האינדונזים בדרך לכבוש את ירושלים

כבר היום פוגשים קבוצות תיירים אינדונזים בירושלים, אבל פוטנציאל התיירות של אינדונזיה עצום, וכלכלני הרשות הפלסטינית סבורים שענף התיירות אמור להיות מרכזי בכלכלה המקומית.

הפלסטינים מדווחים על כך שכ־20% מכוח העבודה הפלסטיני שלהם (כולל זה שנמצא במזרח ירושלים) מועסק בשירותי התיירות השונים. כוח זה תורם כ־15% לתמ"ג הפלסטיני (לעומת 5% המועסקים בתיירות בישראל, התורמים כ־2% לתמ"ג).

מפגינים נגד בנייה ישראלית בשטחים צילום: רויטרס

מקום קברו של משה רבנו שווה הרבה כסף

על רקע זה יש לראות את טקס השקת תוכניות הפיתוח של מתחם נבי מוסא מדרום ליריחו שהתקיים זה מכבר בהשתתפות ראש הממשלה חמדאללה, אנשי מינהל הפיתוח של האו"ם ובכירי הממשלה הפלסטינית.

נבי מוסא, מקום קברו של משה רבנו על פי המסורת המוסלמית, אמור לחזור ולמלא את תפקידו ההיסטורי: תחנה ראשונה של עולי הרגל הבאים מהמזרח לעלות לירושלים, לאל־אקצה. מדובר במבנה רחב ידיים ומוקף חומה, בן מאות שנים, ובו עשרות חדרי אירוח לעולי רגל, שמנוהל על ידי הוואקף של ירושלים. בתקופת המנדט הבריטי שימשו התהלוכות והחגיגות השנתיות של נבי מוסא, המתקיימות באביב, כמוקד להתקפות על השלטון הבריטי והיישוב היהודי.

המוסלמים מהמזרח, בעיקר מאינדונזיה, מלזיה, ופקיסטן, אמורים לחצות את הירדן ליד יריחו, או לנחות בשדה תעופה בינלאומי שהרשות הפלסטינית מתכננת לבנות בבקעת הורקניה במדבר יהודה, כמה דקות נסיעה מנבי מוסא.

העתיד הפוליטי יכריע את הכלכלה הפלסטינית

בישראל מכירים את התוכניות, שמשתלבות בחלקן עם המתווה של ג'ון קרי, ויש לכך התנגדות. לכן בשבועות האחרונים גברו התקריות סביב הדרך העולה מהירדן ומיריחו למזרח ירושלים.

אם תתחיל בנייה ישראלית בשטח E1 המרחיב צפונה את מעלה אדומים, היישוב היהודי הגדול ביותר בגדה, אזי עולי הרגל המוסלמים שיעלו מיריחו לירושלים יצטרכו לעבור בתחומי עיר יהודית גדולה. בנייה כזאת תנתק את הרצף הפלסטיני מצפון הגדה לדרומה.

לפני חודש וחצי עלו כ־200 צעירים פלסטינים לגבעה אחת ב־E1 והקימו עליה מאחז בשם באב אל־שמס, שהסיסמה שנישאה בו היתה: "זה השער לעמידה האיתנה ולשיבה לירושלים". הדברים ברורים: העתיד הפוליטי של האזור יכריע גם את גורלה של הכלכלה הפלסטינית.