בנק ישראל: הסכמי השכר במגזר הציבורי השפיעו על השכר במגזר הפרטי
על פי מחקר שנערך בבנק ישראל, מאז תחילת העשור הקודם הסכמי השכר במגזר הציבורי הם המנגנון האחראי לחיזוק הקשר קצר הטווח בין המשכורות בשני המגזרים
למרות שהמגזר הציבורי והמגזר הפרטי מתבססים על מנגנונים שונים כדי לקבוע את רמות השכר בכל אחד מהם, קיים קשר ארוך טווח בין המשכורות בשני המגזרים, וקשר זה התחזק במיוחד החל משנת 1999. עובדה זו מתבררת ממחקר חדש שמפרסם היום (ד') בנק ישראל. המחקר, שערך יובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק, בחן את התפתחות השכר במגזר הציבורי ואת הקשרים הקיימים בישראל בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי מאז שנת 1990.
- המרחק בין שכר המינימום לבין קו העוני מתכווץ
- "אין פסול בשכר גבוה אם הוא נובע מביצועים"
- התקדים של אורנשטיין: גם שכר סופי אינו הסוף
לדברי מחבר המחקר, בשנות ה- 90 השכר במגזר הציבורי הוא זה שהשפיע על תוואי השכר במגזר הפרטי. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שהשכר במגזר הפרטי עלה מאוד בעקבות הסכמי השכר שנחתמו במגזר הציבורי באמצע שנות ה- 90, עלייה שאף התעצמה בשנים 2000 ו-2001. לדבריו, מאז תחילת העשור הקודם הסכמי השכר במגזר הציבורי הם המנגנון האחראי לחיזוק הקשר קצר הטווח בין המשכורות בשני המגזרים, ומרבית הסכמי השכר המשמעותיים במגזר הציבורי עוקבים אחרי מגמת השכר במגזר הפרטי.
יחד עם זאת עולה מהמחקר גם כי זחילת השכר במגזר הציבורי מתאפיינת בשונות (מידת הפיזור של הנתונים) נמוכה, והיא אינה מתואמת עם השכר במגזר העסקי. בתקופה הנחקרת היו הסכמי השכר במגזר הציבורי אחראים לכשליש מסך הגידול שחל בשכר הריאלי של כלל העובדים במגזר זה, ולכמעט 40% בקרב העובדים המתמידים. בין השנים 1990 ו- 2012 עלה השכר במגזר הציבורי ב- 1.2% בממוצע לשנה, בדומה לקצב הגידול השנתי הממוצע של התוצר לעובד במשק.