"מאז תקופת בן גוריון לא היה חלון הזדמנויות כל כך חשוב"

"מאז תקופת בן גוריון לא היה חלון הזדמנויות כל כך חשוב כמו זה שאנחנו עדים לו היום. חייבים להקים מיידית מטה פעולה עם סמכויות שיקבע סדרי עדיפויות", כך אמר היום (ג') אברהם קוזניצקי, בעל השליטה ויו"ר קבוצת מנרב על המהלכים שמתרחשים כיום בנגב בפאנל שנערך בוועידה הכלכלית המרכזית של הנגב.

לדברי קוזניצקי ישנו צורך כיום בהקמת גוף שינתב את ההשקעות בנגב ויקבע סדרי עדיפויות: "צריך גוף שיקבע האם תחבורה לפני נדל"ן או נדל"ן לפני בריאות, אז נעשה קצת פחות טעויות. זה ניתן לבצע אם נפעיל את המוח היהודי שלנו".

עוד קודם לכן אמר קוזניצקי שיש צורך ב-300-400 אלף עובדים זרים כדי לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לעיר הבה"דים שנקבעו לתחילת 2015. "אנחנו עושים כל מה שניתן, אבל אנחנו בקצה גבול היכולת שלנו וזה עלול להיות על חשבון דברים אחרים. אני מציע שלא יבחנו אותנו. מדינת ישראל כבר אישרה לייבא עובדים זרים בעבר תפתח את השערים ובא לישראל גואל ואז לקראת 2015 נוכל לנייד חיילים ראשונים".

מימין: כתב כלכליסט, ליאור גוטמן, אברהם קוזניצקי, אמיר לזר, פרופ' רבקה כרמי וציון אמסלם צילום: נמרוד גליקמן

אמיר לזר, ראש מערך המשכנתאות בבנק לאומי אמר שהוא מזהה בעיה במספר היחידות לרכישה והשכרה באזור הדרום ביחס לביקוש: "אנחנו מזהים נהירה של לא מעט אוכלוסיות, לאו דווקא בגלל שהם מוצאים עבודה, אלא בגלל שהם מתקשים לרכוש דירות במרכז. המחירים בבאר שבע עלו בכמעט 80% מלפני חמש שנים. תושבי הדרום מתקשים כבר היום ברכישת דירה. כמות הדירות נמוכה יחסית כתוצאה מכשל אמיתי בתכנון ארוך טווח, שהתמקדה בבנייה בכמויות נמוכות בהתאם לביקוש המקומי. כיום יש פערים של מאות דירות, וצריך לארגן פרויקטים ארוכי טווח גם למטרת שכירות וגם רכישה".

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון אמרה שלראשונה היום יש לאוניברסיטה סיכוי להשאיר את הסטודנטים באזור הדרום. שליש מהמהנדסים בארץ למדו בבאר שבע, ועתה יוכלו להישאר ולעבוד בפארקי התעשייה, ההייטק והביוטק שמוקמים כאן. הערכה שבתוך 5-6 שנים יצטרפו 1,200 סטודנטים. נערכנו הרבה לפני שמישהו התעורר באקדמיה ולפני הוות"ת והממשלה. סיימנו בניין כיתות גדול ומעבדות , אנחנו בונים מספר מבנים שמטרתם גיוס סגל חדש, בנוסף בונים עוד מעונות. וזה עוד לפני שראינו תמיכה כלשהי".

ציון אמסלם, שותף־מנהל בסניף באר שבע ב-KPMG סומך חייקין אמר ששני מגזרים צריכים התייחסות ספציפית. "תחום השירותים יסתכם על פי הערכה ראשונית במיליארד שקל, ועל החברות לנצל ולרכוש את השירותים מחברות מקומיות בנגב. בתחום הנדל"ן - טוב יעשו הקברניטים אם יתנו מענה להשכרה וימתנו עלייה אפשרית של מחירים בנושא הדיור", סיכם.