אינפלציה חקלאית

החורף הקשה בארה"ב כמו גם המתיחות בין רוסיה לאוקראינה הביאו לכך שמאז תחילת חודש פברואר נרשם זינוק במחירי הסחורות החקלאיות בעולם. כך לדוגמא מחיר התירס עלה ב-10%, מחיר החיטה ב-24.1%, מחיר הקפה ב-51.3% ומחיר הסוכר ב-17.5%. 

עליות אלו מעלות באופן מידי חששות מהתייקרות מחירי המזון בישראל אך מהסתכלות היסטורית אנו מגלים כי לא תמיד עלייה במחירי הסחורות מלווה בעלייה במחירי המזון. יצרניות המזון שמודעות לתנודתיות במחירי הסחורות לא ממהרות בד"כ להעלות או להוריד מחירים כיוון שהן מחזיקות במלאים אשר מאפשרים להן ל"החליק" את המחיר התנודתי.

בנוסף, מרכיב חומר הגלם בעלות המזון הינו יחסית נמוך ולעדכון המחיר לצרכן ישנה עלות מסוימת (Menu Cost) כך שלמעשה עליות זמניות במחירי הסחורות לא מלוות לרוב בעליות במחירים לצרכן. יחד עם זאת, כאשר עלות חומרי הגלם גדלה בשיעורים דו-ספרתיים כפי שקרה בחודשיים האחרונים, מבצעות יצרניות המזון עדכוני מחירים ולכן סביר להניח שארוחת הבוקר של כולנו הולכת כנראה להתייקר.

צילום: shutterstock

מעבר לראייה הצרה של כל אחד מאתנו, עליית מחירי המזון משפיעה כמובן גם על האינפלציה במשק. מכיוון שבחודשים האחרונים נדמה היה שסביבת האינפלציה במגמת ירידה, חשוב לבדוק עד כמה השפעה זו משמעותית והאם צריך לשנות את תחזיות האינפלציה. לפי הניתוח שערכנו, כל עלייה של 10% במחירי הסחורות החקלאיות (כשהם נקובים בשקלים) מתורגמת לעלייה של 1.3% בסעיף המזון במדד, על פני כשלושה רבעונים. כפי שציינו מעלה, עליות זמניות במחירי הסחורות החקלאיות לא תורגמו לעליות במחירי המזון.

מכיוון שמאז פברואר עלה מדד מחירי הסחורות החקלאיות ב-19%, משמעות הדבר היא שאם מחירי הסחורות החקלאיות יוותרו ברמתן הנוכחית, מחכות "בקנה" עליות פוטנציאליות במחירי המזון בסך של כ-2.5%. מכיוון שסעיף המזון מהווה כ-14% מהמדד כולו, עליות אלו לבדן עשויות לתרום 0.4% לאינפלציה בשנה הקרובה.

האם הלחצים האינפלציוניים המגיעים מכיוון מחירי המזון עשויים לייצר לחצים בבנק ישראל להעלות את הריבית? סביר להניח שלא. בנק ישראל, כמו לא מעט בנקים מרכזיים אחרים בעולם, נותן משקל נמוך יותר בהחלטותיו לאינפלציה הנובעת מעלייה במחירי הסחורות בעולם. הסיבה לכך היא שכלי הריבית, בו משתמש בנק ישראל ליישום המדיניות המוניטרית, פועל על צד הביקושים. כשהאינפלציה היא של ביקושים, העלאת ריבית תוריד את הביקושים, תצנן את המשק ותוריד את האינפלציה. כשהאינפלציה היא של היצעים, העלאת הריבית לא תשפיע על מחירי הסחורות אך עדיין תוריד את הביקושים למרות שאלו לא הבעיה ותגרור האטה במשק על אף שמקור האינפלציה הוא חיצוני.

מעבר לכך, יש לא מעט גורמים אחרים במשק שמייצרים לחצים לאינפלציה נמוכה. בין גורמים אלו נציין את השקל החזק שמוזיל את מחירי היבוא, את ניסיונות הממשלה להקל על יוקר המחיה דרך רפורמות בתחומים שונים (תעופה, מזון, רכב וכו') ואת הגידול האיטי למכאיב בשכר הריאלי. לכן, גם אם מחירי המזון אכן יעלו וידחפו מעט את האינפלציה כלפי מעלה, זו עדיין צפויה לעמוד סביב מרכז יעד המחירים של בנק ישראל (2% בשנה). בהיעדר לחצים אינפלציוניים משמעותיים, ובהינתן שהריביות בעולם צפויות להיוותר אפסיות, לא סביר שהריבית המקומית תועלה במהלך השנה הקרובה. יתרה מכך, אם מגמת התחזקות השקל תימשך, בהחלט ייתכן כי הריבית תופחת פעם נוספת בחודשים הקרובים.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של פסגות.