"העיקרון הבסיסי של הקפיטליזם חוזר: אי־השוויון רק הולך וגובר"

"אנחנו עדים לשובו של העיקרון הבסיסי של הקפיטליזם, כוח רב־עוצמה שדוחף לאי־שוויון", אומר פרופ' תומס פיקטי בראיון בלעדי שמתפרסם היום ב"מוסף כלכליסט". "אי־השוויון עלול להגיע לרמה גבוהה מאוד, והעושר עלול להיות מרוכז עוד הרבה יותר מהיום". להעמקת אי־השוויון ולריכוזיות של העושר, מוסיף פיקטי, עלולות להיות תוצאות "מבעיתות": "החשש העיקרי במצב הזה הוא האיום על תפקוד המוסדות הדמוקרטיים שלנו".

פרופ' תומס פיקטי צילום: רויטרס

האזהרה החמורה של פיקטי מטלטלת כלכלנים ומנהיגים ברחבי העולם. ספרו הטרי, "הון במאה ה־21", הפך במהירות לרב־מכר והוגדר "נקודת תפנית בתולדות המחשבה הכלכלית".

פיקטי עצמו הוכתר "הכלכלן החשוב ביותר בדורנו" והוזמן לפגישות עם צמרת ממשל אובמה. "הוא שינה לחלוטין את השיח הכלכלי", אמר עליו חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' פול קרוגמן.

פיקטי מנתח בספרו ובראיון ל"מוסף כלכליסט" את האופן שבו אי־השוויון הוא נגזרת ישירה של השיטה הקפיטליסטית עצמה, ומציג נוסחה שמסבירה מדוע במצב הנוכחי הפערים חייבים לגדול. "החוק הבסיסי של הקפיטליזם", קובע פיקטי על סמך דפוס שאותו זיהה לאורך ההיסטוריה, הוא שהתשואה על ההון גדולה יותר מקצב הצמיחה הכללי של הכלכלה.

במצב כזה בעלי ההון מתעשרים הרבה יותר מהר מכל השאר - ההון צומח מהר יותר מהשכר. "לא רק שזה לא כישלון של שיטת השוק החופשי, אלא בדיוק ההפך: ככל שהשוק מושלם יותר, כך התשואה על ההון צומחת מהר יותר מהתוצר. לא זו בלבד, אלא שההון בצמרת נוטה לצמוח במהירות גדולה אף יותר.

"החברה המערבית נסחפת לכיוון של אוליגרכיה", טוען פיקטי, ומסביר כי אנחנו חוזרים לחברה מעמדית שבה למעטים יש המון ולרבים יש מעט. במציאות הזאת, שבה להון חשיבות הולכת וגדלה, גם כספים העוברים בירושה מקבלים חשיבות מכרעת: "אצל ילידי שנות השבעים והשמונים ירושה משחקת תפקיד גדול יותר בחיים, בקריירות ובבחירות האישיות והמשפחתיות".

המחצית השנייה של המאה ה־20, פיקטי מסביר, היתה תקופה חריגה בהיסטוריה בגלל צירוף נסיבות ייחודי שיצרו מלחמות העולם. משקל ההון בכלכלה ירד, העושר התפזר בין יותר אנשים, והוא נצבר גם באמצעות עבודה ולא רק בירושה.

כעת מוכיחים הנתונים המקיפים שאסף וניתח מכל רחבי העולם כי המגמה שוב הפוכה, והיא רק מחמירה. "אם העושר של אלה שנמצאים בצמרת צומח פי שלושה מהר יותר מהכלכלה, המשמעות היא שהעושר שמרוכז בידיהם יכול להגיע לנתח של 90% או אפילו 100% מתוך כלל ההון הלאומי בלי שיישאר דבר למעמד הביניים, שלא לדבר על העניים", אומר פיקטי.