מצב הדואר אנוש, בסוף השנה לא יהיה כסף בקופה

המצב הפיננסי הקשה של דואר ישראל ידוע כבר זמן רב, אך הדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2013, שהתפרסמו אתמול, חושפים עד כמה אנוש מצבה וכמה היא קרובה להגיע לרגע שבו תתרוקן קופתה והיא לא תוכל לשלם לבעלי האג"ח, לספקים ולעובדים. מדו"חות 2013 עולה כי ללא תוכנית הבראה משמעותית שתקצץ דרמטית בהוצאות החברה, צפויה דואר ישראל להגיע לחדלות פירעון בסוף 2014 או בתחילת 2015.

מצב האנוש של הדואר פשוט זועק מהנתונים המופיעים בדו"חות החברה. חברת הדואר אמנם רשמה עלייה מזערית בהכנסות ב־2013, שעמדו על 1.83 מיליארד שקל לעומת 1.82 מיליארד שקל ב־2012, אולם ההוצאות שלה גדלו בשיעור גבוה בהרבה. הרווח הגולמי של דואר ישראל הסתכם ב־61 מיליון שקל ב־2013 לעומת 87 מיליון שקל בשנה שלפניה - ירידה של 30%. מהשוואה מול 2011 עולה כי הרווח הגולמי של החברה נשחק בלא פחות מ־56% בתוך שנתיים.

ההפסד הכולל של הדואר ב־2013, כפי שמשתקף בדו"חות, עומד על 6.1 מיליון שקל בלבד, אולם נתון זה עלול להטעות. תחת הסעיף המוקדש ל”הכנסות אחרות” נרשמה הכנסה של 101 מיליון שקל, אך מדובר בהכנסה שאינה תזרימית ואינה מייצגת כסף אמיתי שנכנס לחברה, אלא כזו שנובעת מזיכוי על הפרשה חשבונאית של יותר מ־400 מיליון שקל שביצעה הדואר בתחילת העשור הקודם, מחשש לתביעות מצד עובדי קבלן שהועסקו על ידה. בנטרול הכנסה זו, ההפסד של הדואר ב־2013 עומד על 107 מיליון שקל.

ההצבעה המהפכנית שמתחבאת בהמלצות האם תהיה תחרות בדואר ליחידים? בין מאות עמודי דו"ח ועדת רייך מסתתרת המלצה משמעותית שלא זכתה כמעט להתייחסות עד כה, והיא לפתוח את שוק הדואר בישראל לתחרות מלאה עד לתחילת 2016 אופיר דור, 2 תגובות לכתבה המלאה 

גם ברמת תזרים המזומנים נטו שהפיקה הדואר מפעילותה השוטפת ניכרת ירידה משמעותית. ב־2013 נרשם תזרים של 17.4 מיליון שקל בלבד, לעומת 72.9 מיליון שקל ב־2012 ויותר מ־116 מיליון שקל ב־2011. מדובר בצניחה של לא פחות מ־85% בתוך שנתיים בלבד.

צניחת הרווחיות לא מפתיעה

הירידה הדרסטית ברווחיות של הדואר אינה מפתיעה. החברה, כמו מקבילותיה בעולם, סובלת מירידה חדה בהיקף הפעילות המסורתית שלה כתוצאה מקיטון בהיקף שליחת המכתבים על ידי משקי בית עקב התפתחויות טכנולוגיות כמו דואר אלקטרוני והודעות SMS. בנוסף חווה הדואר תחרות הולכת וגוברת מצד גופים פרטיים, שפועלים בשוק הדואר הכמותי ששולחים גופים ועסקים גדולים (ראו מסגרת).

מנכ"ל דואר ישראל, חיים אלמוזנינו. ההסכמים הקיבוציים מונעים התייעלות צילום: עמית שעל

במקביל מתקשה הדואר לצמצם בהוצאותיה - לדוגמה, אין לה אפשרות לצמצם את מצבת כוח האדם מפני שהיא כבולה בהסכמים קיבוציים שעליהם היא חתומה מול ועד העובדים בחברה. במקרים מסוימים ההוצאות אף גדלו בצורה משמעותית למרות הירידה החדה ברווחיות, כמו ב־2011, אז אישר דירקטוריון דואר ישראל תוספת שכר של כ־150 מיליון שקל לעובדים, כחלק מיישום ההסכמים הקיבוציים בין ההסתדרות לבין המדינה בנוגע לעובדי המגזר הציבורי.

כמו כן, במשך שנים רבות לא שונתה הרגולציה החלה על הדואר ולא הותאמה למציאות החדשה. כך לדוגמה המשיכה המדינה לדרוש מדואר ישראל לאסוף לפחות פעם ביום את הדואר מכל אחת מ־4,300 תיבות הדואר האדומות הפזורות ברחבי הארץ. סקר שביצע הדואר השנה גילה כי באזורי מגורים אספו הדוורים של החברה כמות אפסית של 14 פריטים בלבד ביום מכל תיבה, ובאזורי עסקים 32 פריטים.

הירידות החדות ברווחיות הדואר ובתזרים המזומנים מפעילות שוטפת מורגשות היטב בקופת המזומנים של החברה. נכון לסוף 2013 היו בקופת הדואר מזומנים ושווי מזומנים, כולל השקעות לטווח קצר, בהיקף של 129.5 מיליון שקל, לעומת 237.1 מיליון שקל בסוף 2012 ומספר שהיום נראה דמיוני - 297 מיליון שקל בקופה בסוף 2011.

לא מחלקת מיקודים ושמה רגליים למתחרות הטריקים של דואר ישראל נחשפים דו"ח ועדת רייך הטיל אחריות לא מבוטלת למצבה הרע של דואר ישראל על משרדי האוצר והתקשורת, אך גם על הנהלת החברה, שלא פעלה להתאים את ההוצאות להכנסות אופיר דור, 8 תגובות לכתבה המלאה 

בסוף 2013 היה לדואר חוב של 350 מיליון שקל לבעלי האג”ח, מתוכם כ־50 מיליון שקל מיועדים לתשלום ב־2014. כ־30 מיליון שקל כבר שולמו ב־1 באפריל השנה, ושאר הסכום מיועד לתשלום באוקטובר השנה - בדואר מצהירים כי יעמדו בתשלום זה לבעלי האג”ח.

חישוב פשוט ובסיסי של הפחתת התשלומים לבעלי האג”ח (כ־50 מיליון שקל) ואת ההשקעות הקבועות ברכוש שמבצע הדואר בשנה (כ־80 מיליון שקל) מקופת המזומנים של החברה נכון לסוף 2013 (129.5 מיליון שקל), המסקנה החד משמעית היא כי בסוף השנה הנוכחית תישאר דואר ישראל עם קופה ריקה. במקרה כזה תיוותר בידיה אופציה אחת בלבד - להתחיל למכור את הנדל”ן שברשותה, ששוויו הכולל מוערך במיליארד שקל.

דרוש פתרון חירום

הפתרון למצב החירום הפיננסי אליו הגיע הדואר הוא תוכנית הבראה כוללת בשילוב שינוי ברגולציה המוטלת על החברה. בשבוע שעבר פורסם הדו”ח המלא של ועדת רייך, שהמליצה על שינויים דרמטיים ברגולציה על הדואר, בהם העלאת התעריפים המפוקחים של שירותי הדואר ובנק הדואר, הפחתת ימי חלוקת הדואר מחמישה ימים ליומיים בשבוע, גמישות במועדי האיסוף מתיבות הדואר האדומות והצבת קריטריונים חדשים לפריסת הסניפים. שינויים אלו אמורים להגדיל את הכנסות הדואר ולצמצם את ההוצאות בעשרות מיליוני שקלים בשנה. ההמלצות יועברו לאישור שר התקשורת גלעד ארדן לאחר שימוע, במסגרתו יעלו חברת הדואר והשחקנים האחרים בענף את הסתייגויותיהם.

אחד התנאים שעליהם הסכימו ההסתדרות, משרד האוצר ומשרד התקשורת במסגרת סיום השביתה בדואר בסוף השבוע שעבר היה כי הצדדים ייכנסו למשא ומתן מואץ ב־60 הימים הקרובים, על תוכנית ההבראה שגיבשה הנהלת החברה. מבחינת העובדים, תוכנית ההבראה המוצעת היא קשה מאוד, שכן היא כוללת פיטורים של כ־2,000 עובדים מתוך 7,000 המועסקים בחברה, לצד פתיחה של ההסכמים הקיבוציים לצורך תוספת גמישות להנהלה בפיטורים ובניוד עובדים.

בוועד העובדים מתנגדים לפיטורים יזומים ולמתן רוב להנהלה בוועדה המכריעה בנושאי פיטורים וניודי עובדים, ומוכנים להסכים רק לפרישה מרצון בתנאים מועדפים.