דירוג מעלה חושף קיפאון בשילוב נשים בעמדות בכירות ובשכר גבוה

הבוקר חשף ארגון מעלה את תוצאות דירוג מעלה 2014, כחלק מאירועי יום האחריות התאגידית בעסקים. השנה השתתפו בדירוג 77 חברות, ירידה לעומת 82 חברות שהשתתפו בדירוג שנת 2013. השנה הצטרפו לדירוג כיל ונשר, ויצאו ממנו חברות כמו סרגון, מיקרון ומבני תעשייה.

למרות הירידה במספר החברות, הדירוג משקף נתח משמעותי מהפעילות במגזר העיסקי כולו. המחזור הכולל של החברות בדירוג עמד ב-2013 על 323.5 מיליארד שקל, ומספר העובדים המצרפי עמד על כ-202 אלף, המהווים 10% מכלל העובדים במגזר העסקי.

מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח. ירידה בשילוב נשים בעמדות בכירות צילום: רון קדמי

החברות בדירוג דיווחו על מספר נושאים, בהם התאגדויות עובדים, דאגה לרווחת העובדים, השפעה על הסביבה, העסקה מגוונת, תרומות ועוד נושאים שנכללים תחת הכותרת "אחריות תאגידית".

בכל הנוגע לשילוב נשים בעמדות בכירות דיווחו החברות בדירוג כי 22% מהדירקטורים שלהן הן נשים (נתון זה לדירוג 2013), וכי נשים מהוות 25% בעשירון העליון של השכר בחברה (נתון זהה לדירוג 2013).

נתוני דירוג מעלה 2014 מראים כי ב-47% מהחברות המדורגות בדירוג מעלה קיים ועד עובדים, לעומת 39% ב-2013. 28% מהחברות קיימו בשנה החולפת הכשרות לעובדים בנושאים כלליים שאינם קשורים ישירות לתחום העבודה של אותו עובד. 49% מהחברות מפעילים קייטנות לילדי עובדים, ו-76% מאפשרים שעות עבודה גמישות על מנת לסייע להורים עובדים.

68% מהחברות המדורגות מציעות חדרי כושר או מגיעות להסדרים עם מועדוני ספורט מחוץ למקום העבודה, 66% מקפידות על שילוב תזונה בריאה בחדר האוכל, 32% מסייעות בגמילה מעישון. מנגד, 5 חברות הורשעו בהפרות של חוקי עבודה בבתי הדין.

49% מהחברות קלטו יותר עובדים מאוכלוסיות בתת תעסוקה (מבוגרים, ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות וכדומה). עם זאת, מדובר במספרים אבסולוטיים נמוכים מאוד של כמה עשרות עובדים. הנתונים החציוניים של ביצועי החברות מראים כי 4% מהעובדים שנקלטו לעבודה בשנת 2013 הינם ערבים, והם מהווים 5% מכח האדם בהן, לעומת 12% מכח העבודה באוכלוסייה הכללית. חרדים מהווים 2% בחברות המדורגות, שיעור דומה לשיעור המגוייסים לעבודה בשנה זו, בשעה ששיעורם בכח העבודה באוכלוסיה הכללית הינו 4.3%. שיעור העובדים עם מוגבלות שגויסו ומועסקים בחברות המדורגות עומד על 1% בלבד לעומת שיעורם באוכלוסייה שעומד על 5.5%.

נושא נוסף שמעלה הדגישה בדירוג השנה הוא היחס לספקים. 45% מהחברות דיווחו כי הן נותנות עדיפות ברכש לרכש "כחול לבן", 33% נותנות דיווחו כי הן נותנות עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים ו- 30% לספקים בבעלות או המעסיקים אוכלוסיות בתת תעסוקה.

מבחינת טיפול והבטחת זכויות של עובדי קבלן, 71% מהחברות דיווחו כי הן בודקות את תקינות התשלומים בתלושי השכר של העובדים , 50% דיווחו כי הן מבצעות ראיונות אקראיים עם עובדי כוח האדם על תנאי עבודתם.

מבחינת התנדבות ותרומות דיווחו החברות בדירוג על שיעור התנדבות של 22% מקרב העובדים לעומת 18% במשק בכלל. שיעור התרומות של החברות עומד על 0.8% מהרווח לפני מס, נמוך מהמלצת ארגון מעלה של 1%. במדד ת"א 100 עמד שיעור התרומות על 0.4% בלבד, כשלדברי מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, "אילו חברות מדד ת"א 100 היו מגדילות את תרומתן ל-1% היו מתווספים כ- 170 מיליון שקל לעשייה החברתית בישראל".

מהדב ציין בהודעת הארגון על הדירוג כי "שאלון 2014 משקף עלייה נוספת בסטנדרטים לניהול אחראי בעסקים בישראל וסף כניסה מאתגר יותר לניהול התחום. המונח "אחריות חברתית" הולך ומתרחב והציפיות שלנו מהמעסיקים מתרחבות ונוגעות כיום גם לשמירה על איכות החיים של העובד (well being) בנושאים דוגמת קידום אורח חיים בריא, איזון בין עבודה למשפחה ופנאי, סיוע בהתנהלות כלכלית נכונה ותמיכה כוללת והוליסטית יותר בעובד ומשפחתו.

הייחוד של דירוג מעלה הוא בכך שהוא בוחן שאלות של אחריות החברות כלפי הסביבה, כלפי העובדים שלהן, כלפי הספקים שלהן ובאופן כללי דורש מהן לעצור לרגע ולהתעמק בשאלות שלא היו מובנות מאליהן עד לפני כמה שנים. הבעייתיות של דירוג מעלה היא בעיקר בציונים שהוא מעניק לחברות – מפלטינה פלוס ועד כסף – המאפשר גם לחברות שאין הרבה קשר בינן לבין אחריות חברתית וסביבתית להתהדר בציון כסוג של חותמת איכות על פעילותן, וכן בשקיפות המוגבלת שלו.

השקיפות המוגבלת מתבטאת בכך שהפרסום הרשמי של מעלה כולל התייחסות לנתוני הממוצע או החציון של כל החברות המשתתפות, ולא נותן גילוי על התשובות של כל חברה בנפרד. כך למעשה אין באמצעות הדירוג שום אינדיקציה ברורה לביצועים ספציפיים של חברות בנושאים ספציפיים, ואין דרך לדעת במה חברה מסוימת עשתה טוב, ובמה רע.

במעלה מסבירים תמיד בהקשר חוסר השקיפות בנתוני הדירוג כי הם סבורים שההשתתפות בדירוג היא זרז להכנסת תהליכים חיוביים של שיפור בפעילות החברה וסבורים כי בתהליכים כאלה שקיפות מוחלטת עלולה להזיק יותר מלהועיל, וכי התפקיד של מעלה הוא לספק לחברות מעין "גן סגור" בו יוכלו גם ללמוד ולטעות בלי להיות חשופות לביקורת ציבורית.