אושרה דרישת שכר הטרחה של נאמני אי.די.בי; עשוי להסתכם בעשרות מיליוני שקלים

השופט איתן אורנשטיין אישר את בקשתם של נאמני אי.די.בי עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי לקבל שכר טרחה שעשוי להסתכם בעשרות מיליוני שקלים.

השופט אישר כמעט את כל רכיבי בקשת השכר, למעט דרישתם של השניים שאם העבודה על התיק לא תסתיים עד ינואר 2017, ייפסק להם שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל. בהחלטת השופט, כמו בבקשת השכר שהוגשה, אין תחשיב של הסכומים בהם מדובר.

השופט איתן אורנשטיין. מסתייג מפסיקת שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל צילום: מוטי קמחי, ynet

אורנשטיין כתב ישנם מספר שיקולים המצדדים בקבלת הבקשה, ובהם יש לתת משקל חשוב יש "לתרומתם המבורכת של הנאמנים להצלחת ההסדר שבלעדיה ספק אם היה יוצא אל הפועל". עוד כתב השופט כי 70%-75% מהנושים הסכימו לשכר הטרחה, וכן הוסיף כי "עוד יש ליתן את הדעת

לתמיכת הכנ"ר, שאף הוא היה עד לפעילות החריגה של הנאמנים בהליך הסדר הנושים ולכך שיש לזכות אותם בשכר המבוקש".

עוד כתב השופט בהחלטתו כי בבקשת השכר עתרו הנאמני לתשלום שכר על יסוד מספר קריטריונים. בין אלה, שכר חלוקה המופחת מזה הקבוע בתקנות השכר, שכר עבור טיפול בתביעות ושכר עבור שעות עבודה לתקופת העבודה העתידית. לדבריו, "איני שולל שכימות השכר המבוקש בבקשה המעודכנת מלמד כי לכאורה מדובר בסכום לא מבוטל, אך איני סבור שיש בכך כדי לאיין את הבקשה". לדבריו, בשים לב למיוחדות של הסדר הנושים, היקף העבודה לה נדרשו הנאמנים ולזו שיידרשו בעתיד, הוא סבור כי "אלה מזכים את הנאמנים בשכר האמור אשר הולם את פועלם".

"חיוב לפי שעות עבודה מדרבן מקסום של שכר הטרחה שלא לצורך"

עוד כתב כי הבניית השכר לפי רכיבים שונים שמתבקשים "תואם את הייחודיות של עבודת בעלי התפקיד בנסיבות המקרה". לפיכך יוכלו אולמן וגבאי לקבל, בנוסף לשכר שכבר קיבלו (כ-4 מיליון שקל) בגין עבודתם לפי שעות עד ינואר 2014, לגבות גם 0.95% מהמזומן שיחולק לנושים ומחלק הנושים במניות אידיבי פתוח וכן 15% מתביעות שיוגשו.

הרכיב המרכזי בדרישת שכר הטרחה של אולמן וגבאי היה לקבל 15% מכל סכום שיגישו בתביעות שיוגשו בשם הנושים, כשבעבר הוערכו התביעות בהיקף של עד 200 מיליון שקל. אורנשטיין כתב על כך כי "אין ספק שהנאמנים זכאים גם לשכר עבור הטיפול בתביעות של החברה, אשר להן הם יידרשו". לדבריו, שיעור השכר המבוקש של 15% מתוצאות התביעות שלהן יידרשו הנאמנים הינו סביר. השכר כולל את שכר טרחת עורכי הדין שיטפלו בתביעות, אשר הינן תביעות סבוכות ומורכבות, כך שיש בשכר האמור כדי לבטא את ההשקעה שתידרש בטיפול בתביעות, לא כל שכן קיים סיכון שרובץ לפתחי הנאמנים שככל שהתביעות תדחנה, ההשקעה מצידם תרד לטמיון.

באשר לדרישת אולמן וגבאי לשלם להם מינואר 2017 שכר לפי שעות עבודה כתב אורנשטיין כי ככלל הוא מסתייג מפסיקת שכר טרחה לפי שעות עבודה לבעלי תפקיד, וכי עמדתו זו תואמת את ההלכה בבית המשפט העליון: "חיוב לפי שעות עבודה יוצר דרבון מובנה, ולעתים אף בתת מודע של בעלי התפקיד והצוות שמטפל בהליך, להרבות בשעות עבודה ועל מנת למקסם את שכר הטרחה, גם אם שלא לצורך. לפיכך, קיים חשש שאין בשיטה זו של השכר כדי לשקף נאמנה את העבודה הדרושה באותו העניין שבגינו מבוקש השכר. בנוסף, תשלום שכר על יסוד שעות עבודה מחייב בחינה ופיקוח הדוק ושוטף על נכונות השעות שנרשמו ולצורך ביצוע העבודה. אין לבית המשפט את היכולת לעשות כן".

עם זאת, אורנשטיין לא הסביר בהחלטתו כיצד עמדתו נגד תשלום לפי שעות עבודה בפועל מתיישבת עם אישור שנתן לאולמן וגבאי לגבות עד ה-5 בינואר 2014 שכר לפי שעות עבודה בפועל, כשלפי דיווחי החברה הם קיבלו בגין עבודתם לפי שעות 4 מיליון שקל בסך הכל.

אורנשטיין הוסיף שגם הכנ"ר, דוד האן, "כידוע עסוק ביותר" ולא ניתן להטיל עליו מלאכה זו של פיקוח על שעות עבודה של בעלי תפקיד. דבריו של אורנשטיין נאמרים כשברקע מקדם משרד המשפטים רפורמה בשכר הטרחה שבבסיסה מעבר לתשלום שכר טרחה שיחושב לפי שעות עבודה בפועל.