חצי מיליארד שקל: המס שלא תקבל המדינה ממכירת תנובה

העסקה למכירת השליטה בתנובה לברייט פוד הסינית נמצאת בשלבי טיוטות סופיים בימים אלה, אך היא לא צפויה להכניס למדינת ישראל אף לא שקל אחד ממיסוי הרווחים של בעלת מניותיה הזרה, קרן אייפקס, כתוצאה מהעסקה. העדר המיסוי בישראל מתבסס על תיקון לפקודת מס הכנסה שנותן פטור ממס על רווחי הון לחברות בחו"ל המחזיקות חברות בישראל.

רווח של כ־2.5 מיליארד שקל

התיקון, שנכנס לתוקפו עוד ב־2005, נותן פטור ממס על רווח הון עבור תושב חוץ או חברה הרשומה בחו"ל שמחזיק במניות של חברה היושבת בישראל, תחת כמה תנאים. ביניהם שרווח ההון לא יעשה ממפעל קבע של הקרן שיושב בישראל. קרן אייפקס היא קרן הון סיכון זרה, שהמשקיעים בה הם בעיקר גופים מוסדיים זרים, שמחזיקה בתנובה על ידי חברת החזקות ישראלית ביחד עם מבטח שמיר.

מנכ"לית קרן אייפקס, זהבית כהן צילום: רמי זרנגר

עוד בטרם רכשה אייפקס את תנובה היא היתה במגעים עם רשות המסים והגיעה ככל הנראה להחלטה מקדימה ("פרה־רולינג") מטעם הרשות בנוגע לתנאי הרכישה, ההחזקה והמכירה, אם וכאשר תתרחש. כחלק מהפרה־רולינג אישרה רשות המסים להכיר בחברת ההחזקות המשותפת של אייפקס ומבטח שמיר כחברה "שקופה", שהמיסוי על רווחיה חל על בעלי מניותיה. החברה הוקמה במקור על מנת לאפשר לשתי החברות להימנע מתשלום מס על דיבידנד על רווחיהן מתנובה.

על כן, ונוכח העובדה ש"מפעל הקבע בארץ" לא מוחזק על ידי אייפקס אלא על ידי החברה השקופה היא כן עומדת בקריטריונים הנדרשים לפטור.

תודות לאישור מראש שניתן לאייפקס על ידי רשות המסים, הרווחים הצפויים לה מהמכירה של תנובה, שהם רווחי הון, לא ימוסו על ידי רשויות המס בישראל, אלא ימוסו על ידי רשויות המס הבריטיות.

מנהל רשות המסים, משה אשר

אם כן, כמה כסף יכול היה להכנס לקופת המדינה לו היתה אייפקס משלמת מס בישראל? הרווח של אייפקס מהמכירה לברייט פוד הסינית צפוי לעמוד על כ־2.5 מיליארד שקל. אלא שכדי לרכוש את תנובה נטלו אייפקס ומבטח שמיר ההלוואה בגובה של 1.87 מיליארד שקל, כאשר חלקה של אייפקס בהלוואה הוא כ־73%. מכיוון שהריבית על ההלוואה עמדה על 5.1%, כלל עלות ההלוואה לאורך שש השנים בהן החברה בבעלותן עומדת על 417 מיליון שקל. אם מפחיתים מהרווח הצפוי לאייפקס כתוצאה מעסקת מכירת תנובה את הוצאת המימון מתקבל סכום של כ־2.1 מיליארד שקל. נוכח העובדה שמס החברות עומד על שיעור של 26.5% אייפקס היתה צריכה לשלם מס של 551 מיליון שקל.

"לעודד חברות זרות להשקיע"

"ההיגיון שעמד מאחורי התיקון", מסביר " מסביר רו"ח קובי זליכה, שותף וראש מחלקת מיסוי במשרד רואי חשבון ליאון אורליצקי, "הוא הרצון לעודד משקיעים זרים להשקיע את הונם בחברות ישראליות. אך צריך לבחון האם בפועל הן אכן משקיעות ומפתחות את החברות שבבעלותן או עושות רווח ויוצאות מהן". למרות ההיגיון שמאחורי התיקון, נוצר כאן למעשה מצב בו נמכרת חברה ישראלית, ידע ישראלי, לחברה סינית, ומדינת ישראל לא תרוויח ממנו דבר.

מנכ"ל מבטח שמיר, מאיר שמיר צילום: עמית שעל

עם זאת ראוי לציין, כי המס ששילמה תנובה בין השנים 2003 ל־2008 עמד רק על 100 מיליון שקל, בעוד שהמס ששילמה החברה בשנים 2008–2013, לאחר רכישתה על ידי אייפקס, עמד על 910 מיליון שקל. ייתכן ואייפקס כן שיפרה את תנובה, אך ייתכן ולנגד עינינו, חברה זרה, רכשה את תנובה, העלתה מחירים, מכרה חלק מרכושה כמו קרקעות, ובסופו של יום מכרה אותה למשקיעים זרים אחרים, שמעוניינים בעיקר במידע הקיים, כאשר ישראל עומדת בצד ואינה מרוויחה דבר מהעניין.

כנגד הביקורת על החוק יוצא רו"ח גידי בר־זכאי לשעבר סגן מנהל רשות המסים ואחראי על החקיקה ברשות. "מדינת ישראל מתחרה עם שאר מדינות העולם על כיסו של המשקיע הזר וכמקובל במדינות ה OECD רווחי הון ממוסים במדינת התושבות של המשקיעים, בעוד שהמדינה בה נוצר רווח ההון פוטרת את המשקיעים הזרים מתשלום מס. מדינת ישראל אומנם ייחודית ומיוחדת אבל אין לנו איזה משאב נדיר שמאפשר לנו למסות תושבי חוץ על השקעות בישראל מקום שבו כל מדינות העולם מעניקות פטור".

מאייפקס לא נמסרה תגובה.