"בעלי רב־בריח לשעבר מחקו והעלימו נכסים"

המנהלים המיוחדים של קבוצת רב־בריח שפורקה הגישו בימים האחרונים תביעה של 65 מיליון שקל נגד בעלי הקבוצה לשעבר, בטענה שמעשיהם הובילו לפירוק. קבוצת רב־בריח, שהורכבה מכמה חברות שונות, נקלעה להליכי פירוק ב־2008, ובמאי באותה השנה הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו הקפאת הליכים לכל החברות שבמסגרתו מונו עורכי הדין רונן מטרי ודן פרידמן למנהלים מיוחדים של הקבוצה.

"שינויים בדיעבד"

"הרוח החיה", כלשון המנהלים המיוחדים, בריקון נכסי הקבוצה לכאורה היה אברהם בחרי, ואחיו אורי בחרי, שמצוי בהליכי פשיטת רגל, שימש באופן פורמלי כמנהל החברה.

הבעלים לשעבר של חברת רב-בריח, אברהם בחרי צילום: אוראל כהן

תביעת המנהלים המיוחדים הוגשה באמצעות עו"ד אופיר נאור, רונן גרשט ושירן גורפיין, והיא מתבססת על דו"ח שביצעה רו"ח עליזה שרון לבקשת המנהלים ובהוראת בית המשפט. "מדו"ח החקירה של רו"ח שרון עולה תמונה ברורה של מסכת פעולות שבוצעו על ידי הנתבעים במטרה לשחוק לחלוטין ולמעשה לאיין זכות ונכס ברור של מוצרי ביטחון (רב־בריח מוצרי ביטחון, אחת החברות בקבוצה - זש"ל) בשווי של 65 מיליון שקל, שאף נרשם בשווי זה בספרי החברה", נכתב בתביעה.

בעקבות הדו"ח של שרון, ביקשו מטרי ופרידמן מהשופט בהליך הפירוק, איתן אורנשטיין, לברר את הממצאים נגד האחים בחרי. מנגד, קיבל השופט מבאי כוחם של האחים שלוש חוות דעת מאת פרופ' דוד האן, פרופ' אמיר ברנע ורו"ח גיא טביביאן - כולן שללו את את מסקנותיה של רו"ח שרון. כדי לברר את הנושא, ביקשו המנהלים המיוחדים מבית המשפט אישור להגיש תביעה אישית נגד מי שעמדו בראש הקבוצה והחברות בה, כלומר אברהם ואורי בחרי. באי כוחם של האחים בחרי התנגדו לבקשה, אך לפני חודש אישר השופט אורנשטיין את הבקשה.

עו"ד רונן מטרי צילום: עמית שעל

השופט קבע שהליך הפירוק אינו המקום המתאים לבחינת הטענות, אך הסכים ש"יש מקום לערוך בירור מקיף" והוסיף שמדובר בסוגיות מורכבות, בין היתר משום שנדרשת הכרעה בין הדו"ח שעליו נסמכים המנהלים המיוחדים לבין שלוש חוות דעת סותרות: "עניין לנו במחלוקת עובדתית מורכבת ולא בטענת סף ריקה מתוכן".

"משני צדי המתרס"

לטענת המנהלים המיוחדים, "דו"ח החקירה מלמד על התחכום המקצועי שנקטו הנתבעים כדי להתחמק מחבות של 65 מיליון שקל של החברה (בחרי עסקים ומימון) כלפי מוצרי ביטחון, תוך ריקון נכסים של מוצרי בטחון מתוכנם ותוך שימוש לא הוגן בנכסיה".

עו"ד שאול קוטלר צילום: עמית שעל

במרכז הדו"ח והתביעה של בעלי התפקיד עומד שטר חוב של 50 מיליון שקל, שלפי התביעה היה פיקטיבי, ובאמצעותו ביצעו הבעלים מניפולציה. השטר המדובר הונפק ב־31 בדצמבר 2003 על ידי רב־בריח השקעות, חברה שלימים שינתה את שמה לבחרי עסקים ומימון. המוטבת של השטר היתה רב־בריח מוצרי ביטחון. השטר, נטען בתביעה, נרשם כנכס של מוצרי ביטחון בדו"חותיה לשנת 2003, לכאורה בניסיון לחזק את נכסיה ואת ההון העצמי שלה כלפי הבנקים ונושים אחרים.

לטענת מטרי ופרידמן, הדו"ח של רו"ח שרון, שבדק את דו"חות רב־בריח השקעות מ־2005-2004 העלה שהשטר היה ניתן לפירעון חלקי במועדו, ב־2005, אלא שהעודף שנועד לפירעונו שימש בפועל לתשלום לספקים.

עוד נטען שבהמשך נוספו לשטר תנאים ששינו לרעה את תנאי הפירעון. "לא יכולה להיות מחלוקת שהתוספת לשטר באה בניסיון לרוקנו מתוכן כלכלי אמיתי", נכתב בתביעה. המסקנה, לפי התובעים היא ש"לא היתה כוונה לפרוע את השטר מלכתחילה והוא נועד אך ורק ליצור מצג פיקטיבי בדבר קיומו של הון ברב־בריח מוצרי ביטחון".

בהמשך, מוסיפים המנהלים המיוחדים, המירה רב־בריח השקעות את השטר, עם חוב נוסף של 15 מיליון שקל לאחת מהחברות־הבנות במניות של רב־בריח השקעות. המניות הללו, נטען, מקנות זכות לקבלת דיבידנד עד תקרה של 65 מיליון שקל. "המרת השטר והחוב של רב־בריח השקעות למוצרי בטחון לשטר הון מניות מהווה גריעה נוספת בביטחונותיה של מוצרי ביטחון, שכן תנאי שטר המניות היו נחותים בתנאים לשטר ההון", לשון המנהלים. "אלו היו 'חובות רעים' שסיכויי פירעונם מלכתחילה היו נמוכים".

"תביעת מגננה"

באי כוחם של בחרי והחברות, עורכי הדין שאול קוטלר ושי פיאדה, מסרו שכבר ב־2011 הוגשו לבית המשפט מסמכים שמראים שהשטר המדובר נפרע במלואו וש"שלוש חוות דעת מומחים שללו לחלוטין את הדו"ח המוזר של רו"ח שרון שעליו מסתמכים המנהלים המיוחדים בתביעתם". עוד הוסיפו קוטלר ופיאדה ש"למנהלים המיוחדים יש מניעים אישיים בהגשת התביעה, בין השאר משום שהם מצויים במגננה מאז שטענות שהעלתה נגדם בחרי עסקים ומימון הובילו להקמתה של ועדת ביקורת על תפקודם".