פלוג: הגידול באשראי לדיור מגדיל הסיכונים ללווים ולבנקים

הגידול באשראי לדיור מגביר את הסיכונים הנשקפים גם ללווים וגם למערכת הבנקאות. על רקע זה המפקח על הבנקים נקט בשנה החולפת צעדים נוספים במטרה לצמצם סיכונים אלה. כך כותבת נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג במכתב המצורף לדו"ח בנק ישראל לשנת 2013, שמסרה היום (ב') לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת.

מהנתונים שמפרטת פלוג במכתבה מתברר כי בשנת 2013 עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור ריאלי של 6%, והשלימו עלייה ריאלית מצטברת מאז שנת 2008 של כ- 60%.

יחד עם זאת, מציינת פלוג כי בכל אחת משלוש השנים האחרונות היה מספר התחלות הבנייה גבוה במקצת מתוספת הדירות הנחוצה, וכי קצב גבוה זה נשמר גם בשנה החולפת. בנוסף לכך, בשנת 2013 חלה גם עלייה במספר הדירות שבנייתן הושלמה. לדבריה, אם קצב התחלות הבנייה יישאר ברמתו הגבוהה ויכלול גם את אזורי הביקוש, יהיה בכך כדי לתרום להפחתת הלחץ בשוק הדיור, לייצוב מחירי הדירות ואף להוזלתם.

במכתב, עונה פלוג גם לטענות לפיהן מדיניות הריבית הנמוכה שמנהיג בנק ישראל תרמה לעלייה במחירי הדירות. לדבריה, המדיניות המוניטרית הוסיפה להתמקד בשנה החולפת בתמיכה בפעילות הכלכלית במשק ובשמירה על היציבות הפיננסית. "מדיניות זו", כותבת נגידת בנק ישראל במכתבה, "שיקפה ראייה רחבה של ההיבטים הכלל-משקיים הנוגעים לרמת הריבית".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: עומר מסינגר

בהמשך מכתבה, חוזרת נגידת בנק ישראל על האני מאמין הכלכלי שלה, שאותו פירטה לראשונה בנאום ההשבעה שלה בבית הנשיא: לא מספיק להגיע לשיעורי צמיחה גבוהים, אלא צריך לשאוף לכך שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה, כדי לתמוך בצמצום העוני ואי השוויון בחלוקת ההכנסות. במכתב, מציינת פלוג כי בטווח הארוך יהיה על המדיניות הכלכלית להתמודד עם אתגר כפול: להבטיח כי צמיחת המשק תהיה בת-קיימא, ולדאוג לכך שהצמיחה תהיה מכלילה. לשם כך יהיה, לדבריה, על מקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי לפעול להגדלת פריון העבודה במשק, להעמיק את שילובן של האוכלוסיות הממעטות להשתתף בשוק העבודה, ולפעול לכך שפירות הצמיחה יגיעו לשכבות אוכלוסייה רחבות ככל האפשר. כדי להשיג שני יעדים אלה, כותבת פלוג, יש לשפר את רמת החינוך לכל מגזרי האוכלוסייה, להרחיב ולהעמיק את ההשתלבות בשוק העבודה ולהגביר את התחרות במשק. הגברת התחרות תסייע גם להפחתת יוקר המחייה ולשמירה על רמה נאותה של שירותים ציבוריים.

את מכתבה מסיימת הנגידה פלוג בקריאה לאמץ את המלצתה של קרן המטבע הבינלאומית, להקמת ועדה ליציבות פיננסית. הוועדה המתוכננת, שבה ישתתפו בנק ישראל ומשרד האוצר, תתמקד ביציבותה של הפיננסית של המערכת בכללותה והיא אמורה להגביר את שיתוף הפעולה בין רשויות הפיקוח השונות על הפעילות בשוק ההון - המפקח על הבנקים, אגף שוק ההון באוצר והרשות לניירות ערך.

הדו"ח ממליץ להעלות את גיל הזכאות של נשים לקצבת זקנה ולצמצם את ההצמדות למדד.

הדו"ח השנתי עצמו סוקר באריכות את ההתפתחויות הכלכליות שנרשמו בשנה החולפת בענפי המשק השונים, ובחלק מהמקרים מלווים מחבריו את דבריהם בהמלצות למדיניות שבה צריכה לדעתם לנקוט הממשלה. פרק מיוחד בדו"ח מוקדש הפעם לנושא הפנסיה. לדברי כלכלני בנק ישראל, לנוכח העלייה בתוחלת החיים בארץ, ולנוכח העובדה שגיל הזכאות של הנשים בישראל לקצבת זקנה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD, נראה שהעלאת גיל הזכאות של נשים לקבלת הקצבה היא הדרך הראויה לצמצם את הגידול הצפוי בסעיף זה בהוצאות הציבוריות. בנוסף לכך, כדי להתמודד עם העלייה בתוחלת החיים, חשוב לדעתם גם לחזק את התמריצים, הן לנשים והן לגברים, להישאר בשוק העבודה. לדעתם, ניתן לעשות זאת למשל על ידי הגדלת התוספת בגין דחיית תשלום הקצבה.

פרק נוסף מוקדש בדו"ח לקשר שבין ההצמדה לאינפלציה. לדבריהם, הצמדה אוטומטית ומלאה עשויה להפוך כל זעזוע במחירים לעליית מחירים מתמשכת, וכך לייצר אינפלציה שמאלצת את קובעי המדיניות הכלכלית לנקוט במדיניות מוניטרית אגרסיבית יותר כדי להשיג את יעד האינפלציה. בנוסף לכך, כאשר האינפלציה נמוכה, מנגנוני ההצמדה מניבים תועלת נמוכה ואף שלילית. בשל סיבות אלה ממליץ בנק ישראל להוסיף ולצמצם את היקף ההצמדות, כאשר האינפלציה מתייצבת ברמה נמוכה. המלצת הבנק היא לצמצם את ההצמדות גם מבחינת התדירות וגם מבחינת ההיקף, ולעשות זאת במיוחד בתחומים שבהם מנגנון ההצמדה עלול ליצור עיוותים.

מחירי הדירות עלו משנת 2008 ב- 82%

בנושא שוק העבודה, קובעים מחברי הדו"ח כי התקבצות האוכלוסייה והתעסוקה במטרופולין תל אביב מהווה שיווי משקל שאינו נוטה להשתנות ללא התערבות ממשלתית. זאת בעיקר בשל העובדה שבפריפריה יש מעט משרות איכותיות, וזהו אחד החסמים העיקריים למעבר של אוכלוסייה משכילה לאזורים אלה. לדבריהם, כדי לעודד את פיזור האוכלוסייה, יש ליצור לחברות ולעובדים מוקדי משיכה בפריפריה במסגרת פתרון כולל.

בפרק המוקדש למדיניות הרווחה, נכתב בדו"ח בנק ישראל כי העוני על בסיס ההכנסה הכלכלית (ההכנסה מעבודה ומהון, לפני תשלום מסים) בישראל אינו גבוה. תרומת הממשלה בארץ להפחתת העוני מסתכמת רק בכ- 25%, כאשר הממוצע במדינות ה- OECD גדול הרבה יותר ומסתכם בכ- 60%. כתוצאה מכך תחולת העוני על בסיס ההכנסה הפנויה בישראל גבוהה מתחולתו ביתר מדינות ה- OECD.

בהמשך הפרק כותבים מחבריו כי ההפחתות שבוצעו במהלך העשור האחרון בקצבאות הביטוח הלאומי ובשיעורי המס הישיר תרמו להצטרפותם של עובדים חדשים לשוק העבודה. הגידול בתעסוקה הפחית את העוני בתהליך מתמשך ואיטי, לאחר שעם הפעלת צעדים אלה חלה בו עלייה חדה. לדבריהם, מענק העבודה ("מס הכנסה שלילי") יכול להאיץ את תהליך ההפחתה במימדי העוני.

היחס בין נטל המס העקיף לנטל המס הישיר בישראל הוא הגבוה במדינות ה- OECD. למדיניות מסים זו יש אומנם יתרונות מבחינת הגבייה, וכן יש לה השפעות לוואי קטנות יותר על התמריצים, אולם במקביל היא מצמצמת פחות את אי-השוויון. עוד קובעים מחברי הדו"ח כי תחולתו הגבוהה של העוני בישראל על בסיס ההכנסה הפנויה אינה משקפת חוסר יעילות בהפחתתו, אלא בחירה במדיניות לגבי חלוקה מחדש של ההכנסות שמשמעותה נטל מס ותשלומי העברה נמוכים יחסית.