זיסר הפסיד בעליון: ביהמ"ש דחה הערעור של אירופה ישראל למינוי כונס לבקשת הפועלים
הערעור הוגש לאחר שביולי האחרון שופט המחוזי, איתן אורנשטיין, קבע כי הוא מקבל את בקשת בנק הפועלים למימוש השיעבוד על מניות אלביט, על רק חובותיה של אירופה ישראל בהיקף של כמיליארד שקל. שופטי העליון ציינו כי "המחוזי לא הותיר אבן שלא נהפכה בטרם קבע את שקבע"
- זיסר לעליון: אין צורך במינוי כונס למניות אלביט הדמיה
- הפועלים יקבל 3% מאלביט הדמיה תמורת דחייה של 3 שנים
- הכונס על זיסר: "משרת מניעים שטובת הכינוס אינה אחת מהם"
החברות, באמצעות עו"ד שלום גולדבלט, ערערו על קביעה זו, ומשכך ועד להכרעה בערעור, עוכב ביצוע ההחלטה ועו"ד ארדינסט, לא יכול היה לפעול בחברות ככונס נכסים. טענתה המרכזית של אירופה ישראל בערעור הייתה כי לבנק הפועלים אין עילה מוצדקת לדרןש מינוי כונס למניות אלביט הדמיה שהוחזקו על ידיה. "בנק הפועלים", אמר עו"ד גולדבלט במהלך דיון שהתקיים בחודש שעבר, "מתנהל בתיק הזה בחוסר אכפתיות, שלא לומר ברשלנות".
בסופו של יום, ציין הרכב השופטים, כי מסקנתם היא כי אין להתערב בקביעות, "אף שבאי כוח החברות טענו בכישרון רב ועשו כל שביכולתם כדי לשנות את התוצאה".
"פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו יסודי ומנומק היטב, הן עובדתית והן משפטית", נכתב עוד. "ניכר בפסק הדין כי בית המשפט היה מודע היטב להשלכות הקשות של קבלת תביעת הבנק על החברות, ומשכך לא הותיר אבן שלא נהפכה בטרם קבע את קבע. לא מצאנו עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי".
באשר לטענות החברות כי בנק הפועלים נהג בחוסר תום לב, ציינו השופטים כי אין חולק כי אכיפת שעבוד צף והעמדת כלל החוב לפירעון מיידי הינה "סעד דרסטי בעל השלכות קשות, אשר ראוי שהנושה המובטח (בנק הפועלים, זש"ל) לא יפעילו בקלות דעת אלא ינקוט קודם לכן במידת האפשר בפעולות מידתיות יותר". לדברי השופטים, במישור העקרוני מוטלות על הנושה המובטח לנהוג בהגינות, בתום לב ובזהירות בפעולות שהוא נוקט כנגד חייב "ובוודאי בפעולה מסוג זה שהשלכותיה קשות". "השאלה", כך לפי פסק הדין, "היא כמובן כיצד תתורגמנה חובות אלה לחייב המעשה ובאילו מקרים ייחשב הנושה המובטח כמי שהפר אותן. בסופו של יום הגענו למסקנה כי המקרה דנן אינו המקרה המתאים לליבון והכרעה בשאלות אלו".