מלכוד העבודה הראשונה: בלי ניסיון אין עבודה - בלי עבודה אין ניסיון
צעירים שסיימו לימודים, מתחילים לחפש עבודה עם תחושה שתיכף הם כובשים את העולם, אך מהר מאוד מגלים שמעסיקים רבים לא מוכנים לתת להם הזדמנות - כי אין להם ניסיון. חלקם יוצאים למסע מתסכל וארוך בחיפוש אחר המשרה שתפתח עבורם את הדלת לקריירה
- לוותר על התואר? מה יותר חשוב למעסיקים השכלה או ניסיון
- מיואשים? טקטיקות חיפוש העבודה שכדאי לכם לזנוח כבר היום
- לינקדאין: אלו הם 25 כישורי העובדים המבוקשים ביותר בישראל
מלכוד מציאת העבודה הראשונה - העובדה שלרוב המשרות דורשים ניסיון קודם, אך אם לא מתקבלים לעבודה אי אפשר לרכוש ניסיון - קיים בכל התחומים, גם במקצועות שנחשבים מבוקשים. אוהד (30), סיים לפני שנה תואר ראשון בהנדסת מכונות ומאז מחפש עבודה בתחום. "לקראת סוף התואר התחלתי כבר לחפש עבודה בירידי התעסוקה באוניברסיטה. מאז, במשך שנה, כל יום כמעט אני שולח קורות חיים דרך פורטלים של דרושים. בנוסף, אני גם מנסה להעביר דרך מכרים בחברות גדולות ועושה טלפונים לחברות לשאול אם צריך מהנדסים", הוא אומר.
כשסיים את הלימודים אוהד לא דמיין שייקח לו כל כך הרבה זמן למצוא עבודה בתחום. "זה מקצוע מאוד פרקטי, די הכרחי בתעשייה, בהייטק, לא ציפיתי שכך זה יהיה. ציפיתי שתוך כמה חודשים מסוף התואר אני אמצא עבודה מסודרת", הוא אומר. הוא מתגורר בחיפה, והמיקום היה מחסום עבור מספר מעסיקים, לכן, מהר מאוד הוא הבין שכדי למצוא עבודה הוא יצטרך להתגמש בעניין מקום המגורים. בינתיים, כדי להתקיים, הוא עובד כטכנאי במעבדת איכות. "את העבודה הזאת השגתי כאשר הלכתי פיסית לאזור התעשייה ועברתי בניין בניין בכל החברות שמעסיקות מהנדסי מכונות. הצעתי את עצמי ובמעבדה אמרו שהם מחפשים עובד, זה לא בתחום ההנדסה אבל לא היה לי משהו יותר טוב", הוא מספר.
"כשאין ניסיון לא לוקחים אותך לתפקיד הראשון - ואז אי אפשר להתקדם"
עם סיום שנת הלימודים האקדמיים ייצאו אלפי בוגרים חדשים לשוק העבודה, רובם ללא ניסיון, והם יחפשו את העבודה הראשונה, התפקיד ההתחלתי שיכניס אותם לעולם התעסוקה. רבים מהם ייתקלו במעסיקים שמחפשים עובדים עם ניסיון מינימאלי ולא מעוניינים להשקיע בהכשרת עובדים 'מאפס'. יואב מלמד, אשר נתקל במצוקת בוגרי הלימודים חסרי הניסיון במציאת עבודה, החליט לפתוח לפני שנה וחצי את הקבוצה "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון" בפייסבוק. מאז הצטרפו אליה כ-45 אלף חברים. "הקמתי את הקבוצה מכיוון שהכרתי יותר ויותר אנשים שסיימו לימודים, התחילו לחפש עבודה עם המון התלהבות ותחושה שהם תיכף כובשים את העולם בסערה, וגילו מהר מאוד שאף מקום כמעט לא מוכן לתת להם הזדמנות, אך ורק בגלל חוסר הניסיון", הוא אומר. מאז שהקים את הקבוצה פנו אליו באופן אישי כארבע מאות חברים שמצאו עבודה באמצעותה, והוא מעריך שלמעלה מאלף אנשים כבר מצאו עבודה בעזרת הקבוצה.
"הכל מתחיל מזה שתואר ראשון, ולפעמים גם שני, נתפסים כמו תעודת הבגרות של לפני עשר שנים. זה משהו שלכולם יש וזה הפך לדרישת סף. אנשים משקיעים בלימודים ולא בעבודה בתחום כלשהו ורק בסיום תואר ראשון ולפעמים שני מתחילים לחפש את העבודה הרצינית הראשונה שלהם. בעקבות המשבר הכלכלי של השנים האחרונות, צמצומים והתייעלויות של חברות, יש העדפה מופגנת לעובדים עם ניסיון של שנתיים לפחות. כשאין לך ניסיון לא לוקחים אותך לתפקיד הראשון, ואם לא לוקחים אותך אז אין לך דרך לצבור ניסיון כדי להתקדם הלאה", אומר מלמד.
מיטל מספרת שאמרו לה באופן מפורש בראיונות, גם כאשר הגיעה למעמד של מועמדת סופית, שמעדיפים להעסיק עובד עם ניסיון. "אמרו לי 'אני מעדיף לשלם קצת יותר לאדם עם ניסיון מאשר להכשיר מישהו מאפס, אין לי את הזמן או את התקציב לזה'", היא אומרת.
אייל (27), למד קופירייטינג במסלול יקר ונחשב ב"בצפר". מאז סיום הלימודים, הוא מחפש, כבר 15 חודשים עבודה באופן אינטנסיבי. עד כה, הוא קיבל רק חמישה זימונים לראיון עבודה ובכולם נפסל מפאת חוסר ניסיונו בתחום. "סיימתי בפברואר 2013 והבנתי שיהיה מאוד קשה. אני רוצה לעבוד בזה, בתחום שאני מאוהב בו. בינתיים אני עובד כמנהל מסעדה", הוא אומר.
לא כל הסטודנטים נולדו שווים
יש הבדלים בין סטודנטים ממגמות שונות ומפקולטות שונות. דינו של סטודנט לפילוסופיה אינו כשל הסטודנט להנדסה או רפואה. "בחלוקה גסה ניתן לומר כי סטודנטים בתחומים הפרופסיונאליים כגון: משפטים, חשבונאות, הנדסת תוכנה או רפואה הם מאוד מכוונים תעסוקתית. המשמעות היא שהם בדרך כלל מכווני קריירה וכי הציפייה הברורה והמיידית שלהם היא להשתלב בשוק העבודה בתחום אותו למדו", מסביר אמיר הרפז, מנהל המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת תל אביב.
לגבי שאר התחומים, אומר הרפז, התמונה מעט יותר מורכבת והם מחולקים בחלוקה גסה לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, כאלה שמבקשים להמשיך ללימודים מתקדמים. "במצב כזה הם בדרך כלל יעדיפו לשלב משרה חלקית כלשהי, על מנת שיוכלו לשלב זאת עם לימודי התואר המתקדמים", הוא אומר. הקבוצה השנייה הם סטודנטים שיודעים במה הם רוצים לעסוק ועל כן הם יותר ממוקדים ומכווני מטרה. קבוצה זו בדרך כלל תתחיל את מהלכי החיפוש וההשתלבות בשוק התעסוקה עוד טרם סיום התואר. הקבוצה השלישית, אומר הרפז "הינה של סטודנטים שלא טרחו, כולל לא במהלך כל שנות לימודיהם לתואר, לעצור ולהחליט באיזו קריירה היו רוצים להשתלב. חוסר התכנון מבעוד מועד, שם אותם בפני מצב שבו הם נוטים להשתלב 'איפה שיוצא' העיקר להשיג פרנסה, תוך תקווה שבהמשך יקבלו החלטה יותר מושכלת לגבי תחום הקריירה המועדף, או שפשוט יתקדמו בתוך המערכת".
בנוסף לבעיה של בחירת תחום לימודים שאינו בהכרח נדרש בשוק התעסוקה, והעובדה שרבים מהסטודנטים בוחרים להשלים את הלימודים ולעיתים אף תואר שני וטיול לחו"ל לפני שהם ניגשים לחפש עבודה ראשונה בתחום, ישנים גם כאלו שלא מספיק מיומנים או אפקטיביים בחיפוש העבודה עצמו. "בתקופה בה אנו חיים יש אנשים שקצת רגילים לזה שהכל קורה מאוד בקלות ומאכילים אותם בכפית, לכן, יש להם פחות סבלנות מפעם לעבור על כל אתרי הדרושים וממש להתמסר לתהליך חיפוש העבודה. אנשים לא בהכרח מבינים שלחפש עבודה זו עבודה בחצי משרה בפני עצמה", אומר מלמד.
חיפוש עבודה, בעיקר כאשר מדובר בעבודה ראשונה במקצוע כאשר למועמד אין ניסיון, לוקח זמן. סטודנטים לפעמים לא מודעים במהלך הלימודים לקושי ולמשך הזמן שיידרש כדי להשתלב בשוק. עם זאת, הם כן מפוכחים ויודעים שסביר להניח שלא יוצע להם 'ג'וב חלומות' בכיר כבר בהתחלה.
"הם מוכנים לעבוד שנה-שנתיים בתפקיד זוטר, בשכר מאוד נמוך, רק בשביל להוכיח את עצמם. הם מוכנים להפשיל שרוולים ולעבוד קשה מתוך מחשבה שזה יבוא לידי ביטוי בקידום שיקבלו תוך שנתיים", אומר מלמד.