מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.1%

מדד חודש מאי שפרסמה הערב (א') הלמ"ס עלה בהתאם לציפיות המוקדמות בשיעור קל של 0.1% בלבד, בדומה לשיעור העלייה שנרשם בחודש אפריל.  

כתוצאה מהעלייה המתונה במדד החודש שעבר מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד מאי 2014 לעומת מדד מאי 2013) ב- 1% בלבד והיא ממשיכה לכן להימצא הרבה מתחת למרכז תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%).

הפירות התייקרו צילום: shutterstock

מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים נמוכה אף הרבה יותר והיא משקפת למעשה יציבות מחירים (אפס אינפלציה). האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים, שאותה מחשב בנק ישראל על פי התחזיות של האנליסטים השונים במשק, ירדה גם היא בחודש החולף לנקודת שפל של 1.3% בלבד.

לעליית המדד המתונה בחודש שעבר תרמו בעיקר העליות בסעיפי התצרוכת הבאים: שירותי דיור בבעלות הדיירים (0.4%), תרבות ובידור (0.8%), רכב פרטי ואחזקתו (0.4%), פירות טריים (4.7%), עריכת מסיבות ואירועים (2.4%) דלק ושמנים לכלי רכב (0.8%), משקאות (1.9%) ומלפפונים שמחירם זינק ב- 11%. עליות אלה קוזזו בחלקן על ידי ירידות שנרשמו בחודש שעבר במחירי ההלבשה (1%),לחם, דגנים ומוצרי בצק (1.1%), נסיעות לחו"ל (1.1%) ומחירי העגבניות שצללו בחודש מאי בלא פחות מ- 26.4%.

מדד מחירי הדיור, שהוא הסעיף בעל המשקל הגדול ביותר בסל מדד המחירים לצרכן, עלה בחודש שעבר ב- 0.3%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, המודד למעשה את השינויים בחוזי שכירות חדשים שנחתמו בחודשיים האחרונים, עלה כאמור בחודש מאי ב- 0.4%, ואילו מדד שכר הדירה הכללי עלה בשיעור מתון יותר של 0.1% בלבד. מחירי הדירות בפועל, שאינם כלולים בחישוב מדד המחירים, ממשיכים לעלות בשיעורים גדולים יחסית ובחודשים מרץ-אפריל הם עלו ב- 0.7% נוספים. בשיעור שנתי גבוהים כעת מחירי הדירות ב- 8.3% ממחירן הממוצע בתקופה המקבילה בשנה שעברה, לעומת עליית מחירים שנתית של 7.6% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר.

הערכה הריבת תרד בסוף החודש ל-0.5%

סביבת האינפלציה הנמוכה, הלוקחת בחשבון גם את האינפלציה בפועל וגם את האינפלציה הצפויה, תקל על בנק ישראל לשוב ולהפחית את הריבית. נכון לעכשיו, ההערכה היא שהוועדה המוניטרית של הבנק אכן תחליט בסוף החודש להפחית את הריבית לחודש יולי ב-0.25%, בחזרה לנקודת השפל הקודמת של 0.5%. הסיבה העיקרית לחידוש אפשרי של הפחתות הריבית היא רצף הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה, המצביעים על ירידה ביצוא ועל האטה בפעילות במשק.

הפחתת הריבית מקטינה את עלויות היצרנים ותורמת להגדלת הביקושים, ובדרך זו היא מסייעת להגברת הפעילות הכלכלית במשק. ריבית נמוכה יותר על השקל גם הופכת את המטבע המקומי לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים. בדרך זו היא גורמת להחלשתו מול המטבעות החשובים בעולם, דבר שעשוי לתרום להגדלת היצוא. יחד עם זאת, ההחלטה הסופית על מדיניות הריבית לחודש הבא תושפע מהנתונים הכלכליים הנוספים שיפורסמו השבוע ובשבוע הבא. את החשוב בהם, האומדן השני של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של השנה, תפרסם הלמ"ס כבר מחר.

תגובות

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "המדד הנמוך משקף את המגמה המסתמנת בשנה האחרונה של ירידה מתמשכת במדד בפועל לעומת הציפיות. על רקע המדד הנמוך מהצפוי של חודש אפריל וההחלטה של בנק ישראל שלא להפחית את שער הריבית לחודש ביוני, גם בשעה שנתוני המאקרו מורים על האטה בפעילות הכלכלית".

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי: "מדד המחירים לצרכן מעיד על המשך האטה במשק, ויאלץ את בנק ישראל להוריד שוב את הריבית".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "המדד לא מפתיע אך עדיין נמוך ולא נראה כי הצרכן הישראלי חזר לצרוך כבעבר. בנק ישראל צריך להמשיך לנסות להוזיל את הכסף, באמצעות ריבית נמוכה, על מנת לגרום לציבור לצאת ולצרוך, ובכך לעודד את הכלכלה המקומית".