הכלכלה הפלסטינית: הפרצה הכלכלית בגדר ההפרדה

יותר מעשר שנים חלפו מאז החלה בניית גדר ההפרדה בין ישראל לבין הגדה המערבית. עלות ההקמה הסתכמה בכ־12 מיליארד שקל, מה שהפך אותה לאחד הפרויקטים היקרים ביותר בתולדות המדינה. לכך יש עלות אחזקה של כמיליארד שקל בשנה, מאז ב־2007, אחזקתה של הגדר, כך שהשנה צפויה עלות הגדר להגיע ל־20 מיליארד שקל.

50 אלף פלסטינים מסתננים לישראל

מההיבט הביטחוני אי אפשר להתווכח עם העובדה שמאז נבנתה הגדר נפסקו כמעט לגמרי פיגועי ההתאבדות בישראל. אין ספק שהגדר תרמה לכך, אך יש גורמים נוספים: למשל, שיתוף הפעולה ההדוק בין מערכת הביטחון הישראלית לבין ומנגנוני הביטחון של הרשות, למשל.

עובדה אחת ברורה: הגדר לא עוצרת את מי שרוצה לעבור מהשטח הפלסטיני של יהודה ושומרון אל תוך ישראל. בצה"ל ובמשטרה מדברים על קרוב ל־50 אלף פלסטינים מהגדה שעובדים בכל רגע נתון בישראל ללא רישיון (שב"חים). הם עושים זאת ללא קושי, משום שגושי ההתיישבות הגדולים - גוש עציון, אריאל, מעלה אדומים ועוד - נמצאים מחוץ לגדר. אם 50 אלף שב"חים עוברים בפרצות שבגדר, אין ספק שגם מחבלים יכולים לעשות זאת ולבצע פיגועים. הם לא עושים זאת.

הרחבת גדר הפרדה ליד היישוב שערי תקווה צילום: טל שחר

עלות סתימת הפרצות בגדר נאמדת ב־6 מיליארד שקל, אך צעד כזה גם יקפיץ את עלות האחזקה השנתית ל־1.5 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית שעשרות אלפי פלסטינים מצליחים להיכנס לישראל היא כלכלית: פועל בניין מיומןיכול לקבל בארץ 200–300 שקל ליום עבודה. בגדה תהיה הכנסתו 100 שקל ליום, אם ימצא עבודה. כל עוד אלה הבדלי השכר, רק גדר אטומה כמו בגבול עם עזה תוכל למנוע מעבר פועלים. ישראל לא בונה גדר כזו מסיבות פוליטיות, ובראשן העובדה שבגדה מתגוררים 350 אלף ישראלים.

פוטנציאל למציאות חדשה

לקיום הגדר יש גם השלכות כלכליות משמעותיות בעתיד: העיקרון הכלכלי בהסכם אוסלו היה שלישראל ולשטחים הפלסטינים תהיה מעטפת מכס משותפת אחת. הסיבה לכך היתה שמבחינה פיזית לא היה אפשר היה להפריד בין ישראל לפלסטינים.

אלא שאם תוקם אי פעם מדינה פלסטינית עצמאית, הפרדה פיזית תסייע לישראל לקבוע מדיניות מכס, מע"מ וסובסידיות נפרדות. במילים אחרות: גדר ההפרדה מהווה פוטנציאל ליצירת מציאות כלכלית חדשה שתחסל את זו שנקבעה בהסכמי אוסלו.