תנו למשרד הבריאות למשול על המערכת

הפגנת הרופאים בהדסה. כדאי להפיק לקחים מהפרשה צילום: עומר מסינגר

מנכ"ל משרד הבריאות הוותיק הקצין את הבעיה ב"חוסר המשילות" כהגדרתו של משרד הבריאות על המערכת כולה, כולל בתי החולים הממשלתיים שהוא מנהלם הכללי. ההוראות שהוא מפיץ לבתי החולים לא תמיד מגובות משפטית ולא תמיד מבוססות על תקנות כלשהן.

אין הרגולטור יכול לפעול בניגוד עניינים, ויש להימנע אף ממראית עין של ניגוד עניינים כזה. במקרה של משרד הבריאות, ניגוד העניינים בין מעמדו כבעליהם של חלק מבתי החולים, לבין תפקידו כרגולטור של מערכת הבריאות כולה – הינו ברור וחד-משמעי, וכל עוד זה מתקיים, לא ניתן יהיה לדבר על פיקוח מקצועי.

לפיכך, צעד ראשון בהסדרתה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל חייב שיהיה באמצעות ניתוק בין הבעלות על בתי החולים לבין הרגולטור, וזאת באמצעות תאגוד בתי החולים כתאגידים עצמאיים, חברות ללא מטרות רווח או מלכ"רים.

כמו כן, על מנת לוודא שהפיקוח על פעילותם של בתי החולים ייעשה בצורה מקצועית, יש לחוקק חוק פיקוח על בתי חולים, מכוחו תוקם רשות רגולטורית, אשר תהיה עצמאית מהדרג הפוליטי ובעלת הכלים והסמכויות המלאים להסדרת פעילותם של בתי החולים בישראל - הציבוריים והפרטיים - וזאת על סמך שיקולים מקצועיים בלבד. על מנת להבטיח את עצמאותה, על תקציב הרשות להיות נפרד מתקציב משרד הבריאות.

אשר למידת עצמאותה של הרשות, על חוק הפיקוח על בתי החולים להבטיח את עצמאותה של הרשות בקביעת המדיניות וכללי ההסדרה, בהתוויית קווי פעולתה ובביצוע תפקידיה. יחד עם זאת, החלטות ממשלה בעלות השלכות משקיות ומאקרו-כלכליות משמעותיות יחייבו אותה.

כמו כן, על החוק המוצע להסדיר את ניהולה של הרשות, כאשר בראשה תעמוד מועצה ציבורית בת מספר חברים כפי שייקבע בחוק, אשר תמונה על ידי הממשלה, בהמלצת שרי הבריאות והאוצר, והרכבה ישקף את הניסיון והידע המקצועיים והציבוריים הנדרשים להסדרת תחום הבריאות, על היבטיו השונים. יו"ר המועצה יהיה ראש הרשות.

רשויות פיקוח והסדרה מעין זו קיימות זה מכבר בסקטורים שונים, לרבות בתחום התקשורת והאנרגיה. הגיעה השעה ליישם פתרון זה גם בתחום הבריאות. חוק בתי החולים יהיה שינוי במבנה ובתהליכים של מערכת הבריאות בישראל והוא להערכתי מנוף אדיר להבראתה. הוא גם יחזק את "משילות" משרד הבריאות.

הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר