"הסכם הפרישה של מור יוסף לא נעשה על דעת נשות הדסה"

"אני לא יודעת שאנחנו, ארגון נשות הדסה, הסכמנו לתת לפרופ' שלמה מור יוסף הסכם פרישה כזה. עד כמה שידוע לי זה נעשה בין יו"ר הדירקטוריון דאז (יוסי ניצני - מ"פ) והנהלת בית החולים. זה לא נעשה על דעתנו", כך אומרת ל"כלכליסט", נציגת ארגון נשות הדסה בישראל, אודרי שמרון. זאת, לאחר שהבוקר הגן מור-יוסף, מנכ"ל בית החולים הדסה עד נובמבר 2011 וכיום מנכ"ל הביטוח הלאומי, על הסכם הפרישה שלו מהדסה הכולל תשלום חודשי של כ-75 אלף שקל בחודש עד גיל 67.

מה ידעתן על המצב הפיננסי של בית החולים עד 2012? 

שמרון: "האמת היא שגודל הגרעון התגלה בסוף הכהונה של פרופ' מור יוסף, אחרי שגם החלפנו רואי חשבון (ממשרד דלויט ברייטמן-אלמגור למשרד סומך-חיימקין KPMG). אך כבר ב-2007, כשהלכו וגדלו הדרישות מצד הנהלת בית החולים לכסף נוסף למטרות תפעוליות הבנו שיש בעיה. המשמעות של דרישה כזו היא שיש גידול בגרעון. ארגון נשות הדסה בא ואמר אז שהארגון מבקש תכנית התייעלות והבראה מכיוון ואנחנו לא יכולים להמשיך ולגייס כסף בסכומים כאלו למטרות תפעוליות, שכן רוב הכסף תורמים לצורך ייעודי כמו מבנה חדש, מיחשוב וכדומה. הצבנו דרישה של ממש לבית החולים להתייעל ובינתיים משכנו כסף מהארגון עצמו. אמרנו יש בעיה וחייבים להתייעל. לצערי לא לקחו אותנו ברצינות".

אודרי שמרון. "לא לקחו אותנו ברצינות" צילום: אביב חופי

אתם הבעלים. מה זאת אומרת לא לקחו אתכם ברצינות.

שמרון: "מה שקרה הוא שהחלטנו שמור-יוסף היה מנכ"ל מצויין לבנייה אבל לתקופה בה צריך הבראה דרוש מנכ"ל אחר ולכן אנחנו לא מאריכים את החוזה שלו. אז יצאה מהומה מצד הרופאים ובעיתונות שגוייסה לעניין, שלא לדבר על נבחרי ציבור, נגד נשות הדסה. אמרו שהארגון לא מבין מה הוא עושה, כאשר גולת הכותרת היתה שאנשי הדירקטוריון הישראלים החליטו שאנחנו צריכים להמשיך לתת את הכסף וכשלא אז הם התפטרו. אז עברה עלינו תקופה איומה. בנוסף לכך הפעילו גם לחץ על התורמים להשאיר את המנכ"ל ונגד הרצון שלנו, ובשביל שלום הבית, החלטנו להאריך בעוד שנה וקצת, עד פתיחת המגדל.

כל הזמן הזה סמנכ"ל הכספים שלכן, ריק אניס, אמר שיש בעיה. כשהנהלת הדסה אמרה שהגרעון התזרימי הוא 5 מיליון שקל, הוא דיבר על 175 מיליון שקל. למה לא הקשבתם לו?

שמרון: "אניס הביא חברה לבדיקה מטעם הארגון. אנחנו הסמכנו אותו להביא את החברה ומה שהוא אומר זה מה שנשות הדסה אמרו".

אבל הדירקטוריון אישר את מה שההנהלה אמרה ולא את מה שאניס אמר.

שמרון: "לכל אורך הדרך הדגשנו שצריך שינוי בתפעול בית החולים"

הארגון הוטעה על ידי מור יוסף?

שמרון: "זו שאלה קשה. בסופו של דבר תחושות הבטן שלנו בסוף כהונת פרופ' מור יוסף היו שהגרעון הולך ותופח".

למרות הכל נתתן בונוס למור יוסף ב-2011, כשכבר היה ברור שאתן לא רוצות בו כמנכ"ל.

שמרון: "אני לא יודעת על בונוס ב-2011 ולא נכנסת לזה. אני לא מצויה בנושא".

אחת הטענות של מור יוסף היא שהוא רצה להקים אגודת ידידים בישראל, כדי שישראלים יתרמו כסף, ואתן לא נתתן.

שמרון: "הארגון פועל ברחבי העולם וגם בישראל וזה היה יד ביד איתו. ניתן תמיד לגייס כסף מישראלים רק ביקשנו שיתוף פעולה".

כשנכנס אהוד קוקיה כמנכ"ל בסוף 2011 במקום מור יוסף, הוא ידע מה המצב?

שמרון: "אני שומעת שהוא אומר שהוא לא ידע, אבל אני לא יודעת מה הוא ידע או לא. התמונה היתה ברורה לכולנו. הבאנו גם חברה חיצונית, קסלמן וקסלמן, שנועדה להבריא את בית החולים אבל התוכנית לא יושמה כי המנכ"ל החליט להתפטר. הארגון ידע כל הזמן ודחף להבראה. התודה שקיבלנו על הדחיפה שלנו היתה התפטרות".

איך אתן מתמודדות עם החששות של התורמים הגדולים לארגון לעתיד בית החולים?

מה יקרה לבית החולים אחרי שהקפאת ההליכים תסתיים?

שמרון: "קודם כל יש הרבה מאוד דברים שצריכים להשתנות. כל מה שצריך לקרות מצד בית החולים והארגון אנחנו מבינים. מצד הממשלה, אם אתה רוצה לדעת מה אני חושבת שצריך לקרות אז זה כך. מאחר וחלק מהבעיה הזו היא לא בעיה של ניהול אלא גם חלק לא קטן של הממשלה גם היא צריכה לשאת באחריות. רוב ההכנסות מגיעות משירותים לקופות החולים. ההסכמים בין קופות החולים להדסה לא השתנו וממשלת ישראל עוד מסרבת לפתוח את ההסכמים למרות שהם מכילים הנחות בלתי סבירות שגורמות לחלק לא קטן של הגרעון".

יוסי ניצני בתגובה להסכם הפרישה של מור יוסף, "אני לא משלם כסף שהוא לא שלי סתם ככה. זה היה בליווי צמוד של נשות הדסה. להגיד שזה לא נעשה על דעתן זו חוצפה".