$
בארץ

פרסום ראשון

ועדת לוקר תבחן מודל להחלפת הפנסיה של פורשי צה"ל במענק פרישה חד-פעמי

מדובר בהצעה של פרופ' אשר טישלר לפיה במקום שהצבא יעניק פנסיית גישור לעשרות שנים לאנשי הקבע הפורשים, הוא יעניק להם מענק חד פעמי בגובה משתנה. משרד האוצר שהתנגד להצעה, שוקל אותה כעת מחדש

שאול אמסטרדמסקי 09:0230.03.14

מודל הפנסיה הצבאית עומד להיבחן מחדש במסגרת ועדת יוחנן לוקר שתדון בכל מרכיבי תקציב הביטחון. ל"כלכליסט" נודע כי המודל המשמעותי ביותר שעומד להיבחן במסגרת הוועדה הוא מודל שהציע פרופ' אשר טישלר, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

המודל קובע כי במקום שהצבא יעניק פנסיית גישור לעשרות שנים לאנשי הקבע שפורשים מצה"ל - מיום פרישתם ועד גיל הפרישה הכללי במשק - הצבא יעניק להם מענק חד פעמי בגובה משתנה. את המודל הציע טישלר במסגרת ועדה שעמד בראשותה לפני שלוש שנים, שהוקמה ביוזמת שר הביטחון דאז אהוד ברק. משרד האוצר פסל אז את המלצות הוועדה, ובעיקר את ההמלצה הזו, אולם כיום נושבת רוח חדשה באגף שמביעה נכונה משמעותית לבחון את המודל ברצינות. 

 

במסגרת מסקנות הוועדה, כתב טישלר כי לצה"ל ולמשרד האוצר דווקא יש תמריץ להקטין את גיל הפרישה של אנשי הקבע, ולא להעלות אותו, בהנחה שאנשי הקבע יקבלו מענק חד פעמי ולא פנסייה חודשית קבועה. זאת משום שהמענק יהיה נמוך יותר ככל שגיל הפרישה מוקדם יותר, שכן הוא יחושב לא רק לפי הוותק של איש הקבע בשירות הצבאי, אלא גם לפי הסיכוי שלו למצוא עבודה בשוק הפרטי לאחר פרישתו. ככל שהוא פורש מהצבא בגיל מבוגר יותר, כך הסיכוי שלו להשתלב במעגל העבודה בשוק הפרטי נמוך יותר, ולכן המענק שהמדינה תצטרך לשלם לו יהיה גבוה יותר. לכן, מטעמים כלכליים, מוטב למדינה לשחרר את הקצינים בגיל מוקדם יותר (דבר שגם הצבא מעוניין בו). העובדה שבמשרד האוצר מוכנים לשקול את המודל ברצינות מעידה על תפיסה חדשה באוצר, שכן עד לאחרונה המגמה באוצר הייתה להעלות את גיל הפרישה של אנשי הקבע בלבד.

 

על מי יחול המודל אם יתקבל? רק על קצינים ונגדים שהצטרפו לקבע אחרי ינואר 2004. כל מי שנכנס לקבע עד לאותו תאריך זכאי מהמדינה לפנסיה תקציבית מיום פרישתו מהצבא (גם לאנשי קבע שעדיין נמצאים בצה״ל ועוד לא פרשו). קצינים ונגדים שנכנסו לקבע אחרי ינואר 2004 חוסכים לפנסיה כמו יתר העובדים במשק, אבל עם סייג אחד חשוב - שבו אמור לטפל המודל החדש. אנשי הקבע האלה יהיו זכאים לפנסיית גישור מטעם המדינה כשיפרשו מהצבא. למעשה, מדובר בפנסיה תקציבית לכל דבר ועניין, על חשבון משלם המסים, מיום הפרישה מהצבא ועד לגיל הפרישה הכללי במשק. למשל, איש קבע שיפרוש בגיל 47, אחרי קריירה צבאית של 26 שנה, יקבל פנסיית גישור מהמדינה למשך 20 שנה, עד להגיעו לגיל 67, אז יתחיל לקבל פנסיה מקרן הפנסיה האישית שלו. גובה פנסיית הגישור יהיה זהה לגובה הפנסיה העתידית שלו מקרן הפנסיה האישית.

 

פרופ' אשר טישלר. הצעה ישנה-חדשה פרופ' אשר טישלר. הצעה ישנה-חדשה

 

חיסכון של מאות אלפי שקלים למדינה עבור כל פורש

 

על פי המודל, המענק יעמוד על כמיליון שקל בממוצע לכל פורש. במודל הנוכחי, לשם השוואה, מי שיפרוש אחרי 26 שנות וותק בשירות הצבאי, בהנחה שהשכר שלו הוא בסביבות 10,000 שקל בממוצע (אם משקללים גם נגדים וגם קצינים), יכול להגיע לפנסיה של 6,000 שקל לחודש לפחות. כלומר, אם הוא היה מקבל פנסיית גישור מהמדינה עד שהיה מגיע לגיל הפרישה הכללי במשק, העלות למדינה הייתה עומדת על כ-1.4 מיליון שקל. המודל שמציע טישלר חוסך למדינה כ-400 אלף שקל בדוגמא הזו וככל שהשכר גבוה יותר, כך החיסכון למדינה יהיה גבוה יותר.

 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט על הקמת הוועדה במסגרת החלטת הקבינט הביטחוני מחודש אוקטובר האחרון. אז, בתמורה לתוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציב משרד הביטחון, הוחלט על הקמת ועדה ציבורית לבחינת כל מרכיבי תקציב הביטחון.

 

לפני כמה חודשים הוחלט כי בראש הוועדה יעמוד המזכיר הצבאי לשעבר של נתניהו, האלוף (במיל') יוחנן לוקר (ואחיו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהווה הראל לוקר).

 

עוד יהיו חברים בוועדה: יוצא אגף התקציבים ומנכ"ל אקסלנס לשעבר דוד ברוך, מנכ"לית מגדל אחזקות ביטוח הטריה ענת לוין, ראש אגף התכנון בצה"ל לשעבר אלוף (במיל') גיורא איילנד, וכן מי שהיה במשך שנים מנכ"ל חברת התעשייה הביטחונית יוסי אקרמן. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x