"היחס לאיתור יצירות שנבזזו בשואה - בדיוק כמו לניצולים"

ישראל מצאה את עצמה נזופה בכנס שערכה אתמול החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה. הדובר, עו"ד סטיוארט אייזנשטט, שגריר ארה"ב באיחוד האירופי לשעבר, היה לפני 16 שנה הרוח החיה מאחורי גיבוש עקרונות וושינגטון, שהציגו סטנדרט חדש לטיפול ביצירות אמנות ששדדו הנאצים מיהודים בתקופת השואה. "כיצד אנחנו יכולים לקרוא לאוסטרים ולגרמנים לעשות יותר אם ישראל אינה משמשת דוגמה בנושא? האין זה אירוני שגרמניה עושה יותר מישראל בנושא זה?", שאל אייזנשטט רטורית.

סטיוארט אייזנשטט צילום: אוראל כהן

עקרונות וושינגטון גובשו ב־1998 וכללו הנחיה המחייבת אספנים ומוזיאונים לבדוק את ההיסטוריה של כל יצירה שיש חשד שהיתה בבעלות יהודית לפני השואה. על העקרונות חתמו 44 מדינות ו־13 ארגונים לא ממשלתיים. לדברי אייזנשטט, "אמנם ישראל חתמה על המסמך, אבל חוץ מזה היא לא מילאה שום תפקיד, וארה"ב היא שהובילה את הנושא של השבת חפצי אמנות לקהילות היהודיות". הוא הוסיף שגישה דומה קיימת בישראל "בנושא הפיצויים לניצולים". מי שזכה לשבח היה מוזיאון ישראל, שחוקר את המקור של היצירות שברשותו אשר עלולות להיות רכוש שגנבו הנאצים. "כל המוזיאונים צריכים לאמץ בדיקה כזו, לחשוף מידע ולשתף פעולה כדי למצוא את היורשים", אמר אייזנששט. "בלובר, כשלא מוצאים את היורשים, שמים שלט 'האוסף היה שייך למשפחה יהודית'. זה חשוב מאוד. ישראל צריכה לאמץ את עקרונות וושינגטון בחוק. אם רוסיה ואוסטריה יכולות, איך זה שישראל לא?". עו"ד אלינור קרויטורו, מנהלת אגף איתור ומידע בחברה לאיתור והשבת נכסים, הסכימה שהנושא הוזנח. "כשהחברה הוקמה העיסוק העיקרי היה השבת נדל"ן וחשבונות בנק. רק עכשיו אנחנו מגיעים ליצירות האמנות".