכירים) זוכה לביקורת מצד המדינה. לפי מדיניות הבנק, הסכום המירבי שישלם לאומי כשיפוי ביטוחי לבכירים לא יעלה על 25% מההון העצמי של הבנק. נכון לסוף ספטמבר האחרון, עמד ההון העצמי של הבנק על כ־26.1 מיליארד שקל, כך שהבנק מציע להעניק לבכיריו שיפוי ביטוחי של עד 6.5 מיליארד שקל. לטענת המדינה, כיסוי זה עשוי לעודד את הבכירים לנטילת סיכונים מיותרים.

מענק שנתי מותנה ביצועים של עד 3 מיליון שקל

התנגדות המדינה מגיעה אף כי מדיניות התגמול החדשה של לאומי משקפת צניחה של 41% בעלות השכר של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח ל־6.5 מיליון שקל בשנה. בדומה לחבילת השכר הקודמת, גם במדיניות התגמול החדשה שכרה החודשי של רוסק־עמינח יעמוד על 183 אלף שקל. בנוסף תהיה זכאית המנכ"לית למשכורת 13, הפרשות סוציאליות והטבות נוספות שמקפיצות את תקרת עלות השכר הבסיס לכ־3.6 מיליון שקל. כמו כן רוסק־עמינח זכאית למענק שנתי מותנה ביצועים של עד 3 מיליון שקל.

מדיניות התגמול של לאומי קובעת גם את תקרת השכר של יו"ר הבנק דוד ברודט. ממדיניות התגמול עולה כי ברודט ימשוך שכר חודשי של עד 165 אלף שקל. בתוספת הוצאות נלוות מאמיר שכרו השנתי של ברודט לכ־3 מיליון שקל. בדומה לרוסק־עמינח גם יו"ר לאומי ייהנה ממענק שנתי מותנה ביצועים בהיקף של עד 2.5 מיליון שקל, כך שתקרת עלות שכרו הכוללת עומדת על 5.4 מיליון שקל.