יצאנו לסיבוב בחו"ל. תכף נשוב
מנהלים בכירים שיצאו בעצמם לעבוד באירגונים בינלאומיים בחו"ל מאמינים שזה הדבר הכי טוב שעשו לקידום הקריירה והארגון שלהם. הם אף מעודדים עובדים לצאת לרילוקיישן, אבל לא הכל ורוד במעבר לעבודה בארץ זרה
חלום הרילוקיישן. לצאת קצת "להתאוורר" כמה שנים בחו"ל, לעבוד בעבודה טובה, להרוויח יותר כסף, להיחשף לתרבות אחרת, ליצור קשרים, להעניק לילדים הזדמנות ללמוד שפה, להתקדם בקריירה. הרבה ישראלים חולמים על מעבר לחו"ל לכמה שנים לשם עבודה, עבור רבים זו באמת הזדמנות, אבל לא תמיד המציאות דומה לחלום.
- מתכננים רילוקיישן? קבלו את הערים הטובות בעולם
- הזדמנות לרילוקיישן? חברות טכנולוגיה בארה"ב מקדמות חוק להעסקת זרים
- 10 סימנים לכך שהעובד שלכם מתכוון לעזוב
ישנם מנהלים בכירים, ישראלים שחיו בעצמם כמה שנים בחו"ל שמאמינים שהחוויה הזו היא הדבר הכי טוב שעשו לקידום הקריירה שלהם. הם אף מעודדים עובדים שלהם לצאת לרילוקיישן במטרה שיחזרו עם ידע וקשרים שייתרמו לאירגון. עם זאת, לא הכל ורוד ברילוקיישן, ישנם קשיים שלא כל כך אוהבים לדבר עליהם. החל מבעיות הסתגלות, למידת שפה ובדידות ועד מחנק כלכלי מכיוון שצריך להסתדר עם משכורת אחת וקושי במציאת עבודה כשחוזרים לארץ.
"אנשים עוזרים לאנשים. לא ארגונים עוזרים לארגונים"
אהרון מנקובסקי צילום: יורם רשף גיל גולן, מנהל מרכז הפיתוח וההשקעות של ג'נרל מוטורס בישראל שהה בארה"ב, במישיגן, שמונה שנים וחזר להקים את מרכז הפיתוח בישראל. הוא מאמין שהשנים שבילה בחברה בחו"ל הן אלו שהכשירו אותו להיות המועמד המתאים ביותר לתפקיד. "למעשה בזמן שעשיתי שם היכרתי את האירגון בצורה מעולה, כולל קורסי מנהלים שעשיתי במדינות שונות בתוך ארה"ב, הבנה של תהליכים והכרה של אנשים בתוך הארגון", הוא אומר. מנהל שלוחה של ארגון בינלאומי בישראל חייב שתהיה לו הבנה עמוקה של הארגון בשילוב היכרות עם התרבות הישראלית ולכן, לדעתו של גולן, צריך שיהיה ישראלי ששהה מספר שנים בתוך הארגון בחו"ל. ג'נרל מוטורס מעודדים שליחת ישראלים לתקופות של בין שלושה ל-18 חודשים לארה"ב. לדבריו, כולם יוצאים נשכרים מכך למרות שזה עולה לארגון יותר כסף.
"בסופו של דבר אנשים עוזרים לאנשים, לא ארגונים עוזרים לארגונים. כדי להגיע לאנשים צריך "פייס טיים" - זמן אמיתי ואיכותי עם הקולגות שלך. את הזמן הזה יוצרים רק כשיושבים יחד אחרי העבודה על בקבוק בירה. הזמן הפורמאלי והלא פורמאלי שמבלים באופן אישי הוא זה שעושה את ההבדל בכימיה בין אנשים, ביצירת חברות", אומר גולן.
אלי רוזנר, מנהל הפיתוח של NCR בישראל התגורר בארה"ב 24 שנים, חזר לפני כחצי שנה לתפקידו הנוכחי ולדבריו עדיין לומד את תרבות ההייטק בישראל. כאשר עובד יוצא לרילוקיישן בחו"ל הוא נחשף לסביבת עבודה בחברות גלובליות, לומד איך מתנהגים מבחינה תרבותית ועסקית ולומד מתודולגיות ניהול שונות. "לדוגמא, החברות הישראליות מאוד חדשניות, עובדות בקצב מאוד מהיר ופותרות משברים במהירות. הייתרון של אדם ששהה תקופה מסויימת בארה"ב הוא שהוא יכול לשלב את זה עם תרבות ניהולית ששמה יותר דגש על תכנון ושליטה ביעדים רחוקי טווח של החברה", הוא אומר. השנה ב-NCR העבירו עשרה עובדים לחו"ל לרילוקיישן. מדובר באנשים שחייבים להיות קרובים פיזית לפרוייקט, לחיות בקרבת הלקוח וכן כאלו שהחברה מעוניינת שילמדו ויצברו ניסיון ויחזרו לתפקידי ניהול. "אחת המשימות שלי היא להקים דור של מנהלים שיוכלו להתמקם בחברות גלובליות", אומר רוזנר.
גיל גולן צילום: שאולי לנדנר
תכף נשוב?
יציאה לרילוקיישן יכולה להוות הזדמנות לצמיחה אישית ומקצועית, חוויה לכל החיים, אבל לא הכל זוהר בחיים בחו"ל. בסופו של דבר, אנשים מתמודדים עם קשיים ואתגרים שלא כל כך אוהבים לדבר עליהם. ישנם כאלו שיוצאים לשלוש שנים וחוזרים אחרי כמה חודשים, יש זוגות שלא שורדים את המעבר וישנם עובדים שנשארים בחו"ל בין אם מתוך רצון או מתוך הכרח מכיוון שהם לא מצליחים למצוא עבודה בארץ.
"הקושי הכי גדול הוא באי הוודאות. אתה נכנס לסביבה שאתה לא מכיר, גם מבחינה טכנולוגית, גם תרבותית, גם מבחינת נהלים", אומרת אורלי מיליצר מנהלת צפון בקבוצת נישה, חברה להשמה בהייטק. לדבריה, לישראלים יש אופי של 'מסתדרים', יחסי העבודה כאן מאוד לא פורמאליים. זה מאוד שונה בחו"ל ולכן להרבה ישראלים לוקח זמן להשתלב.
מלבד קשיי ההסתגלות של העובד, ישנם גם קשיים של בני הזוג. במקרים רבים בני הזוג מתפטרים מעבודתם, קוטעים את הקריירה וצריכים למצוא עבודה בארץ זרה. בנוסף, במקרים שבהם אין לבן הזוג אפשרות לעבוד, המשפחה צריכה להסתדר עם משכורת אחת שבארצות מסויימות לא מספיקה.
כאשר המעבר לחו"ל נעשה באופן עצמאי ולא בחוזה עם חברה ששולחת את העובד לחו"ל הסיכונים גדולים יותר. מיליצר מספרת על מועמד שמצא עבודה בסין, הוא ובת זוגו התפטרו מהעבודה, מכרו את הבית ואת האוטו ובסופו של דבר בחברה בסין הודיעו להם שהחוזה מבוטל.
רילוקיישן. לא הכל ורוד צילום: בלומברג
משפחות שעוזבות לחו"ל צריכות להתמודד גם עם קשיי ההסתגלות של הילדים אבל גם עם העובדה שאין משפחה או חברים שיכולים לעזור. מעבר לגעגועים לארוחות שישי, מי שעובר לגור בחו"ל עוזב בעצם את כל העוגנים שלו, המעגלים החברתיים והמשפחתיים. זה מלווה הרבה פעמים גם בבדידות. הקשיים גורמים לכך שיש כאלו שנוסעים לכמה שנים וחוזרים אחרי כמה חודשים. "זה נפוץ יותר במזרח הרחוק, בהודו או סין. במשפחות שעוברות לשם בדרך כלל הנשים לא מסתדרות. אין שם קהילה ישראלית, השוני התרבותי הוא רב יותר והמקרים בהם לא משלימים את תקופת הרילוקיישן רבים יותר" אומרת מיליצר. מן הצד השני ישנם הישראלים שנוסעים לשנה או שנתיים ובסופו של דבר נשארים בחו"ל ולא חוזרים.
אלי רוזנר צילום: ישראל שם טוב
הפחד מ"בריחת מוחות" לא תקף כאשר מדובר בתעשייה אומר מנקובסקי. "תעשיית ההייטק הישראלית נולדה מאנשים כמו גיורא ירון, בני לנדא ואביגדור וילנץ שבתחילת הדרך עבדו בארה"ב בחברות גדולות. ישנם מדענים שבגלל שאין להם תנאים בארץ עוברים לחו"ל, אבל זה סיפור אחר מאשר אנשי עסקים או אנשי טכנולוגיה שחיים תקופה מסוימת בארץ אחרת", הוא אומר. גם מבחינת החברות ששולחות אנשים לרילוקיישן קיים תמיד סיכון שאותם עובדים לא יחזרו. "אלו לא תמיד חדשות רעות, כי זה יכול להיות טוב לכולם. אני לא רואה חיסרון בלשלוח מישהו, לתת לו את הניסיון ואת האפשרות לחזור לפה ולהתקדם", אומר רוזנר.
עבור מי שמחליט לחזור לארץ בתום התקופה, החזרה עשוייה להיות בעייתית. רוזנר מספר שהחזרה אחרי 24 שנים בארה"ב היא "חוויה מעורבת" וכי קיימת תקופה של הסתגלות גם בישראל. הוא חזר עבור תפקיד מוגדר אבל ישנם כאלו שחוזרים וצריכים לחפש עבודה. "ברגע שחברה גלובלית שולחת אותך לחו"ל הרבה פעמים היא גם יכולה לקלוט אותך חזרה", אומרת מיליצר. החזרה קלה יותר עבור ישראלים שעבדו בחברות בינלאומיות גדולות ומוכרות מאשר לאלו שעבדו בתפקידים שהם לא בדיוק המשך ישיר של הקריירה שלהם. בארץ יש גם פחות הזדמנויות ומי ששהה הרבה שנים בחו"ל מתקשה לחזור ולמצוא תפקיד מתאים בארץ. "למשל מהנדסי תוכנה שעשו רילוקיישן לפני הרבה שנים מרוויחים הרבה מאוד כסף והתקדמו לעמדות בכירות, בשבילם זו תהיה ירידה משמעותית בשכר ויהיה להם מאוד קשה למצוא תפקיד שהוא מספיק בכיר", היא אומרת.
