דוד האן מזגזג: מכשיר את שכר נאמני אי.די.בי

ללא סייג, תהיות או דרישות להציג נתונים נוספים, על פני עמוד וחצי וארבעה סעיפים בלבד, הודיע ביום חמישי כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) דוד האן, לשופט איתן אורנשטיין על תמיכתו בשכר הטרחה האסטרונומי שדורשים צמד נאמני אי.די.בי, עו"ד חגי אולמן והכלכלן אייל גבאי. השניים ביקשו לפני כחודש וחצי שכר המבוסס על מתווה של "גם וגם וגם": גם שכר לפי שעות, גם אחוזים מהכספים שיחולקו לנושים, גם נתח ממניות אי.די.בי, גם בונוס על מהירות וגם תשלום נוסף על התמשכות ההליכים.

האן הסביר את הסכמתו לשכר הטירחה המבוקש בכך שהנאמנים לא יכולים במקרה הזה לבקש את שכרם לפי הקטגוריות המקובלות בתקנות השכר, אך אילו יכלו — היו מקבלים שכר גבוה אף יותר מזה שביקשו – וכן בעובדה שרוב מקרב הנושים הסכים לשכר הטרחה.

תמיכת הכנ"ר איננה מפתיעה מפני שההיקף המינימלי ונטול הפירוט של בקשת שכר הטרחה היוותה רמז לכך שהשניים כבר מצויידים בהסכמתו. עם זאת, קשה שלא לתמוה כיצד היא מתיישבת עם עמדותיו בתיקים אחרים ואיך בכוונתו ליישם מדיניות חסכנית בשכר טרחה בתיקים קטנים יותר, כשבתיק הדגל הוא מתיר את הרסן בצורה כזו.

1. להיכן נעלמה דרך המלך באי.די.בי?

האן מהווה זרוע במשרד המשפטים, שראשיו — שרת המשפטים ציפי לבני והמשנה ליועמ"ש אבי ליכט — מקדמים בחודשים האחרונים רפורמה שנועדה לשים סוף לחגיגות שכר הטרחה המתמשכת על חשבונם של הנושים. הנחיית משרד המשפטים להאן היתה ולהפעיל את המדיניות החדשה לאלתר והאן עשה זאת בתיקי הפירוק של מעריב, רשת אייס וחברת קמן סחר, בכל אלו הוא הודיע ש"דרך המלך" תהיה לערוך חישוב חלופי של השכר המבוקש ולקצץ בו משמעותית.

"דרך המלך" אינה מוזכרת בתיק אי.די.בי. בנוסף, אף ששכר הטרחה המבוקש עשוי להסתכם בעשרות מיליוני שקלים וחרף העובדה שהבקשה מבוססת על רכיבים שחוברים זה לזה, האן לא טרח להתייחס באופן פרטני אפילו לא לאחד מהם.

דוד האן צילום: מיקי אלון

האן הסביר שתקנות השכר הקיימות אינן נותנות מענה לתיק אי.די.בי מפני שאולמן וגבאי לא נכנסים לקטגוריות שיכלות לזכות אותם ב"שכר מימוש" או "שכר חלוקה", שמאפשרות גביית שכר באחוזים מתוך הקופה. במקום להציע מתווה חלופי, למשל שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל שמעוגן בטיוטת התקנות החדשות (ובגינו קיבלו אולמן וגבאי 4 מיליון שקל עבור עבודתם עד ינואר), הכנ"ר מציג טיעון חדש: לדבריו, אילו היתה תחולה לתקנות השכר, והנאמנים יכלו לבקש שכר מימוש — הרי שהם היו מקבלים "יותר", ואילו יכלו לבקש "שכר חלוקה" הרי שהיו מקבלים "משמעותית יותר". לכן, אומר הכנ"ר, בקשת השכר שהוגשה היא סבירה.

האן לא צירף תחשיב שיאשר את טענתו שדרושה בדיקה. שכר מימוש מקנה לבעל התפקיד 1% מהכספים שהכניס לקופה, ואילו נאמני אי.די.בי קיבלו את הסכמת הכנ"ר ל־15% מכל סכום שיכנס לקופה בעקבות תביעות שיגישו. ובאשר לשכר חלוקה, הרי שלפי המדיניות החדשה של הכנ"ר, ממילא דרך המלך הנה לדחות בקשות לשכר לפי מסלול זה, מאחר שהשכר המתקבל מהן הנו מופרז.

2. מותר או אסור לגעת במזומנים שהיו בקופה?

וישנה גם בעיה נוספת: תקנה 8 העוסקת בשכר מימוש קובעת במפורש שבעל תפקיד לא יוכל לקבל שכר באחוזים "ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל". כלל זה יושם עד היום באדיקות על ידי בתי המשפט והכנ"ר בשלל תיקים. אלא שבתיק אי.די.בי חלק נכבד מתוך 300 מיליון שקל במזומן שיחולקו לנושים כבר היו בקופה במועד מינויים של אולמן וגבאי, כך שהם לא יכלו לבקש בגינם שכר מימוש. הרושם המתקבל הוא שמאחר שהאן אינו יכול להסכים לבקשות שכר על בסיס חלוקה, גובש מתווה שכר חלופי שמגיע כמעט לאותה תוצאה.

3. שכר טרחה שעתי: כן או לא?

תשלום לפי שעות עבודה בפועל הוא המתווה הנמצא בלב התקנות החדשות. זהו גם מתווה שרובם המוחלט של הנאמנים והמפרקים ישמחו מאוד לאמץ אותו, שכן הוא מבטיח להם תגמול על מלוא עבודתם. בהתאם לדיווחי שעות עבודה אולמן וגבאי כבר חלקו ב־4 מיליון שקל בגין עבודתם עד 5 בינואר 2014. טיוטת התקנות החדשות קובעת עוד כי בתיקים מורכבים ומיוחדים ניתן יהיה להגדיל את השכר עד לתקרה של 50% מעל השכר שמתקבל לפי שעות עבודה.

בפועל, תעריף שכר הטרחה השעתי שאישר האן לאולמן וגבאי ממילא הבטיח להם תוספת של יותר מ־50% בהשוואה לתעריף של 100 דולר לשעה שמופיע בנוהל הכנ"ר, שכן שעת עבודה של כל אחד מהשניים תומחרה ב־750 שקל לשעה שהם למעלה מ־200 דולר.

4. האם הסכמת הנושים לשכר רלבנטית?

הטיעון המרכזי שבאמצעותו מתרץ האן את הסכמתו לשכר הטירחה, מתבסס על הסכמתם של רוב נושי אי.די.בי. הכנ"ר מפרט כי לפי אולמן וגבאי 69% מהנושים (בנק לאומי ואג"ח ד') מסכימים לשכרם ורק 31% (אג"ח א', ב', ג' וה') מתנגדים לו. כאן הכנ"ר דווקא טרח לחשב ומצא ששיעור התמיכה אפילו גבוה יותר ועומד לשיטתו על 75%. "כך או אחרת", כותב הכנ"ר, "רוב מבין הנושים מסכימים לאישור שכר הנאמנים כמבוקש על ידם. אשר על כן ונוכח האמור לעיל, הכנ"ר מסכים לבקשה".

התניית שכר טרחה בהסכמת נושים נחשבת בעייתית בעיקר בשל החשש שבעל התפקיד יאלץ להתרפס ולשאת חן בעיני הנושים. מבעל תפקיד מצופה לבדוק תוקף של שעבודים שמציגים נושים מובטחים, להכריע בתביעות חוב שלהם ולעיתים לקצץ אותן בשיעורים ניכרים, ואת אלו הוא יתקשה לעשות אם עליו לקבל הסכמה מהנושים לשכרו.

האן מכיר היטב את הטענות הללו: בינואר האחרון הוא הגיש נייר עמדה שבו הוא מפרט את המשמעות שיש לייחס להסכמת נושים. באותו מקרה ביקש הנאמן של אלי רייפמן, עו"ד איתן ארז, לקבל החלטה עקרונית שתעניק לו שכר טירחה של 8% מכל סכום שיצליח להכניס לקופת הנושים. ארז הצטייד מבעוד מועד בהסכמת רוב מוחלט מקרב הנושים, אבל האן לא התרשם, הודיע לשופט אורנשטיין על התנגדתו, והבהיר כי מדובר בסוגיות עקרוניות החורגות מעבר לגבולותיו של תיק ספציפי זה.

"כעקרון, שכר טרחת הנאמן אינו אמור להיות נושא למו"מ בינו ובין הנושים והסכמתם אינה בבחינת 'הסכם שכר טרחה' שבינו ובינם, במיוחד לא כאשר הפניה אל הנושים נעשית כדי 'להבטיח' שכר עתידי", כתב האן. "הנאמן אינו ממלא תפקיד של עו"ד פרטי מטעם הנושים אלא הוא בעל תפקיד הממונה מכוח החוק ומשמש כקצין ביהמ"ש... הסכמת נושים הופכת הלכה למעשה את הכנ"ר ואת ביהמ"ש הנכבד לחותמת גומי — דבר שאין לקבלו".

5. כמה זה הרבה? 1%, 8% או אולי 15%?

הרכיב המשמעותי בבקשת שכר הטרחה של אולמן וגבאי הינו ה־15% שהם ביקשו לקבל בגין הגשת תביעות בשם הנושים. היקף התביעות הללו נאמד ע"י גבאי בעבר ב־200 מיליון שקל, כך ששכר הטרחה הפוטנציאלי עשוי להסתכם ב־30 מיליון שקל. אולמן וגבאי לא הסתירו שהם מתכוונים לשכור משרד עורכי דין שיגיש את התביעות בשמם. הכנ"ר לא טרח להתייחס בנייר העמדה לתהייה המתבקשת מדוע נזקקים הנושים לתיווך היקר של אולמן וגבאי, והאם לא מוטב שהנושים ישכרו בעצמם עו"ד שיטפל עבורם בתביעות ואולי ישלמו לו שכר טרחה נמוך בהרבה.

גם כאן מעניין להזכר בעמדת הכנ"ר בתיק של אלי רייפמן. באותו מקרה קבע אורנשטיין כי כאשר בעל תפקיד נדרש לפעולות מיוחדות לצורך איתור כספים לנושים, ניתן וצריך לתגמל אותו באחוזים גבוהים. בהחלטה הזו שהתקבלה כאמור בניגוד מוחלט לעמדתו של הכנ"ר, נפסק לנאמן שכר טרחה של 8%. אך בתיק אי.די.בי לא רק שהאן אינו מתנגד לפסיקת אחוזים מראש עוד בטרם התבררו התביעות, הוא אף מסכים לאחוז כמעט כפול מזה שביקש ארז ומשתמש בפסיקה בעניין רייפמן כתימוכין לכך שעמדתו מבוססת על הפסיקה.

תגובת גבאי ואולמן: "בקשת שכר הטרחה על כל חלקיה זכתה לתמיכת רוב מהותי של הנושים ולתמיכת הכנ"ר. הבקשה עומדת ברף הנמוך של המקובל בהתאם לתוצאות ההליך ולמאמצי הנאמנים".

תגובת הכנ"ר: "תיק אי.די.בי יוצא דופן במורכבותו, בהיקף הטיפול ובמידת המאמץ והטרחה שהשקיעו בעלי התפקיד ומצדיק התייחסות פרטנית מיוחדת בכל הנוגע לבקשת בעלי התפקיד לפסיקת שכר טרחתם כאשר גם כאן מובא מנגנון שכר הטרחה לאישורו של ביהמ"ש. עמדות הכנ"ר מגובשות ומוגשות לבתי המשפט לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי, בהתייחס לעובדות כל מקרה לגופו. הכנ"ר אינו נדרש לפרשנות עמדותיו המקצועיות בכלי התקשורת".