ניתוח כלכליסט
מהכיס שלכם או מהכיס שלכם: מאיפה גרמן תביא את הכסף?
חברי הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית צפויים להתחיל להצביע היום על החלופות לחיזוק המערכת, שכוללות התחייבות של המדינה למטפל בכיר ואפשרות לבחור בית חולים לניתוח. "כלכליסט" ממפה את המודלים המוצעים, ותוהה כיצד הם יתוקצבו
אחרי שנה של דיונים סוערים, שבמהלכה כמעט קרס בית החולים הדסה וכל קופות החולים נקלעו לגירעונות עתק, ועדת גרמן - לבחינת הדרכים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית - נכנסת סוף סוף לישורת האחרונה.
- הכללית: ועדת גרמן תייקר את הביטוח המשלים לבני 60 פלוס
- "מי שיש לו פוליסה פרטית לא יעזוב לביטוח בקופה"
- ההמלצות הסופיות הוגשו לוועדת גרמן: לבטל את כפל הביטוחים
היום, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, חברי הוועדה אמורים להתכנס למרתון דיונים שיימשך יומיים, ואולי גם להתחיל את תהליך ההצבעה וההכרעה - איזו חלופה הם מעדיפים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.
חברי הוועדה אמורים להכריע בכמה נושאים שמרכיבים יחד את שרשרת הייצור של שירותי הבריאות שניתנים לציבור הישראלי. החלק הראשון בשרשרת הוא המימון - מי משלם על זה שיש לנו מערכת בריאות, מאיזה כיס זה יוצא, וכמה צריך לשלם. החלק הזה נוגע לביטוחי הבריאות שהציבור קונה - ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחי בריאות של חברות הביטוח הפרטיות.
החלק השני בשרשרת נוגע למקום שבו אנחנו מקבלים את שירותי הבריאות - האם זה יהיה במערכת הבריאות הציבורית או במערכת הבריאות הפרטית. זה החלק שמעורר את עיקר המחלוקות בתוך הוועדה. מחנה אחד של הוועדה, שכולל את שרת הבריאות, תומך מתחילת הדרך בשר"פ - הכנסת ניתוחים פרטיים תמורת תשלום לתוך בתי החולים הציבוריים. מחנה שני בוועדה מתנגד לכך נחרצות, ומציע שני מודלים חלופיים. בכל החלופות, ובכל מקרה, הציבור ישלם יותר על בריאות. השאלה היא רק האם זה יקרה באופן ישיר על ידי העלאת מס, על ידי העלאת מס סמויה (באמצעות הביטוחים המשלימים), או על ידי הסטת כסף קיים מתקציבי משרדים אחרים (למשל, ממשרד הביטחון).
רגע לפני שמתחילות ההצבעות, "כלכליסט" ממפה את שלושת המודלים העיקריים שנמצאים על השולחן.
1. תוכלו לבחור את בית החולים
במשפט אחד הציבור יוכל להשתמש בביטוחים המשלימים שלו בשביל לבחור באיזה בית חולים הוא מעוניין לעבור ניתוח (או לקבל חוות דעת שנייה לפני ניתוח), תמורת תשלום.
תומכים עיקריים שרת הבריאות יעל גרמן, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל.
איך זה אמור לעבוד החולה לא ישלם באופן ישיר לרופא אלא לבית החולים (שיקבע מצדו מה היקף הפעילות שכל רופא צריך לבצע בניתוחים ציבוריים לפני שהוא עורך ניתוחים פרטיים). למעשה, ככה עובד השר"פ בהדסה.
חסרונות בשביל שהציבור יוכל להיות מסוגל לבחור את בית החולים המתאים לו, הוא חייב להיות בעל מידע מתאים, וכיום אין שום מערכת שמאפשרת לקבל מידע ולהשוות אותו. למשל, מה אורך התור לניתוח מסוים בכל בית חולים, מה המומחיות של כל רופא בכיר בכל בית חולים, מה הביקורות על הרופאים, וכדומה. בלי מערכת כזו ליכולת הבחירה בבית חולים מסוים אין ערך אמיתי.
מה זה צפוי לעשות לכיס שלכם ככל שהביטוחים המשלימים יכללו יותר רכיבים של בחירה, כך המחיר שלהם צפוי לעלות, כי הציבור צפוי לעשות בהם יותר שימוש. למעשה, זהו צעד שקול להעלאת מס, רק שהיא אינה גלויה, והיא רגרסיבית (כלומר השכבות החלשות ישלמו יותר ביחס להכנסה שלהן).
בשורה התחתונה זהו שר"פ בתחפושת. סביר להניח שמנהלי בתי החולים, בשביל למשוך אליהם את החולים, יסדרו שהחולים יוכלו גם לבחור את הרופא המנתח שלהם (מלבד שיקולים גיאוגרפיים, זו הסיבה העיקרית להעדיף בית חולים אחד על פני אחר).
2. המדינה תבטיח רופא בכיר עבורכם
במשפט אחד לא תוכלו לבחור רופא תמורת תשלום, אבל המדינה תנסה לקצר את אורך התורים ותבטיח לכם נוכחות של רופא מומחה בכיר בעת הניתוח.
תומך עיקרי סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר משה בר סימן טוב.
איך זה אמור לעבוד הציבור לא יוכל לבחור את הרופא המנתח שלו במערכת הבריאות הציבורית, אולם יקבל התחייבות לפני הניתוח כי אחד מאנשי הצוות יהיה רופא בכיר מומחה (שיהיה נוכח בחדר או ינתח בעצמו).
במקביל, בשביל לממן את התוכנית, האוצר יוסיף כמה מאות מיליוני שקלים בשנה לבתי החולים הציבוריים כדי שיוכלו להציע שכר גבוה יותר לקבוצה מצומצמת של רופאים בכירים שיעבדו רק בבתי החולים הציבוריים בשאיפה שהדבר יקצר את אורך התורים.
בנוסף, האוצר יגביל את היכולת של הציבור לפנות לבתי החולים הפרטיים (על ידי הגבלת קופות החולים).
חסרונות הגבלת המערכת הפרטית לבדה לא תחזק את המערכת הציבורית. הזרמה לא מספיקה של כסף למערכת הציבורית לא תקצר את אורך התורים בבתי החולים הציבוריים, שכיום דוחפים את החולים למערכת הפרטית.
מה זה צפוי לעשות לכיס שלכם ההצעה לא תעלה לציבור כסף ישירות. התקציב למערכת הציבורית יילקח ממקומות אחרים בתקציב המדינה (כלומר, שינוי סדרי העדיפויות).
בשורה התחתונה הלחצים להכנסת השר"פ למערכת הבריאות הציבורית עשו את שלהם, והאוצר הבין שהוא חייב להוסיף כסף למערכת הציבורית. השאלה היא רק האם זה מספיק
3. תהיה אפשרות בחירה לכולם
במשפט אחד הציבור ישלם עוד 0.5% במס בריאות, ויקבל בתמורה את האפשרות לבחור את הרופא המנתח שלו בכל בית חולים ציבורי, ללא תשלום.
תומכים עיקריים פרופ' גבי בן נון (לשעבר סמנכ"ל משרד הבריאות) וד"ר לאה אחדות (לשעבר סמנכ"לית במוסד לביטוח לאומי).
איך זה אמור לעבוד כפי שהיום אתם בוחרים את הרופא שלכם בקופת החולים מבלי שמישהו אומר לכם משהו, כך אם המודל הזה ייושם, תוכלו לבחור את הרופא המנתח שלכם בבית החולים הציבורי, ללא צורך לשלם על כך ישירות.
ככל שהרופא יהיה מבוקש יותר, כך התור אליו יהיה ארוך יותר (מה שיתמרץ להסתפק ברופא פחות בכיר).
חסרונות עלול להגביר את תופעת התשלום בשחור לרופאים בשביל לקצר את התורים, עלול לגרום לישראלים להעדיף רופאים מסוימים ללא צידוק רפואי (כל עוד אין מידע שקוף לגבי איכותם), מה שיביא שוב ללחצי שכר מצד הרופאים.
מה זה צפוי לעשות לכיס שלכם העלאת מס בריאות לכולם תקטין מעט את הנטו של השכירים (למשל, עבור מי ששכרו הוא הממוצע במשק - 9,000 שקל - מדובר בפגיעה של כ־50 שקל בחודש), אולם פחות ממה שהציבור ישלם באופן ישיר אם תורחב האפשרות לבחור את הרופא המנתח תמורת תשלום.
בשורה התחתונה זהו מודל אידיאלי במהותו, שכן הוא מחייב העלאת מסים גלויה, צעד שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד הכריזו פעם אחר פעם שהם לא מתכוונים לעשות.