הכונס על זיסר: "משרת מניעים שטובת הכינוס אינה אחת מהם"

עליית מדרגה ביחסים הטעונים בין כונס הנכסים של אירופה ישראל, עו"ד גיורא ארדינסט, לבין בעל השליטה לשעבר מוטי זיסר. במסמכים שהגישו השניים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בימים האחרונים הם תוקפים זה את זה ישירות. "הכונס מפריח עובדות וטענות ללא בדיקה וביסוס", טוען זיסר, וארדינסט משיב: "הוא משרת מניעים שטובת הכינוס אינה אחת מהם". 

חברות מנתקות פעילות

בחודש שעבר הגיש ארדינסט, את הדו"ח הראשון במסגרת הליך הפירוק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת לצד בקשה לפטר את עובדי החברה בשל קשיים במימון משכורתם. הדו"ח שנחשף ב"כלכליסט" אפשר הצצה לחברות הפרטיות של זיסר שהיו עד כה בצל. מי שלא היה מרוצה ממה שהתגלה מהדו"ח הוא זיסר עצמו והחברות שהיו בשליטתו העומדות כיום במרכזו של הליך הכינוס, הליך שהחל לבקשת בנק הפועלים ובא כוחו, עו"ד ארדינסט, על רקע חוב של 941 מיליון שקל של אירופה ישראל כלפיו.

בתגובה שהגישו החברות שבבעלות מוטי זיסר, באמצעות עו"ד שלום גולדבלט, הן טוענות כי הדו"ח לא משקף את המציאות. לדבריהן, אין להורות על פיטורי העובדים, שעלותם היא כ־200 אלף שקל בחודש, שכן פיטורים אלה יובילו להפרת הסכמים בין אירופה ישראל לאלביט הדמיה וכן לנזקים בתפעול החברות.

לפי החברות, אף על פי שמינוי הכונס נכנס לתוקף כבר באמצע חודש יולי, הרי שהכונס לא פעל בחברות "והחברות המשיכו לפעול, לשכור את המושכר שבו הן יושבות ולהעסיק את העובדים ללא התערבות כונס הנכסים, ומבלי שניתנו הוראות מסודרות לעניין זה".

עו"ד גיורא ארדינסט צילום: אוראל כהן

זיסר עצמו מצהיר בתצהיר שצורף למסמך שהגישו החברות כי "לצורך מימון הפעילות, הזרמתי אני ובני משפחתו כספים, לרבות לצורך התשלום לעובדים, וזאת מאחר שכונס הנכסים לא מצא לנכון לעשות דבר בעניין זה". זיסר מוסיף וטוען כי מרגע שכונס הנכסים "החליט לעשות שימוש בסמכותו" והגיע למשרדי החברות לפגישה עם סמנכ"ל הכספים ובא כוח החברות, עו"ד שלום גולדבלט, ב־2 בספטמבר, "הוא החל בהפרחת עובדות וטענות, ללא בדיקה וללא בסיס".

כך מצוין, כי בנוגע לדמי השכירות שאמור זיסר לשלם על הווילה בפתח תקווה, העומדים על 80 אלף שקל בחודש, הרי שחברת מרכזי שליטה המחזיקה בנכס, קיבלה את הכספים המגיעים לה עבור דמי שכירות עתידיים על הנכס לחמש השנים הקרובות "ולא קיים חוב שכירות".

החובה להתערב

לדברי הכונס, החברות של זיסר צברו בשנים האחרונות הפסדים משמעותיים ונקלעו לחובות בסכומים גבוהים ביותר, ו"מהבדיקות שנעשו עד כה עולה כי החברות נוהלו באופן בזבזני וכספים רבים הוצאו ללא כל הצדקה". כך, למשל, מפורט, כי בחברות "הועסק גם בנו של זיסר בתפקיד מנהל פרויקטים בשכר שהיה השני בגובהו בחברה, ועם רכב צמוד מסוג וולוו בשווי של כרבע מיליון שקל".

לפי הכונס, בנו של זיסר השתכר כ־38 אלף שקל בחודש - שכר ברוטו. פעילות החברות במתכונת זו, מוסיף ארדינסט, לא היתה יכולה להימשך וחובה היה על הכונס לעצור זאת."קשה להשתחרר מן הרושם שהתגובה שהוגשה מטעמו של זיסר לא נועדה לשרת את האינטרסים של החברות ונושיהן", מוסיף הכונס בקו תקיף, "אלא לזרות חול בעיניו של בית המשפט ולשרת מניעים שטובת הכינוס אינה אחת מהן".

ארדינסט מוסיף כי למעט פגישה אישית אחת, זיסר לא נכח באף אחת מהפגישות שערך הכונס בעניינן של החברות, אך עובדה זו אינה מונעת ממנו להגיש תצהיר "הכולל עובדות שאינן נכונות, בלשון המעטה, ושבוודאי אינן ידועות לו מידיעתו האישית". עוד לדברי הכונס, מכיוון שזיסר נמנע משיתוף פעולה ממשי עמו, הוא נאלץ להשקיע שעות עבודה ומשאבים רבים כדי להתחקות אחר נכסיהן וזכויותיהן של החברות.

מוטי זיסר צילום: שוגר דייויד

"נראה אפוא כי ביסוד טענותיו של מר זיסר לא עומדת דאגה כנה לעניינם של הנושים, אלא מדובר בניסיון להקדים תרופה למכה בכל הנוגע להתנהלותו של זיסר עצמו". בין השאר, חוזר הכונס על כך שזיסר לא שילם שכירות במשך כמה חודשים על הווילה, וטענתו של זיסר כי שילם את הסכום עומדת בסתירה למידע שקיבל ממנהל הכספים של החברות.

במקביל, אירופה ישראל ערערה אתמול באמצעות עו"ד שלום גולדבלט על החלטתו של שופט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, להעביר את מימוש הווילה של זיסר בפתח תקווה לכינוס נכסים תחת ניהול בנק לאומי. "בית המשפט המחוזי", נכתב בערעור, "היה מנוע מלכתחילה מלדון בבקשה שהונחה על שולחנו, שכן לבנק הפועלים אין כל זכות עמידה לעתור למבוקש ודינה היה להידחות על הסף".