האם טיפוח הגוף גורם לאנשים לאבד את המוסר?

רון היקר,

ההשערה שהעלית שווה בדיקה, ולי היא נשמעת הגיונית. בעבר בדקו וגילו שכשאנשים משפרים את ההיגיינה וההופעה החיצונית שלהם, הם גם מתייחסים לאחרים קצת יותר יפה. כנראה כי הטיפוח גורם להם לחשוב קצת יותר על איך שהם מצטיירים בעיני אחרים. אבל באמת, מה קורה כשהטיפוח הופך לעיסוק מרכזי ואובססיבי?

מה קורה כשהטיפוח הופך לעיסוק מרכזי ואובססיבי צילום: שאטרסטוק

על סמך מה שאתה מתאר, אפשר לנחש שאולי כשאתה מתעסק בלי סוף בגוף שלך ומגיע לתוצאות מרשימות, אז גם הסטנדרטים שלך משתנים. אנשים אחרים מתחילים להיראות לך פחות יפים, ואולי גם פחות משקיענים וחרוצים ממך. אם אתה מקדיש מחשבה לכל מה שאתה אוכל, לאיך שאתה מתעמל ולאיך שאתה נראה, ומתעסק בכל פרט, אתה גם מקדיש חלק ניכר מהמרץ שלך להתעסקות בעצמך, למה שאתה אוכל ולמתי יהיה לך זמן להתעמל, שזה יכול לגרום להתנהגות אנוכית, וגם מתחיל להסתכל אחרת על מי שלא עושים את זה ולהעריך אותם פחות. הם פחות מתאמצים, יש להם פחות שליטה עצמית, הם לא יודעים איך לאכול, הם "לא לוקחים את עצמם בידיים".

מה שמעניין זה שלאנשים יש נטייה טבעית לחשוב יותר לטווח הקצר מאשר לטווח הארוך, ויותר על עצמם מאשר על אחרים. אבל אנשים עם אובססיה למראה החיצוני שלהם עוסקים באופן פעיל במחשבה על הרגע. יכול להיות, וזו רק ספקולציה, שכאשר אתה מעסיק את המוח שלך באיך שאתה זז ומה שאתה אוכל ואיך שאתה מתקדם, פשוט יש לך הרבה פחות זמן וכוח לחשוב על אחרים. פעילות גופנית היא חשובה, אבל כל סוג של הפרזה הוא רע.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il