תיאבון בלתי נשלט
יונל כהן אתמול, אייל לפידות שלשום. לכולם מכנה משותף: לוקחים כשאפשר ולא כשצריך
לפני שנה בדיוק נשאל יונל כהן, מדוע הוא ממשיך לעבוד לאור כמויות הכסף הבלתי נתפסות שהוא סידר לעצמו במגדל. "אני כבר 25 שנה לא צריך לעבוד. עולם ההשקעות מרתק אותי, עולם ההפצה מרתק, עולם הביטוח הוא העולם שבו גדלתי. בסופו של דבר, אני מאוד אוהב את ענף הביטוח".
ואיך לא יאהב? הסכם הפרישה של כהן ממגדל סידר לו מצנח רחיפה שיאפשר לו לשוטט בשמים ולהסתכל על כל האנשים הקטנים שמחזקים את התחתית כדי שלא ליפול לבור שמחכה להם מתחתיה. 11 מיליון שקל שווה ההסכם הזה ובסך הכל חבילת השכר של כהן שווה כמעט 20 מיליון שקל ב־2013.
וכהן שהוא בענף הביטוח רק בגלל האתגר והאהבה, רוצה להרגיש עוד קצת מהם. אז בנוסף לסכומים הבלתי נתפסים הללו הוא מבקש עוד 390 אלף שקל. בקטנה. אבל הסיבה שבגללה הוא סבור שמגיע לו עוד, היא הדבר המעניין באמת בסיפור הזה. והיא זו שמוכיחה עד כמה מנותק כהן מחיי האנשים הרגילים, עד לאחרונה לקוחותיו במגדל שהעבירו לה מיליארדים בכל שנה כדי לממן, בין היתר, את השכר שלו.
תקשיבו טוב לטיעון ותזכרו, זה אמיתי. כהן סבור כי מגיע לו בונוס של שתי משכורות מכיוון שלכל עובד במגדל הגיע בונוס כזה על 2013. מה שכהן שוכח הוא שלא לכל עובדי מגדל יש מצנחי רחיפה מפנקים.
הוא שכח ששתי משכורות שלהם לא מגיעות ל־390 אלף שקל, ושהמענק המיוחד שאותו רוצה הדירקטוריון לתפור למידותיו לא עומד בהוראות מדיניות התגמול של החברה. אך לשיטתו של הדירקטוריון, "מן הראוי במקרה מיוחד זה לסטות מהוראות מדיניות התגמול ולהעניק את המענק לכהן". כהן אתמול, אייל לפידות שלשום. לכולם מכנה משותף. לוקחים כשאפשר ולא כשצריך.
יונל כהן צילם: אוראל כהן
